Not just our economies and politics, but also our perceptions and the texture and content of our knowledge, are all being reshaped by the changing media. Understanding changes in our own perception is a particularly difficult challenge. As we consider the cultural shift that we are in midst of, it helps to consider analogous historical shifts. The Rabbis of the Talmudic period were present to one such shift - the shift from an oral culture to a written one.
א"ר יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק. החורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר. א"ר יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן איסתכלית אשכחית כתוב בה ... אפי' כן אנא מתבעי בליליא.
R. Yehoshua Ben Levi said: One who writes down Aggadah has no portion. One who works it burns himself. One who hears it receives no benefit. R. Yehoshua Ben Levi said: Only once did I look into a book of Aggadah. I found written there ... Even though (it was only once), I am fearful at night.
קרבן העדה מסכת שבת פרק טז
אין לו חלק. לעוה"ב שמפר הברית דכתיב כי ע"פ הדברים האלה וגו' בשלמא הלכות לא סגי בלא"ה שיש לחוש שיתיר האסור ועוד טעם אחר שאסור משום שיש לחוש שיעזבו הלכות ויהיו נמשכים אחרי האגדות:
החורשה מתחרך. המהרהר וחושב בה מתוך הכתב נשרף וי"ג מתברך פי' יהיה בשמתא:
השומעה. מתוך הכתב אע"ג דאיהו לאו מידי קעביד אין לו שכר כיון דשמיעתו ע"י עבירה היא:
Korban HaEidah loc. cit.
Has no portion: In the world to come, since he violates the covenant, as it's written "according to these words" (Exodus 34:27) ...
One who works it burns himself: One who contemplates it from the writing is burned. Some read מתברך - is excommunicated.
One who hears it: from the writing, even though he didn't do anything, he gets no benefit, since his hearing it is by means of a transgression.
(The language החורשה מתחרך is cryptic. Interestingly, Jastrow renders it "he who preaches it will burn himself." Some correct the text to הדורשה.)
חָרַךְ (b. h.; cmp. חָרָה) to roast, parch. Hithpa. - הִתְחָרֵךְ, Nithpa. - נִתְחָרֵךְ to be singed, burnt. Tanḥ. Noah 13 נ׳ שער וכ׳ the hair of his head and beard was singed. Pirké d’R. El. ch. XXXIII נִתְחָרְכוּ וכ׳ (not ב) his hair was singed. Y. Sabb. XVI, 15ᶜ הדורשה מִתְחָרֵךְ he who preaches it (the Agadah) will burn himself (at the fire of the Law); (Treat. Sof’rim XVI, 2 מתברך, corr. acc.)
(כז) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
(27) And the LORD said to Moses: Write down these commandments, for in accordance with these commandments I make a covenant with you and with Israel.
The verse quoted by the Korban HaEidah is shorthand for a broader discussion, below.
In the course of exploring the question, it relates that R. Yochanan and Resh Lakish would read from a scroll of aggadah. Note that the two are second generation Amoraim (c. 280 CE) - younger contemporaries of R. Yehoshua Ben Levi, who was a first generation Amora (c. 250 CE).
... אמר ,אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי ליה לרב יוסף ... ואי הוה ליה איגרתא מי אפשר למישלחא ,והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ,כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר ,דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל ,כתוב אחד אומר (שמות לד, כז) כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה לומר לך ,דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ,ותנא דבי רבי ישמעאל ,כתוב לך את הדברים האלה אלה אתה כותב אבל אין אתה כותב הלכות ,אמרי ,דלמא מילתא חדתא שאני ,דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי ,(תהלים קיט, קכו) עת לעשות ליהוה הפרו תורתך ,אמרי ,מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל
He (R. Dimi) said "If I had a messenger, I would have written a letter and sent it to R. Yochanan" ... And if he had a letter, could he have sent it? Didn't R. Hiyya bar Abba say in the name of R. Yohanan: Those who write the halachot are like one who burns the Torah, and he who learns from them receives no reward? R. Yehudah bar Nahmani, the Meturgeman of Resh Lakish, expounded: One verse says: “Write down for yourself these words” (Exodus 34.37) and one verse says, “For according to (al-pi, lit. “by the mouth”) these words” (Exodus 34:37), in order to teach you that matters [transmitted] orally/from memory (al-peh) you are not permitted to recite from writing and those matters that are in writing you are not permitted to recite from memory. And it's taught in the school of R. Ishmael: Scripture says, “Write down for yourself these words” (Exodus 34.37)-- these words you may write but you may not write halakhot (laws). They said: Perhaps a new matter is different? For R. Yohanan and Resh Lakish used to study a book of Aggadah on the Sabbath. And they explained it in this manner: “It is time to act for the Lord, for they have made void Your Torah” (Psalms 119:126), which they explained: It is better that Torah be uprooted than Torah be forgotten in Israel.
The story of R. Yochanan and Resh Lakish reading from a scroll of aggadah shows up again in Gittin, but with the addition of a few seemingly incidental words...
דר' יוחנן ור"ש בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות ליהוה הפרו תורתך
For R. Yohanan and Resh Lakish used to study a book of Aggadah on the Sabbath. But that's not allowed to be written!? Since it was not (otherwise) possible, “It is time to act for the Lord, for they have made void Your Torah”
In what way was it impossible to not write things down?
והא לא ניתן לכתוב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות גו'. נראה בזה דלא ניתן לכתוב משום דלא יסמוך האדם על הכתיבה ולא ילמוד יותר ובודאי דא"א לכתוב כל הדברים שהפה יוכל לדבר בדברי תורה ולכך בדורות הראשונים שהיה לבבם רחבה מני ים אמר לא ניתן לכתוב כדי שיחזור על תלמודו ומשנתו תמיד ויהיו סדורים לו תמיד ללמוד ולהביאו לידי עשיה אבל עתה עת שנתמעטו הלבבות וא"א לזכרם ע"י הלימוד בע"פ מרבו ומשתכחת ממנו בע"פ אדרבה עת הוא להביאו לידי עשיה ע"י שיהיו המצות סדורים לו בכתובה אע"פ שע"י זה הפרו תורתך שלא יחזור על משנתו ותלמודו תמיד כי יסמוך על הכתיבה ודו"ק:
But that's not allowed to be written!? Since it was not possible, “It is time to act...”:
It seems that we were not permitted to write so that a person wouldn't rely on what was written, and not study any more. Certainly it is impossible to write everything the mouth can speak in Torah. Therefore, in the early generations, when their hearts where broader than the sea, they said "it can not be written", so that one would go over his learning constantly and it would be orderly for him constantly to learn and bring into action. But now, a time when the hearts have shrunk and it's impossible to recall them (words of Torah) by means of oral study from a teacher and it will be forgotten (if learned) orally, the opposite is true. It is time to bring them (words of Torah) to action by means of them being arranged in writing, even though that involves "nullifying Torah", in that a person won't review his learning constantly and will rely on what is written.
Why the concern about writing down Halacha? Aggadah?
What is gained by the writing? What is lost?
Addendum
One of the earliest sources to wrestle the problem of writing was Megillat Taanit - the early part of which was composed right near the turn of the first millennium. Note the full language of the quoted verse, just outside the quoted portion. Compare to the source used in the discussion above.
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּתַּמוּז עַדָא סְפַר גְזֵירָתָא דִלָא לְמִסְפָּד: מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקין ספר גזירות אלו שנסקלין אלו שנשרפין ואלו שנהרגין ואלו שנחנקין וכשהיו כותבין אדם שואל והולך ורואה בספר או' להם מניין אתה יודעין שזה חייב סקילה וזה חייב שריפה וזה חייב הריגה וזה חייב חניקה לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה אשר יורוך וגו' שאין כותבין הלכות בספר ועוד ... היום שבטלוהו עשאוהו י"ט:
On the 14th of Tammuz the book of decrees was removed - it is not allowed to mourn. The Tzaddukim had a book of laws - "These are stoned, these are burned, these are killed by sword, these are stangled." When it was written, a person would ask (what to do) and go look in the book. If you asked them, "How do you know this one is stoned or burned or decapitated or strangled?", they wouldn't be able to bring a proof from the "the instructions given to you" (Devarim 17:11). Because we don't write laws in a book. ... The day that it was destroyed, they made a holiday.
(יא) עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
(11) You shall act in accordance with the instructions given you and the ruling handed down to you; you must not deviate from the verdict that they announce to you either to the right or to the left.