אמה במשלתה על גבריתה
בהכרית מתעקש ובעת רווחה
גמרה מנותיה במהירות מלכה
דגול מרבבה אל נווה להנחותה
המוני רודי רשע נכנע גאוותם
וורדי תנובה בתת שורש חוורתם
זכר נשמר כי בנפלאות השמדם
חס על עדרו ושפט בהעדרם
טרוף לוחצינו כמימי קדם
יללה וצער כנדויי חרם
כליל ותודה עוד נזבח ונסכיהם
למלך שומר נטורים ככרם
שנאמר: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם
ונאמר: הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ונאמר: שֹׁמֵר כָּל-עַצְמוֹתָיו; אַחַת מֵהֵנָּה, לֹא נִשְׁבָּרָה.
ונאמר: כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.
ונאמר: יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
עולם עמו נכללה
כליון בני בעולה
והגנת בני שוממה
ברוך... מגן אברהם
First Paragraph
Line 1: Paraphrase of Mishlei 30:23
Line 3: The combination of the word 'Manoteha' and 'Malkah' meant to draw on Daniel 1:5.
Line 4: No real scriptural basis, other than referring to Hashem as 'Dagul Mei'Revava', 'Outstanding among a myriad', based on Shir HaShirim 5:10.
(כג) תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃ (פ)
(23) For an odious woman when she is married; And a handmaid that is heir to her mistress.
(י) דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃
(10) ’My beloved is white and ruddy, Pre-eminent above ten thousand.
(ה) וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
(5) And the king appointed for them a daily portion of the king’s food, and of the wine which he drank, and that they should be nourished three years; that at the end thereof they might stand before the king.
The Second Paragraph
Line 2: An adaptation of the first line of Haftarat Parashat Shemot, Yishayahu 27:6, and the penultimate line, Yishayahu 29:22 (With the context of the words almost completely flipped).
Line 3: The juxtaposition of the roots z.ch.r., to remember, and sh.m.r., to guard, parallels their usage in Devarim 16.
(ו) הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ (ס)
(6) In days to come shall Jacob take root, Israel shall blossom and bud; And the face of the world shall be filled with fruitage.
(כב) לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃
(22) Therefore thus saith the LORD, who redeemed Abraham, concerning the house of Jacob: Jacob shall not now be ashamed, Neither shall his face now wax pale;
(א) שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ (ב) וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ (ג) לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
(1) Observe (sh.m.r.) the month of Abib, and keep the passover unto the LORD thy God; for in the month of Abib the LORD thy God brought thee forth out of Egypt by night. (2) And thou shalt sacrifice the passover-offering unto the LORD thy God, of the flock and the herd, in the place which the LORD shall choose to cause His name to dwell there. (3) Thou shalt eat no leavened bread with it; seven days shalt thou eat unleavened bread therewith, even the bread of affliction; for in haste didst thou come forth out of the land of Egypt; that thou mayest remember (z.ch.r.) the day when thou camest forth out of the land of Egypt all the days of thy life.
The Third Paragraph
Line 4: The reference to Bnei Yisrael as 'Neturim K'Kerem' is based on Shir HaShirim 8:11.
(יא) כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃
(11) Solomon had a vineyard at Baal-hamon; He gave over the vineyard unto keepers; Every one for the fruit thereof Brought in a thousand pieces of silver.
Leadup to the Blessing
Line 1: Based on the fact that the Creation story and Yetziat Mitzrayim are the two rationales for Shabbat, Shmot 20:11 and Devarim 5:15.
Line 2-3: The contrast of 'Be'ulah' and 'Shomaimah' is based on Yishayahu 54:1.
(א) רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
(1) Sing, O barren, thou that didst not bear, Break forth into singing, and cry aloud, thou that didst not travail; For more are the children of the desolate than the children of the married wife, saith the LORD.