משלי כה: א–ו
(א) גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
(ב) כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹקִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃
(ג) שָׁמַ֣יִם לָ֭רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק וְלֵ֥ב מְ֝לָכִ֗ים אֵ֣ין חֵֽקֶר׃.
(ה) הָג֣וֹ רָ֭שָׁע לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ׃ (ו) אַל־תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וּבִמְק֥וֹם גְּ֝דֹלִ֗ים אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃
(ז) כִּ֤י ט֥וֹב אֲמָר־לְךָ֗ עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה מֵֽ֭הַשְׁפִּ֣ילְךָ לִפְנֵ֣י נָדִ֑יב אֲשֶׁ֖ר רָא֣וּ עֵינֶֽיךָ׃
Proverbs 25:1-7
(1)These too are proverbs of Solomon, which the men of King Hezekiah of Judah copied:
(2) It is the glory of God to conceal a matter, And the glory of a king to plumb a matter.
(3) Like the heavens in their height, like the earth in its depth, Is the mind of kings—unfathomable.
(5)Remove the wicked from the king’s presence, And his throne will be established in justice.
(6) Do not exalt yourself in the king’s presence; Do not stand in the place of nobles.
(7) For it is better to be told, “Step up here,” than to be degraded in the presence of the great whom you have seen
I. Advising the King
(יד) חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃
(14) The king’s wrath is a messenger of death, But a wise man can appease it.
(יא) אֹהֵ֥ב טהור־[טְהָר־] לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃
(11) A pure-hearted friend, His speech is gracious; He has the king for his companion.
(כט) חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ (פ)
(29) See a man skilled at his work— He shall attend upon kings; He shall not attend upon obscure men.
Sa'adya Gaon (Via Da'at Mikra)
A man skilled at his work: A knowledgeable and diligent expert
II. The King's Justice
(יב) תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃
(12) Wicked deeds are an abomination to kings, For the throne is established by righteousness.
(ח) מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל־רָֽע׃
(8) The king seated on the throne of judgment Can winnow out all evil by his glance.
(כו) מְזָרֶ֣ה רְ֭שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן׃
(כח) חֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ׃
(26) A wise king winnows out the wicked, And turns the wheel upon them.
(28) Faithfulness and loyalty protect the king; He maintains his throne by faithfulness.
(ד) מֶ֗לֶךְ בְּ֭מִשְׁפָּט יַעֲמִ֣יד אָ֑רֶץ וְאִ֖ישׁ תְּרוּמ֣וֹת יֶֽהֶרְסֶֽנָּה׃
(4) By justice a king sustains the land, But a fraudulent man tears it down.
(יד) מֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּֽאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים כִּ֝סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן׃
(14) A king who judges the wretched honestly, His throne will be established forever.
Rav Hirsch: "The term צדקה means justice, denoting justice under which everybody is guaranteed his rights"
מלבי׳׳ם על משלי ט׳׳ז:י׳׳ב:א׳
(א) תועבת מלכים, כבר בארתי (ישעיה ט') שהעמדת המלכות הוא על המשפט בין אדם לחברו, אבל קיום הכסא והכננו הוא על הצדקה, כמ"ש להכין אותה במשפט מעתה ולסעדה בצדקה עד עולם (ישעיה ט'), ואחר שרק ע"י הצדקה שהם המע"ט יכון כסא שיהיה לו קיום, א"כ עשות רשע שהוא הפך הצדקה היא תועבת מלכים, כי זה יהרס מכון כסאם ומלכותם:
מלבי׳׳ם על ישעיה ט:ו:ד׳
(ד) להכין אותה במשפט מעתה, ולסעדה בצדקה עד עולם, כי עקר מה שמיסדים הכסא ומכינים אותה בתחלתה הוא בעבור המשפט, שיעשה המלך משפט בין אדם לחברו שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו
III. Respecting the Institution
(לה) רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃
(35) The king favors a capable servant; He rages at an incompetent one.
(כא) יְרָֽא־אֶת־ה' בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־שׁ֝וֹנִ֗ים אַל־תִּתְעָרָֽב׃
(21) Fear the LORD, my son, and the king, And do not mix with dissenters,
(יב) נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ וּכְטַ֖ל עַל־עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃
(12) The rage of a king is like the roar of a lion; His favor is like dew upon the grass.
(ב) נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃
(2) The terror of a king is like the roar of a lion; He who provokes his anger risks his life.
אבן עזרא על משלי כ׳:ב:א׳
(א) נהם ככפיר, מתעברו - מתעבר עמו, נפשו הוא החוטא, בעבור שאינו חולק כבוד למלכות.
רלב׳׳ב על משלי י׳׳ט’י׳׳ב:א׳
(א) נהם ככפיר. הנה כעס המלך יהי' רב הסכנ' כי לו כח לעשות מה שיסור מהכעס מהרע לאשר יכעס עליו ולזה ידמ' כעס המלך לנהם הכפיר שישאג לטרף ורצוי המלך ידמה לטל על עשב שיגדל אותו ויזונהו ולזאת הסבה ראוי שיזהר המלך מהכעס יותר מזולתו כי כעסו יותר קשה והוא יותר מזיק:
Addendum: Which King is it, Anyway?
חובות הלבבות, שער שמיני – שער חשבון הנפש ג׳:ר’ח–ר׳ט
והששה ועשרים, חשבונו עם נפשו כשהוא עומד במצות המלך ויירא מעונשו אם יעבור על מצותיו ולא ירגיש למצות אלקיו ולא יירא מעונשו בעברו על מצותיו.
(רט) ואיך לא יתבונן בשכלו מה בין שתי המצות ויכיר מה בין שני הענינים ויבין חולשת המצות לקיים גזרותיו והתאחרו מהפיל העונש בו ורחקו מהשקיף עליו וטרדתו בנפשו ממנו וכבר אמר החכם (משלי כד) ירא את ה׳ בני ומלך ואמר (שם כ) נהם ככפיר אימת מלך,
(א) פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־ה' עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃
(1) Like channeled water is the mind of the king in the LORD’s hand; God directs it to whatever God wishes.