(ב) מאימתי קורין את שמע בשחרית. משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר, בין תכלת לכרתי. וגומרה עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר, עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.
(ג) בית שמאי אומרים, בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ובית הלל אומרים, כל אדם קורא כדרכו, שנאמר "ובלכתך בדרך" (שם). אם כן, למה נאמר ובשכבך ובקומך, בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון, אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו, כדי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
(2) From when may one recite Shema in the morning? From when one can distinguish between Tekhelet [purple-blue wool] and white. Rabbi Eliezer says: [The earliest time for Shema is when one can distinguish] between Tekhelet and the color of leek, and one must finish reciting it by sunrise. Rabbi Yehoshua says: [One may recite Shema] until three hours [of the day], for such is the way of the sons of kings, to arise at the third hour. If one recites [Shema] later than this, he has not lost out, [but rather is] like one who reads the Torah.
(3) The school of Shammai says: In the evening all people should recline and recite [Shema], and in the morning they should stand, since it says [in the verse (Deut. 6:7)], “And when you lie down and when you arise.” But the school of Hillel says: Each person may recite it in his usual way (posture), since it says (ibid.), “And when you walk on the road.” If so, why does it say “and when you lie down and when you arise”? —[It means:] at the time when people are lying down, and at the time when people are arising. Said Rabbi Tarfon: “I was once traveling on the road, and I reclined to recite [Shema] in accordance with the view of the school of Shammai, and [by doing so] I put myself in danger of [attack by] bandits.” They [the other Sages] said to him: “You would have deserved to be guilty for your own fate, since you went against the view of the school of Hillel.”