ותשב תמר ושוממה

הא

וַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֙פֶר֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃

II Samuel 13:19

(19) Tamar put dust on her head and rent the ornamented tunic she was wearing; she put her hands on her head, and walked away, screaming loudly as she went.

תגובתה של תמר לאונס:

שמואל ב י״ג:כ׳

וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ׃

II Samuel 13:20

(20) Her brother Absalom said to her, “Was it your brother Amnon who did this to you? For the present, sister, keep quiet about it; he is your brother. Don’t brood over the matter.” And Tamar remained in her brother Absalom’s house, forlorn.

המשמעות עבור תמר - חיי בדידות ואובדן החופש

אמנון -האנס- המבצע

משתכנע מחברו (או שיונדב חברו של אבשלום), מתחלה, מתכנן לממש את אהבתו בכל מחיר, לא קשוב לתחנוניה של תמר. כוחני.

שמואל ב י״ג:ו׳

וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ תָּֽבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ׃

II Samuel 13:6

(6) Amnon lay down and pretended to be sick. The king came to see him, and Amnon said to the king, “Let my sister Tamar come and prepare a couple of cakes in front of me, and let her bring them to me.”

שמואל ב י״ג:י״ד

וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃

II Samuel 13:14

(14) But he would not listen to her; he overpowered her and lay with her by force.

משדל לדבר עבירה מוגדר בחוק העונשין (סעיף 30):

מי שמביא אחֵר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ.

העונש:

אותו עונש כמו של המבצע העיקרי!!! (סעיף 30ד)

מסייע מוגדר בחוק העונשין (סעיף 31)

מי שלפני עשיית העבירה, או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה...או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה.

העונש:

מחצית מעונשו של המבצע העיקרי! (סעיף 32)ה

יונדב , המשדל

וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּֽבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָֽשְׂתָ֤ה לְעֵינַי֙ אֶת־הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָֽכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ (פס׳ ה)

וַיַּ֡עַן יֽוֹנָדָ֣ב ׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל־יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כָּל־הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי־אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי־עַל־פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ הָֽיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ (פס׳ לב)

דוד המלך , המסייע

וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַֽעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה (פס׳ ז)

וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד שָׁמַ֕ע אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר ל֖וֹ מְאֹֽד (פס׳ כא)

מדוע שולח בת מלך לבשל לאח חולה? מדוע אינו חושד שאמנון מבקש את תמר לחדרו? מדוע שמע על מה שרה ולא עשה דבר? האם לא כאב לו על בתו כמו על בנו?

אבשלום , המסייע

הַֽאֲמִינ֣וֹן אָחִיךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ (פס׳ כ)

וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַֽחֲרִ֨ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא (פס׳ כ)

אַל־תָּשִׁ֥יתִי אֶת־לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה (פס׳ כ)

מדוע פותח הפרק באבשלום? האם היה קשר של אבשלום למעשה? מדוע יונדב מגן עליו לאחר רצח אמנון? כיצד ידע אבשלום מיד מה קרה? מדוע הוא משתיק את אחותו? מדוע הוא אומר לה להתעלם ממעשה כה נפשע? מדוע אינו דורש צדק מהמלך? מדוע עושה דין לעצמו (ובכך הורג את יורש העצר ומשפר את מעמדו) ?

המשרתים - מסייעים ?

האם חשדו? למה לא הודיעו למלך?

תמר - הקורבן

וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־נָ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ (פס׳ יג)

אַל־תְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹֽא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת (פס׳ יב)

וַֽאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּֽהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל (פס׳ יג)

תמר ניסתה למנוע, ניסתה לשכנע, ללא הואיל.

אין בשום צעד שלה-ההגעה לחדר (במצוות אביה) , לבוש הכותנת, הבישול המתמשך, העובדה שהציעה לו להתחתן עימה, העובדה שלא צעקה - כדי להטיל ולו צל של אשם בתמר. היא לא הסכימה ולא רצתה ועשתה ככל שיכלה כדי למנוע.

דברים כ״ב:כ״ג-כ״ה

כִּ֤י יִהְיֶה֙ נער [נַעֲרָ֣ה] בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הנער [הַֽנַּעֲרָ֗ה] עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הנער [הַֽנַּעֲרָה֙] הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃

Deuteronomy 22:23-25

(23) In the case of a virgin who is engaged to a man—if a man comes upon her in town and lies with her, (24) you shall take the two of them out to the gate of that town and stone them to death: the girl because she did not cry for help in the town, and the man because he violated another man’s wife. Thus you will sweep away evil from your midst. (25) But if the man comes upon the engaged girl in the open country, and the man lies with her by force, only the man who lay with her shall die,

״אחרי האֵפֶר, והקריעה, והזעקה - מגיעה החתימה, ההשתקה הסופית. היא נשאלת על ידי אבשלום שאלה שהתשובה עליה ידועה גם לו, עוד בעודה נשאלת: "הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ?" ומיד לאחר מכן - "וְעַתָּה אֲחוֹתִי, הַחֲרִישִׁי. אָחִיךְ הוּא. אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה". לא את השתיקה שבין השאלה ובין ה - "וְעַתָּה" מנציח כאן המספר. לא את השתיקה, אלא את ההשתקה. את הצרחה, את היבבה, את פקיעת המיתרים של אדם שחוט - את כל אלה המספר משתיק, ובכך משתף אותנו בהשתקתה של תמר, לנצח״ סמואל בומנדיל (מתוך 929)

דברים כ״ב:כ״ו

ולנער [וְלַֽנַּעֲרָה֙] לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לנער [לַֽנַּעֲרָ֖ה] חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 22:26

(26) but you shall do nothing to the girl. The girl did not incur the death penalty, for this case is like that of a man attacking another and murdering him.