(א) וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃ (ב) וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסָּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוה׃
(1) When a person presents an offering of meal to God, his offering shall be of choice flour; he shall pour oil upon it, lay frankincense on it, (2) and present it to Aaron’s sons, the priests. The priest shall scoop out of it a handful of its choice flour and oil, as well as all of its frankincense; and this token portion he shall turn into smoke on the altar, as an offering by fire, of pleasing odor to God.
(א) ונפש כי תקריב. לֹא נֶאֱמַר נֶפֶשׁ בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה, מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה? עָנִי! אָמַר הַקָּבָּ"ה, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ (מנחות ק"ד):
(1) ונפש כי תקריב AND WHEN A PERSON (or “A SOUL”) WILL OFFER — Nowhere is the word נפש employed in connection with free-will offerings except in connection with the meal-offering. For who is it that usually brings a meal-offering? The poor man! The Holy One, blessed be He, says, as it were, I will regard it for him as though he brought his very soul (נפש) as an offering (Menachot 104b).
מאי טעמא אילימא משום דכתיב (ויקרא ב, א) תקריב עולה נמי הא כתיב (ויקרא א, ב) יקריב אלא עולה מאי טעמא דכתיב (במדבר כט, לט) לעולותיכם מנחה נמי הא כתיב (במדבר כט, לט) למנחותיכם אלא משום דכתיב בה (ויקרא ב, א) נפש תניא נמי הכי רבי אומר (ויקרא כב, יח) אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש אמר ר' יצחק מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש אמר הקדוש ברוך הוא מי דרכו להביא מנחה עני מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני אמר ר' יצחק מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני אמר לו עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך:
R. Isaac said, Why is the meal-offering distinguished in that the expression ‘soul’ is used therewith? Because the Holy One said, ‘Who is it that usually brings a meal-offering? It is the poor man. I account it as though he had offered his own soul to Me’.
(א) נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב מִנְחָה...
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהֵבִיאָה קֹמֶץ שֶׁל סֹלֶת, וְהָיָה כֹּהֵן מְבַזֶּה עָלֶיהָ, וְאָמַר, רְאוּ מָה הֵן מַקְרִיבוֹת, מַה בָּזֶה לֶאֱכֹל, מַה בָּזֶה לְהַקְרִיב, נִרְאָה לַכֹּהֵן בַּחֲלוֹם אַל תְּבַזֶּה עָלֶיהָ, כְּאִלּוּ נַפְשָׁהּ הִקְרִיבָה. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ, מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נַפְשׁוֹ הִקְרִיב.
וזה שאמר וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים שבמנחה לא כתוב רק ונפש כי תקריב קרבן מנחה וארז"ל מי דרכו להקריב מנחה עני, שאעפ"י שאין בו נפש [כמו בהמה ועוף] מעלה אני כאלו נפשה הקריבה שעיקר הקרבן הוא מסירת נפשה מעשה בעניה כו' יעוין במדרש ולכן תערב מנחת יהודה שהוא היה תחילה בירידתו לים ובמסירת נפש והבן.
(ז) ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'. הנה קרבן עולה רומז שהאדם ימסור נפשו לה' אף במקום שלא יגיע לו שום הנאה, ואינו מרגיש שום טעם בזה מ"מ מסכים בדעתו לעבוד את השי"ת וזה הוא נגד מה שאמרו ישראל במתן תורה נעשה, ומנחה היא שאדם יחפוץ שגם הוא ירגיש טעם טוב בעבודתו וזה הוא נגד נשמע.
דבר אחר הסכת ושמע ישראל כתתו עצמכם על דברי תורה כדאמר ריש לקיש דאמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל
The Gemara offers an alternative explanation of this verse: “Keep silence [hasket] and hear, Israel”; break [kattetu] yourselves over words of the Torah. This is in accordance with the opinion of Reish Lakish, as Reish Lakish said: From where is it derived that matters of Torah are only retained by one who kills himself over it? As it is stated: “This is the Torah: When one dies in a tent” (Numbers 19:14); true Torah study demands the total devotion of one who is willing to dedicate his life in the tent of Torah.
ובכל נפשך. במסירת נפש וכדאי׳ בפ׳ ר״ע אין התורה מתקיימת אלא במי שנותן נפשו עליה:
Questions for Hevruta
What are you willing to give/dedicate your life to?
In your work, spiritual life, activism, etc:
How are you the sacrifice/korban? What do you give up? What does it bring you closer to (korban/karov)? What do you give- time, energy, care, vulnerability?
What support do you need?
What are you not willing to sacrifice? Or what do you wish that you could give but you can't?
וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
When a person presents an offering of meal to יהוה: The offering shall be of choice flour; the offerer shall pour oil upon it, lay frankincense on it,