גבינת עכו״ם
1א

(ה) אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות של גוים.אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבה של נבלה.אמר לו, והלא קבת עולה חמורה מקבת נבלה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו, אבל אמרו לא [אין] נהנין ולא מועלין. [חזר] אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה. אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה. השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א) כי טובים דדיך מיין, או כי טובים דודיך. אמר לו, כי טובים דודיך. אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו, לריח שמניך טובים.

(5) Rabbi Yehuda says: Rabbi Ishmael asked Rabbi Yehoshua [a question] as they were walking along the road. He said to him, "What is the cause for the prohibition against the cheese of non-Jews?" He said to him, "Because they curdle it inside the stomach of carrion." He said to him, "But is not [the law regarding] the stomach of a burnt offering more stringent than the stomach of carrion?! And they [the Sages] said: [It was proposed that] a priest with a good disposition may burn [a burnt offering after sucking out the fat from its stomach] while it it still raw [and has not yet been burnt with the offering, which would forbid one form deriving any benefit from it]. And they [the sages] did not agree with him [who proposed this opinion], but they said: One may not derive benefit [from the fats of the stomach], nor is one [who does so] liable for meilah [deriving prohibited benefit from from a sanctified object]." [Implying that one should therefore not be liable for the less stringent case of a stomach of carrion.] He [Rabbi Yehoshua] retracted, and [instead] said, "Because they curdle it in the stomachs of calves that were used for idolatry." And he [Rabbi Ishmael] said, "If so, why is there no prohibition to benefit from it?" He [Rabbi Yehoshua] redirected him to another topic. He said to him, "Ishmael, my brother, how do you read (Shir HaShirim 1): 'For dodechah [Heb. masc: "your love"] is better than wine,' or 'For dodayich [Heb. fem: "your love") is better than wine'? He said to him:, "'For dodayich is better than wine.'" He said to him, "The matter is not so. For its fellow [the following verse] teaches about it: 'For the fragrance of shemanecha [Heb. masc: "your oils"] is good.'"

2ב

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ה

[ה] מה שחייב שלא יודיעו סיבת איסורה הוא קרבת אותה הגזירה, דילמא אתו לזלזולי בה, ולזה היה מנהגם כאשר אסרו דבר בגזירה אין מודיעים סיבת אותה הגזירה במשך שנה, עד שיתפרסם איסור אותו הדבר ויתפשט אצל הנשים וההמון, ואז יודיעו הטעם. וסיבת איסור גבינה של גויים שמא יעמידנה בעור קיבת נבילה, לפי שגם הוא מעמיד, וידוע ששחיטת הנכרי נבילה. ואם העמיד בעור הקיבה, איסור זאת הגבינה אינו משום בשר בחלב, כי בשר בחלב אינו אוסר אלא בנותן טעם, כמו שנבאר בחולין, ואמנם נאסר בגלל שחיטת נכרי, ולא נאמר בזה אחד מששים, מפני שהוא מעמיד, ופעולת הנבילה ניכרת, וכאילו הגבינה כולה נבילה. לפי שהדבר האסור אם התערב עם המותר, והיתה פעולת זה הדבר האסור גלויה וניכרת ולא אבד במיעוטו ולא נעלם, הרי הוא יאסור הכל, ואפילו היה הדבר האסור מעט השיעור, ולא ייאמר אז לא אחד מששים ולא אחד ממאה, על דרך מה שביארנו בשני מערלה באומרם כל המחמץ והמתבל וכו', והמעמיד יותר חזק ממחמץ ומתבל, וכך אמרו, הכל הולך אחר המעמיד. אמנם קיבת הנבילה עצמה הרי היא מותרת, לפי שהיא פרשא בעלמא, רצוני לומר בבחינת הפרשה ופסולת, ואינה מגוף הבהמה. ולפיכך מותר לנו לקנות קיבת הגויים ולהעמיד בה הגבינה, וכן אם ראינו גוי שהעמיד החלב בקיבה עצמה מותר לנו לאכול את הגבינה הזאת. ואין מועיל בזה הפרסום, ולא הכרע הסברה, אלא ראיית העין. ומה שחייב שלא תיאסר הגבינה משום חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, לפי שטעם זה האיסור כדי שלא יערב חלב בהמה טמאה עם אותו החלב, והעיקר אצלנו חלב בהמה טמאה אינו מעמיד, ולא נשאר איסור אלא איסור הנבילה, כמו שזכרנו.

3ג

ר' עובדיה מברטנורא מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ה

מפני מה אסרו גבינות של נכרים - באכילה. ולרבנן קא בעי. ומשום חלב של בהמה טמאה ליכא למיחש, דקים לן דחלב בהמה טמאה אינה נקפה
שורפה חיה - דפירשא בעלמא היא
בקיבת עגלי עבודה זרה - ואף על גב דפירשא בעלמא היא, אסור, דשאני ע"ז דכתיב בה (דברים י"ג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם
השיאו לדבר אחר - ולא רצה להגיד לו טעמו של דבר. מפני שעדיין לא עברו שנים עשר חודש שנגזרה גזירה זו, וכי גזרי רבנן גזירה לא מגלו לטעמא עד תריסר ירחי שתא עד שתתפשט גזירתן, דלמא איכא דלא סבירא ליה לטעמא ואתי לזלזולי ביה. וטעמא דאסרו גבינות של נכרים, מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטת נכרים שהיא נבילה. ואף על פי שהוא דבר מועט כנגד כל החלב, כיון שהוא מעמיד החלב ועושה בו מעשה לא בטל, דקה'"ל הכל הולך אחר המעמיד. ומשום בשר בחלב לא היה אסור, כיון שהבשר בפני עצמו מותר אינו אוסר בחלב אף על פי שמעמידו, עד שיתן בו טעם. אבל דבר של איסור מעיקרו, אוסר בהיתר אף על פי שאינו נותן בו טעם, כל זמן שהוא מעמיד
כי טובים דודייך מיין - הקדוש ברוך הוא אומר כן לכנסת ישראל
אין הדבר כן - אלא כנסת ישראל אמרה לפני הקדוש ברוך הוא, ערבים עלי דברי דודיך כלומר תקנות שתקנו וגזרו החכמים, יותר מיינה של תורה, מעיקר תורה שבכתב

4ד

כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה ומשנה לא זזה ממקומה רב מלכיא משמיה דרב אדא בר אהבה אמר מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר רב חסדא אמר מפני שמעמידין אותה בחומץ רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה....

...the former represents R. Yehoshua's position before it was reversed the latter after it was reversed and the Mishnah was left unchanged.

R. Malkiah in the name of Rav Adda bar Ahava said: Cheese is forbidden because its surface is smeared with pig fat. Rav Hisda said, becaue it is curdled in vinegar. Rav Nachman bar Yitzchak said: Becasue it might be curdled with the sap of orlah plants.

5ה

השיאו לדבר אחר וכו': מאי (שיר השירים א, ב) כי טובים דודיך מיין כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה מ"ש האי קרא דשייליה אר"ש בן פזי ואיתימא ר"ש בר אמי מרישיה דקרא קא"ל (שיר השירים א, ב) ישקני מנשיקות פיהו אמר ליה ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב מ"ט אמר עולא ואיתימא רב שמואל בר אבא גזרה חדשה היא ואין מפקפקין בה מאי גזירתא אר"ש בן פזי אמר ריב"ל משום ניקור ולימא ליה משום ניקור כדעולא דאמר עולא כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא ס"ל ואתי לזלזולי בה מגדף בה ר' ירמיה אלא מעתה יבשה תשתרי ישן תשתרי דא"ר חנינא יבש מותר אין מניחו ליבש ישן מותר אין מניחו לישן א"ר חנינא לפי שא"א לה בלא צחצוחי חלב ושמואל אמר מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה הא קיבה גופא שריא ומי אמר שמואל הכי והתנן קיבת העובד כוכבים ושל נבילה הרי זו אסורה והוינן בה אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא ואמר שמואל חדא קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה אסורה ל"ק

Diverted him to another matter: What is the meaning of the words "For thy love is better than wine?" For when Rav Dimi came from Palestine he explained it in this way: Knesset Yisrael says to the Holy Bless one: Master of the Universe! The words of your beloved ones are more pleasnt to me than the wine of the Torah."

Why did he ask him just about his verse? Rav Shimon ben Pazi - some say Rav Shimon Bar Ami said: he hinted at the beginning of this verse, "Let him kiss me with the kisses of his mouth" meaning, Yishmael, my brother, press your lips on eto another and do not be too eager to ask for an answer. Why? Ulla (or R. Shmuel ben Aba) said: This is a new ordinace about which one should not investigate.

But what is the reason for this law? R. Shimon ben Pazi said in the name of Rav Yehoshua ben Levi: The probability that the cheese has been bitten by a snake. Then why not tell him the reason? Because of Ulla's ruling, for Ulla said, "When an ordinace is made in the West, its reason is not revealed before a full year passes, lest there be someoen who would disagree with the reason adn would treat the ordinace lightly. This was ridiculed by Rav Yirmiyah. If so, then hard cheese adn old cheese should be permitted. Hanina said, when anything becomes dry it is permitted because snake venom would not let it become dry, and if it is aged cheese it should be fine since snake venom would prevent the cheese aging. Rav Hanina said: The reason for prohibiting the cheese is becasue it is impossible for it not to have particles of milk. Shmuel said, because it is set in the skin of the rennet of a neveilah. But this implies that the rennet itself is permitted. How could Shmuel ahve said so? Did we not learn, "The rennet of a gentile's animals or of a neveilah is forbiden?" And when the quetison was asked, is then any animal of a gentile indeed considered neveilah? Shmuel answered, These are meant to be taken together: The rennet of an animal slaughtered by gentiles which is neveilah is forbidden. This is not a contradiction for...

6ו

ואור"ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינת העובד כוכבים דהא טעם האיסור הוה משום ניקור כריב"ל דקי"ל הלכה כריב"ל אף לגבי ר' יוחנן וכ"ש לגבי שמואל דהא (עירובין מז:) שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכן פסק ר"ח וכן בסדר תנאים ואמוראים פסק הלכה כריב"ל בכ"מ וגם דברי רב אדא בר אהבה אינם כלום כיון שאינו אותו רב אדא בר אהבה שהיה תלמידו של רבא שהיה בתראה שהרי הוזכרו דבריו קודם דברי רב חסדא ורב. נחמן בר יצחק שהיו קדמונים יותר מרבא וגם דברי רב חסדא ורב נחמן בר יצחק עמדו בקושיא וליכא למיחש נמי משום עירוב חלב טמא כדפרי' לעיל (גבי) שלא (עמד) כפרש"י שהרי אין העובדי כוכבים שוטים לערב בו חלב טמא מאחר שאינו עומד אלא ודאי אין הטעם אלא משום נקור ואנו שאין נחשים מצוין בינינו אין לחוש משום גלוי ואין לומר דדבר שבמנין הוא וצריך מנין אחר להתירו כי ודאי הוא כשאסרו תחלה לא אסרו אלא במקום שהנחשים מצוין כמו שאפרש לקמן גבי יין נסך (דף נז: ד"ה לאפוקי) וגם בהרבה מקומות יש שאוכלים אותם מפני שמעמידין אותם בפרחים וגם גאוני נרבונא התירו אותם במקומן מטעם שמעמידין אותם בפרחים מיהו במקומנו שמעמידין בקיבה אומר הרב ר"י בן הר"ר חיים שיש טעם קצת לאסור מפני שמולחין הקיבה בעורה ואיכא איסור דבשר בחלב דמליח הרי הוא כרותח ואני ראיתי מקומות שהן מעמידים בנבלת דבר אחר מליח:

Rabbenu Tam said that now, since we no longer find a simple reason to prohibit since the reason for the prohibition is snake venom, as is said by Rabbi Yehoshua ben Levi, for we uphold the halakhah in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, even when he disputes Rabbi Yochanan, and even the more so when he disputes Shemuel for when Shemuel disputes Rabbi Yochanan, the halakhah is in accordance with Rabbi Yochanan. And this was the ruling of Rabbenu Hannanel and so too Seder Tena'im ve'Amoraim declares that the halakhah is in accordance with Rabbi Yehoshua ben Levi in all cases. And the words of Rav Ada bar Ahava ammount ot nothing since he si tnot the same Rav Ada bar Ahava who was a student of Rava, for he came later - for his words are mentioned earlier than those of Rav Hisda and Rav Nahman bar Yitzchak who were all earlier than Rava. And also the words of Rav Hisda and Rav Nachman bar Yitzchak stand in conflict. And there is no need to be concerned about a mixture of non-kosher milk since it will not become cheese as Rashi explains, for the gentiles are not so foolish as to mix non-kosher milk into their cheese mixtures since it will not form cheese. Rather, it is certain that the reason for the prohibition is for no other reason than the concern about snake venom and we, who do not live in a region with many snakes have no reason to be concerned about uncovered liquids. And do not say that a decree that has been enacted by a court requires another court to gather to overturn the decree for certainly it was never forbidden for any region other than those wherein snakes are found as I will explain concerning wine. And in many places they eat these cheeses because they are are made using flowers. However, in thsoe places wehre the cheeses are made with rennet, Rav Yitzchak ben Rabenu Hayim says there is a slight reason to forbid since the rennet is salted with its skin adn there is a concern of dairy and meat together since salting is equivalent to roasting. And I have seen places where they make the cheese firm with some other salted thing.

7ז

(יג) ומפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב בהמה טמאה וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן אכל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו מפני שהוא המעמיד הגבינה והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר.

(יד) גבינה שמעמידין אותה העכו"ם בעשבים או במי פירות כגון שרף התאנים והרי הן ניכרין בגבינה הורו מקצת הגאונים שהיא אסורה שכבר גזרו על כל גבינת העכו"ם בין שהעמידוה בדבר אסור בין שהעמידוה בדבר המותר גזירה משום שמעמידין אותה בדבר האסור.

Accordingly, logic would dictate that any milk found in the possession of a gentile is forbidden, lest the gentile have mixed the milk of a non-kosher animal with it. And the cheese of the gentiles should be permitted, for the milk of a non-kosher animal will not form cheese. Nevertheless, during the age of the Sages of the Mishnah, they issued a decree against gentile cheese and forbade it, lest they use the skin of the stomach of an animal they slaughtered - which is forbidden as a nevelah - to cause it to solidify.

If one would say: The stomach skin is a very small entity when compared to the milk that it is used to solidify. Why is it not nullified because of its insignificant size? Because it is used as the catalyst to cause the cheese to curdle. Since the catalyst which causes it to curdle is forbidden, everything is forbidden, as will be explained.

[The following laws apply when] cheese is left to solidify with herbs or fruit juice, e.g., fig syrup, and it is apparent [that these substances were used for] the cheese. There are some of the Geonim who have ruled that it is forbidden, for [our Sages] already decreed that all the cheeses of gentiles are forbidden, whether they caused them to solidify with a forbidden entity or with a permitted entity.This is a decree, [instituted] because they cause them to solidify using forbidden entities.

8ח

בית יוסף סי׳ קטו אות ב

גבינות הגוים אסורות ומפרש בגמרא כמה טעמים וכו'. בפרק אין מעמידין (כט:) אמרינן שגזרו על גבינות הגוים ובעי (לה.) מאי טעמא גזרו בה ויהיב רבי יהושע בןלוי טעמא משום גילוי ור' חנינא יהיב טעמא מפני שאי אפשר לה בלא צחצוחי חלב ושמואל אמר מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה ורב אדא בר אהבה אמר מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר ורב חסדא אמר מפני שמעמידין אותם בחומץ ורב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף ערלה ואקשו לרב נחמן ולרב חסדא דאם כן תתסר בהנאה ואסיקנא בקשיא ולכן לא כתב רבינו דבריהם וגם לא כתב טעמו של רבי יהושע בן לוי משום דאנן לא חיישינן לגילוי כמו שיתבארבסימן שאחר זה:

ודע שכתבו התוספות (לה. ד"ה חדא) בשם ר"ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאסור גבינת הגוים דהא טעם האיסור משום ניקור כרבי יהושע בן לוי דקיימא לן כותיה אף לגבי רבי יוחנן וליכא למיחש נמי משום עירוב חלב טמא שהרי אין הגוים שוטים לערב בו חלב מאחר שאינו עומד אלא ודאי אין הטעם אלאמשום ניקור ואנו שאין נחשים מצויים בינינו אין אסור משום גילוי וגם בהרבה מקומות יש שאוכלין אותם מפני שמעמידין אותם בפרחים וגם גאוני נרבונא התירואותם במקומם מפני שמעמידין אותם בפרחים מיהו במקומותינו שמעמידין אותם בקיבה אומר ה"ר יצחק שיש טעם קצת לאסור מפני שמולחים הקבה בעורה ע"כ.

וכתב המרדכי (סי' תתכו) שלא התיר ר"ת אלא בחולב לעשות בו גבינה אבל לא בחלב שחלבו לאכילה ולכותחב וכתב דאין לחוש שמא העמיד בעור קיבת נבלהדהוי ליה ספק ספיקא:

וכתוב בהגהות אשירי (פ"ב סי' מ) ישראל שהלך לכפר לקנות גבינות ואנו יודעים שדעת הישראל להקפיא כל החלב אפילו לא ראה ישראלהחליבה שרי ואפילו אם נפשך לאסור כהאי גוונא היכא שראה הכל לבד התחלת החליבה מותר ופעם אחת אמר גוי לישראל ליקח גבינות והיה החלב נחלב כברוהלך ועשאו והתיר ר"ת ואמנם אין להתיר כולי האי היכא דליכא הפסד מרובה.ג ובסמ"ג (לאוין קלב מה:) כתוב שרבינו יעקב הקפיד על אחד שהיו רחלותיו אצלהגוי והיה שולח שם בכל בקר את בתו לראות ולא היתה מספקת לבא שם עד שחלבו רובו או כולוד.

וכתב עוד סמ"ג (שם) רבינו חננאל תפס שטתו כרבי יהושע בן לויואף על פי שעכשיו אין אנו רגילין בגילוי אין להקל בגבינות הגוים מפני שנגזר במנין ואף על פי שבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו (ביצה ה:) וכ"כ סמ"ק (סי' רכג ובהגהות סק"א) בשם רבי יעקב דאף על גב דאנו נוהגים היתר במים מגולים ולא גזרינן אטו מקומות שהנחשים מצויין היינו משום דלא שייך בהו טעם של איסור אלא משום נחשים הילכך כי שרית להו במקום שאין נחשים מצויים לא יבואו להתיר במקום שהם מצויים אבל גבי גבינות דשייך בהו טעמי טובא לאסור כגון עורקבת נבלה ואינך טעמי דקאמר תלמודא הילכך אי שרית לגבינות במקום שאין הנחשים מצויים אתו למשרי גם במקום שהם מצויים הילכך לפי טעמו של רבי יהושע בן לוי יש לאסור גבינות הגוים אפילו במקום שמעמידים אותם בפרחים והלכה כרבי יהושע בן לוי כמו שפסק ר"ת עכ"ל.

והרשב"א (תוה"ק ב"ג ש"ו צ:) כתב מקומות שידוע ממנהג הגוים שאין מערבין לעולם חלב טמא בטהור שמאוס הוא להם וכן ידוע שנהגו לאסור לטוח פניהם בשומן חזיר כגוים הללו שאוכלים גבינה בימיתעניתם ואסור להם לאכול בשר באותם הימים וכן ידוע שאין מעמידין בעור קבת נבלה אלא בציצי פרחים אפילו כן אסור לאכול גבינת הגוים לפי שדבר זה יראהשנאסר במנין כמו היין וכל דבר שנאסר במנין אף על פי שאסרוהו לטענה ובטלה הטענה האיסור במקומו הוא עומד ע"כ וכן הם דברי הרמב"ם בפ"ג מהלכות מאכלות אסורות (הי"ד) וכתב רבינו דבריו בסמוך ואף על פי שלא כתב הרמב"ם הוראה זו אלא בשם מקצת הגאונים משמע שכדבריהם הוא סובר שאם לא כן הוהליה להביא דברי החולקים עליהם. ומכאן תשובה לבני איטלי"א שנוהגין היתר בגבינות הגוים מפני שמעמידין אותם בפרחים ולא מצאו ידיהם ורגליהם שאפילולדברי רבינו תם שפסק הלכה כרבי יהושע בן לוי דאמר דטעמא דאיסור גבינות הגוים הוא משום גילוי כבר כתבתי בשם סמ"ג וסמ"ק דאע"ג דאין נוהג בינינו איסורגילוי במשקים מכל מקום איסור גבינות במקומו עומד ובהדיא כתב כן בסמ"ק לדעת ר"ת ואף על פי שמדברי התוספות נראה שאין מחלקים בין גבינה למים בעניןגילוי דכי היכי דשרו מים לדידן הכי נמי שריא גבינה מכל מקום אפשר דלא למעשה אמרו כן אלא להוראה וכן מוכיח תחלת דבריהם שכתבו אומר רבינו תם כיעכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינות הגוים ואע"פ שכתבו שבהרבה מקומות אוכלים אותם מפני שמעמידין אותם בפרחים וגם גאוני נרבונא התירו אותםבמקומם מזה הטעם אין זה כדאי להתירם עליו דהנך גאונים הוו סברי דהלכה כמ"ד דטעמא הוי מפני שמעמידים בעור קבת נבלה ולא חיישי לאינך טעמי אבללרבינו תם דסבר דהלכה כרבי יהושע בן לוי דאמר דטעמא הוי משום גילוי איכא למימר דהשתא נמי אסור כדכתב בסמ"ק וכל שכן במקום שהרמב"ם והרשב"אשהם עמודי עולם אוסרים וגם כי בכל שאר מקומות ישראל ששמענו שמעם נוהגים לאסור ואינם מבחינים בין מעמידים בפרחים למעמידים בקבה שאסור לפרושמכלל ישראל ולפרוץ גדרן של ישראל קדושים אשר גדרו אבות העולם חכמי משנה ע"ה:

9ט

(ב) גבינות העובדי כוכבים אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה ואפילו העמידוה בעשבים אסורה: הגה: וכן המנהג ואין לפרוץ גדר (ב"י) אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה מותר (אגור פ' שואל) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה יש להתיר בדיעבד כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב כי דבר טמא אינו עומד ובודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות (הגהות אשיר"י פא"מ ובארוך). ומכל מקום אסור לאכול החלב כך (שם):

(2) Cheese made by non Jews was forbidden because that they are produced with the dried stomach of an animal that was not correctly slaughtered. And even when the cheese is produced using vegetarian rennet it is forbidden. Rema: And thus is the custom, and it must not be changed, unless you are in a place that has permitted this since earlier times. And if a Jew oversees the production of the cheese and the milking, it is permitted. And thus is the custom that spread in all of our countries. And if a Jew oversaw the making of the cheese, but not the milking, it is permitted after the fact, because there is no concern that perhaps something non-kosher was mixed in after the cheese was made from the milk, because non-kosher milk will not allow the cheese to form, and of course the non-Jew did not mix anything in once he knew it was for making cheese. And in any case, it is forbidden to eat such milk.

10י

ש"ך יורה דעה סימן קטו ס"ק כ

כ ואם הישראל כו' - זהו ע"פ מ"ש בד"מ ובת"ח כלל פ"א וז"ל כתב המרדכי פכ"ה דאפילו אם ישראל רואה החליבה והעובד כוכבים עשאה גבינות אפ"ה אין נוהגים ללוקחן מן העובד כוכבים אבל באגודה פ' שואל כ' וז"ל אדם קונה סכום גבינות והעובד כוכבים מתקנם בשבת וישראל רואה ושומר ואינו מדבר וכבר נהגו כדברי האגודה עכ"ל אבל באמת נלפע"ד דהאגודה לא פליג אהמרדכי דהאגודה לא מיירי התם אלא לענין איסור שבת ולכך כתב דין זה במס' שבת פרק שואל ולא בעבודת כוכבי' פא"מ גבי גבינות העובד כוכבי' אלא ודאי לא מיירי מדין איסור גבינות העובד כוכבים ואפשר דבאמת הגבינות אסורות משום גבינות העובד כוכבים אלא דמשום שבת מותרים ונ"מ דמותר לקנות סכום הגבינות כך בשבת ולמכרם אח"כ לעובד כוכבים או אפשר דמיירי במקומות הנוהגים היתר בגבינות עובדי כוכבים ע"פ ר"ת שהביא דבריו בפא"מ והא דכתב וישראל רואה ושומר היינו ששומר שלא יעשה לו שום זיוף בגבינות או בהא דהאגודה שאני שהישראל קנה מתחלה הגבינות והרי הם שלו ואין כאן משום גבינות העובד כוכבים וכמ"ש לקמן אבל ודאי אין לחלק בין ראה הישראל עשיית הגבינות או לא כיון שאסרו חכמים גבינות העובד כוכבים כל הגבינות אסרו דהא אפילו העמידוה בעשבים אסרו משום לא פלוג א"כ ה"ה ראה שעשאן העובד כוכבים והיינו דבמתניתין פא"מ תנן סתמא גבינות העובד כוכבים אסורין וגבי חלב העובד כוכבים תנן התם חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור ואם ישראל רואהו מותר אלמא דבגבינות אין חילוק בין ראה עשיית הגבינות או לא וכן כל הפוסקים כתבו סתמא ולא חלקו בגבינות כמו שחילקו בחלב העובד כוכבים אלא ודאי גבינות העובד כוכבים בכל ענין אסורים וכן הוא בתשובת מיימוני המ"א סימן ח' מתשובת רבי' שמשון ב"א וז"ל ומעולם לא ראיתי ליקח גבינות העובד כוכבים אפילו ראה החלב משחלבו עובד כוכבים עד שעשה ממנו שאין לחוש לאיסור כו' עכ"ל וכן הוא בתשו' מהר"מ מרוטנבורג סימן שע"ד בגבינה שהעמיד עובד כוכבים במעמד ישראל דבעי דליעבד ישראל מעשה שישים ישראל הקיבה לתוך החלב ואם עובד כוכבים משים נ"ל אף על פי שישראל עומד על גבו ואפילו הקיבה כשירה אסורה ומ"ש הגה"א ואו"ה (ותשובת מהר"מ סימן רי"ז בשם ר"ת) דהיכא דידוע דדעת העובד כוכבים להקפיא אפילו לא היה בתחלת החליבה שרי התם לא מיירי אלא מדין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וקאמרי דלא אסור משום תערובות חלב טמא כיון דדעת העובד כוכבים להקפיא לעשות ממנו הגבינות אם כן למה יערב חלב טמא שהרי אינו עומד הלכך מותר החלב והיינו שיעשה הישראל הגבינות וכן הוא באו"ה כלל מ"ד דין ה' להדיא והיינו דכתב דין זה בכלל מ"ה גבי איסור חלב שחלבו עובד כוכבים ולא כתבו בכלל מ"ו גבי איסור גבינות העובד כוכבים אלא ודאי כדפי' וכן בתשובת מהר"מ ובהג"א שם משמע דלא שרי אלא כשהישראל עשאם אחר כך ומה שנתפשט המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין אף על פי שעושין אותן העובדי כוכבים היינו משום שנהגו לשכור הבהמות וא"כ הגבינות של ישראל הם ולא מצינו שום איסור בשום מקום בגבינות של ישראל שעשאן עובד כוכבים דעל גבינות העובד כוכבים גזרו ולא על גבינות ישראל שעשאן עובד כוכבים וכן נוהגין ג"כ שהעובד כוכבים בבית ישראל עושים גבינות הישראל וה"ה כשאין שוכרין הבהמות וקונין סכום גבינות ממנו אם כן הגבינות הם בשעת עשייתן של ישראל אבל אם העובד כוכבים עושה הגבינות לעצמו אף על פי שהיה שם ישראל מתחלה ועד סוף אסור משום גבינות העובד כוכבים כל דלא עביד ביה ישראל מעשה וכדאמרינן:

11יא

ערוך השולחן יורה דעה סימן קטו

סעיף טז
אמנם לדינא אין נ"מ כלל שהרי אפילו אם ברור הוא שמעמידין בדבר היתר אסור כמ"ש הרמב"ם שכן הורו מקצת גאונים מפני חשש העמדה בדבר אסור ואפילו אם בכל המדינה מעמידין בדבר היתר ג"כ אסור מפני שגבינה אסרוה במנין וכל דבר שבמנין נאסר לעולם אפילו כשבטל הטעם וצריך גדולים בחכמה ובמנין מאותם שגזרו לאיסור אם רצונם להתיר וזה א"א להיות ובזה גבינה חמור מחלב דחלב האיסור הוא משום חלב טמא ולא נגזרה במנין לאיסור סתמא אבל גבינות נאסרו במנין ואינו מועיל שום דבר כן כתבו הקדמונים [הה"מ שם] ולפ"ז לדידן הגם שמעמידים אותה בעור קיבה שנתייבש כעץ דהוה כעפרא בעלמא ואין בה איסור כלל כמ"ש בסי' פ"ז או גבינה פשוטה שלנו שאין בה העמדה כלל מ"מ האיסור במקומו עומד מטעם שנתבאר

12יב

"The Rav and Kraft Cheese"

from "Have Halakha Handbooks Changed Pesikat Halakha" by Rabbi Shlomo Brody.

Available: http://text.rcarabbis.org

Rav Soloveitchik zt”l offered an interesting solution to this conundrum to explain his opinion with regard to consuming Kraft cheese and other “gevinat akum” (non-Jewish cheese). As is well known, the Rav, following the Rama (YD 115:2), ate Kraft cheese when no or little Jewish produced cheese was available, since the curdling process of the cheese was not done inside an animal-skin sac. It has been reported in Rav H. Schachter’s Me-Peninei Ha-Rav (p. 153-154) however, that while the Rav told his talmidim in shiur of this leniency, he would not publicize it to ba’al ha-batim (lay people) who asked him this question, as he considered it to be a case of halakha ve-ein morin ken be-rabim, since it went against the psak of the Shulchan Aruch. One talmid, however, questioned the Rav’s logic, as he had already publicized the heter in shiur. The Rav responded by quoting a kulah found in Rashi’s Talmud commentary (Ta’anit 13a) in which Rashi would allow work to be done on Tisha Be-av night, but asserts that this kulah should not be publicly spread.

כשאמרו אסור [במלאכה] – גבי תענית צבור לא אמרו אלא ביום, אבל בלילה מותר, מהכא משמע דבלילי תשעה באב מותר במלאכה ואין ביטול אלא ביום, אבל אין מפרסמין הדבר.

Rashi, the Rav noted, was of course publicizing this kulah by writing it in his commentary, but apparently felt that anyone who would be learning gemara and his commentary should be considered one of the “tznuim” who be trusted to use the heter appropriately. Similarly, his learned and committed talmidim could be trusted with the Kraft cheese heter, but it was inappropriately to announce it publicly. In other words, those (elite?) who can learn the heter inside the seforim can be trusted, while others cannot.

If this is indeed the correct distinction – that we can publicize the lenient halakha to the learned who have access to the mekorot – then how does this work with contemporary halakha handbooks? On the one hand, one might assume that anyone is opening the book must care about halakha, and therefore could be trusted with the kulah. On the other hand, the fact that they are resorting to a halakhic handbook might indicate that they are not learned enough to find the kulah inside primary sources, and therefore perhaps are not trustworthy enough. To a certain extent, this relates to the basis of the “heter” for those who can learn the sefarim: does their trustworthiness stem from their erudition, or their effort in learning the sources? (Or to put it lomdishe terms: Is their learning a sibah for the heter, or just a siman for their loyalty to halakha?)

13יג

From "Mesorah" the Torah Journal of the Orthodox Union, Shevat 5768 pp. 59-60

דבר המעמיד

הרב אברהם גארדימער

הובא בס' מפניני הרב (ערך גבינות עכו"ם) שמרן הגרי"ד הלוי זצ"ל
נהג לאכל בביתו גבינה של גויים שהועמדה בעשבים, אע"פ שמרן היה אוסר
את אכילת גבינה זו לבע"ב; וביאר מרן דמותרת גבינה זו מעיקר הדין אלא דאין
מורין כן לרבים, שהרי אסרה השו"ע (יו"ד קטו:ב). ויש שהקשו על מרן זצ"ל,
דהלא נהג כשיטת גאוני נרבונא (ע"ז לה ע"א תד"ה חדא) דהתירו גבינת נכרים
באתרייהו מפני דהועמדה הגבינה התם בפרחים ולא בעור קיבה, וס"ל לגאוני
נרבוניא דגבינות הגויים לא נאסרו במנין, ולהכי מותרות כשאין חששא שמא
הועמדו בעור קיבת נבלה; מיהו, כיון דס"ל להרמב"ם (הל' מ"א ג:יד) דנאסרו
גבינותיהן במנין ולהכי אסורות אפי' כשהועמדו בעשבים (כן ביארו הכ"מ [שם]
?והערוה"ש [יו"ד טו:טז-יז ,]) האיך נהג מרן לקולא


ונ"ל דלפי קושטא ס"ל להרמב"ם דגבינות נכרים שהועמדו בעשבים

מותרות, כשיטת גאוני נרבונא דלא נאסרו גבינותיהן במנין. עי' בהל' מ"א
(ג:יג-יד): "... בימי חכמי המשנה גזרו על גבינת הגוים ואסרוה מפני שמעמידין
אותה בעור הקיבה של שחיטתן שהיא נבלה ... גבינה שמעמידין אותה הגוים
בעשבים או במי פירות כגון שרף תאנים והרי הן ניכרין בגבינה הורו מקצת
גאונים שהיא אסורה שכבר גזרו על כל גבינת הגוים בין שהעמידוה בדבר אסור
בין שהעמידוה בדבר מותר; עכ"ל. הרי הביא הרמב"ם את שיטת מקצת
הגאונים האוסרים בתורת י"א, ולא הכריע כוותייהו, ואי הוה ס"ל כשיטת מקצת
גאונים הללו, ה"ל למכתב הכי ולהכריע כוותיהו, כמו שהכריע בשיטות גאונים
בדין חמאה (שם הל' טז). ואע"ג דבאר הכ"מ (ג:יד) דפסק הרמב"ם כשיטת
מקצת גאונים להחמיר בגבינה, שהרי לא הביא את שיטת החולקין עלייהו
(כדהביא בענין חמאה בהל' טו שם ,) נראה דיש לחלק, דכתב הרמב"ם את דין
חמאה בתורת סוג מאכל חדש, ולהכי הביא את ב' השיטות בדינה; משא"כ
בענין גבינה, דנתבאר עיקר דינה כבר בהל' יג, והביא הרמב"ם את שיטת מקצת
גאונים גבה רק דרך הוספה. ובארנו נמי בקובץ מסורה חוברת כ"ב דס"ל
להרמב"ם דחלב עכו"ם ניתר ע"י בירור ואסור רק היכא דאיכא לספוקי שמא
עירב בו חלב בהמה טמאה; וכיון דהביא הרמב"ם את דין גבינת עכו"ם בהדי
דין חלבן (הל' יג) וביאר דגזרת גבינת עכו"ם הויא משום חשש העמדה בעק"נ,

נ' דס"ל דשוה גבינה לחלב היכא דליכא לספוקי לאיסורא ובהכי שריא; וזו היא

שיטת גאוני נרבונא. ולכן מובן שפיר אמאי הביא הרמב"ם את שיטת מקצת
גאונים האוסרים כי"א ודרך הוספה ואמאי לא הכריע כוותייהו כמו שהכריע
בדין חמאה. ונ"ל דכיון דהרמב"ם לא החמיר בדבר, והרמ"א (יו"ד קטו:ב)
הצדיק את שיטת גאוני נרבונא למקום שהנהיגו כוותייהו מקדמונים, תפס מרן
.(דכן עיקר הדין אע"פ דאין מורין כן לרבים (לאור פסק השו"ע

14יד

Shaking Up Israel's Kosher Certification System"

by Timothy D. Lytton, and Motti Talias

Jewish Review of Books, Fall 2014

...Israel’s chief rabbinate consists of a rotating presidency between the Ashkenazi and Sephardi chief rabbis who supervise a chief rabbinate council and a network of local chief rabbis. It serves as the ultimate authority on matters of Jewish law, including kosher certification. The Ministry of Religious Services, presided over by a cabinet minister, appoints and partially funds municipal and regional religious councils, which administer kosher certification locally. A restaurant or banquet hall seeking kosher certification must apply to its local religious council. The council sends a staff member to conduct an initial inspection of the applicant’s facility. If the council approves, it refers the application to the local chief rabbi, who formally grants certification by signing a certificate. The council then assigns a qualified inspector to provide ongoing supervision. These kosher inspectors must pass a test administered by the chief rabbinate. The certified business pays an annual fee to the council to maintain its certification. Fees to the council range from $100 for a small restaurant to $3,500 for a large hotel. In addition, the business pays the inspector an hourly wage set by the chief rabbinate of approximately $10.50.

But, as government audits, public commissions, and ongoing press coverage have shown, there are problems. To begin with, since kosher inspectors are paid directly by the restaurants and banquet halls that they supervise, the inspectors have a conflict of interest. A business owner who isn’t happy with an inspector can request a different one. Thus, inspectors have an incentive not to be too rigorous for fear that the business owner will replace them.

Another problem is absenteeism. In May and June 2007, Israel’s state comptroller made unannounced visits to 54 businesses under the supervision of Jerusalem’s religious council. During morning hours, investigators found inspectors present in only six locations; in the afternoon, they found none at all. The comptroller’s report also noted a general lack of documentation, such as timesheets for inspectors and inspection reports. Private complaints and press accounts of kosher inspectors who show up infrequently (or not at all) are, in fact, common. One business owner quoted in Ha’aretz described his inspector as coming “to the restaurant daily, sometimes every two days. When his wife’s father died, he sat shiva and didn’t come all week. Whenever he did arrive, he’d come for exactly 40 seconds. He’d come, say good morning, go to the drawer, check the invoices, and leave.” Rabbi Shimon Biton, a whistle-blower who formerly served as chairman of the Petah Tikva religious council, has also recently detailed allegations of nepotism in the employment of kosher inspectors and described cases of inspectors drawing multiple salaries by holding several supervisory jobs simultaneously while working at none of them.

A third problem is lack of transparency. Standards and policies—like the Jerusalem religious council’s anti-belly-dancing “guidelines”—are frequently not published or part of any public record. Moreover, local variation between religious councils is common. For example, a chain restaurant can get kosher certification in one municipality but be denied in another. This exacerbates a perception that rules are arbitrary or, worse, manipulated to favor some and disadvantage others. It has also recently been reported that religious councils use this lack of transparency to hide anti-competitive practices and other forms of corruption...

...Government reformers like Bennett and Ben-Dahan fear that privatization of kosher certification would result in anarchy and widespread consumer fraud. But the example of the U.S. kosher certification system suggests otherwise. In the United States, a network of over 300 private certification agencies reliably ensures the kosher status of more than 135,000 retail products manufactured by some 10,000 companies. The system also provides certification to thousands of food service operations—such as restaurants, caterers, and hospitals—throughout the United States. Competition between agencies, which depend upon their good reputation among consumers and the quality of their service to clients to remain in business, makes the agencies eager to avoid mistakes and misconduct before they happen and to report them promptly when they do occur. Moreover, agencies are quick to publicize the problems of rival agencies. Despite the competition, American kosher certification agencies are also highly interdependent—certifiers of finished products or food service operations rely on other agencies’ certification of ingredients further upstream in the production chain—which leads them to closely scrutinize each other’s operations, creating a network of interagency oversight.

The United States government’s role in all of this is minimal. It simply provides civil laws and court systems that make it possible for private kosher certification agencies to make binding contracts with their clients and pursue trademark claims against fraudulent use of their certification symbols. In rare cases of intentional misconduct by uncooperative companies, state prosecutors can subpoena information, order the seizure of goods, and impose criminal sanctions. In addition, courts can award compensation to consumers who fall victim to fraud.