Yaakov Weil יעקב וייל

(c.1380 - 1456 CE) (1380 בקירוב - 1456 לספירה)

Jacob Weil, later known as Mahariv (Hebrew: יעקב בן יהודה ווייל) was a German rabbi and Talmudist who flourished during the first half of the fifteenth century. He was one of the foremost pupils of Jacob Moelin (Maharil), who ordained him in the rabbinate, and authorized him to officiate in Nuremberg. Weil, however, did not avail himself of this permission lest he should offend an older scholar, Solomon Cohen, who had been appointed rabbi of that city long before. Weil was later called to the rabbinate of Erfurt; and congregations far and near, recognizing him as an authority, addressed their problems to him. Of Weil's works only a collection of opinions and decisions, "She'elot u-Teshubot", has been preserved. To this work was added an appendix entitled "Sheḥiṭot u-Bediḳot," containing regulations for slaughtering and for the examination of slaughtered cattle. These rules have been regarded as authoritative by later rabbis, have run through seventy-one editions, and the responsa have been the subjects of various commentaries and additions. יעקב בן יהודה ווייל, שמאוחר יותר נודע בכינוי "מהר"י ווייל" או "מהרי"ו" היה רב ואיש תלמוד גרמני במחצית הראשונה של המאה ה-15. הוא היה תלמיד מובהק של ר' יעקב מולין (מהרי"ל), שהסמיך אותו לרבנות ואף הציע לו לכהן כרב העיר נירנברג. אולם מהרי"ו לא קיבל עליו המשרה, מכיון שכבר כיהן שם כרב מישהו אחר שהיה מבוגר ממנו וכבר נתמנה לרב הרבה קודם לכן, על אף שלא היה חשש של הסגת גבול על פי דין. בשנת 1429 מונה מהרי"ו לכהן כרבה של העיר אאוגסבורג, שם הוא העמיד מספר למדנים מפורסמים בעולם היהודי, כגון ר יוסף בן משה, בעל לקט יושר ורבי אברהם קצנלבוגן. בשנת 1443 מונה כרב העיר ארפורט, אשר הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות בגרמניה. מתוך כתביו שרד רק אוסף של פסקים והלכות המקובץ תחת השם "שו"ת מהר"י וייל". בסוף הספר מצורף קובץ בשם "שחיטות ובדיקות" העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה של טרפות. השו"ת זכה למעמד חשוב בקרב פוסקי הלכה במשך הדורות, וחיבורו "שחיטות ובדיקות" הודפס ב-71 מהדורות עד כה וזכה לפירושים ומהדירים שונים. הגהות וביאורים על תשובותיו נכתבו על ידי כמה גאונים, כולל ר' שלמה לוריא (המהרש"ל).

Map מפה