Isaiah HaLevi Horovitz ישעיהו הלוי הורוויץ

(c.1565 - 1630 CE) (1565 בקירוב - 1630 לספירה)

Yeshayahu Levi Horovitz was Polish rabbi and kabbalist. He was the most illustrious member of the distinguished Horovitz family, a family that descended from Rabbi Zerachiyah Halevi of Gerona, spans hundreds of years, and counts many distinguished rabbi and intellectuals amongst its members. He was born in Prague and studied under his highly learned father as well as the greatest rabbis of his day. After serving in various communities, he returned to the city of his birth as chief rabbi. In 1621 he moved to the Land of Israel, where he was appointed chief rabbi of the Ashkenazic community in Jerusalem. He moved to Tzfat and Teveriah shortly after being ransomed from captivity in 1625, where he further immersed himself in kabbalist study. His great work, Shnei Luchot HaBrit, published by his son, is almost unparalleled in its impact on Ashkenazic Jewish life, playing an enormous role in spreading and popularizing kabbalistic ideas. He had a huge impact upon the Chassidic movement, which sprang up soon after his passing, through his teachings and his descendants, some of whom were great Chassidic leaders. ישעיהו לוי הורוביץ היה רב ומקובל פולני. היה בן המשפחה המהולל ביותר במשפחת הורוביץ המכובדת, משפחה שאחת מאבות אבותיה היה רבי זכריה הלוי מגירונה, שמשתרעת על פני מאות שנים, ושרבים מבניה הם רבנים ואנשי שכל. הוא נולד בפראג ולמד אצל אביו המלומד, כמו גם אצל גדולי הרבנים בדורו. לאחר ששירת בקהילות שונות, הוא חזר לעיר הולדתו וכיהן שם כרב ראשי. ב-1621 הוא עבר לארץ ישראל, ושם הוא התמנה לרבה הראשי של הקהילה האשכנזית בירושלים. הוא עבר לצפת ולטבריה זמן קצר לאחר שנפדה משבי ב-1625, ושם הוא השקיע את עצמו עוד יותר בלימוד קבלה. חיבורו הגדול, שני לוחות ברית, שפורסם על ידי בנו, כמעט יחידי מסוגו בהשפעתו על חיים יהודים אשכנזים, ושיחק תפקיד חשוב עד מאוד בהפצה ובפופולריזציה של רעיונות קבליים. דרך תורתו וצאצאיו, הייתה לו השפעה עצומה על תנועת החסידות, שצצה מיד לאחר פטירתו. חלק מצאציו היו מנהיגים חסידיים גדולים.