Baal Shem Tov בעל שם טוב

(c.1700 - 1760 CE) (1700 בקירוב - 1760 לספירה)

Yisroel (Israel) ben Eliezer, also known as the Baal Shem Tov (the Besh"t), was the founder of the Hasidic movement. Of humble and obscure origins, he was introduced to the secrets of kabbalah by Rabbi Adam Baal Shem of Ropczyce and other masters of practical kabbalah. In 1734 he presented himself to the world as a "Baal Shem," a "Master of the Name," the title used for holy men who could work miracles. His teachings made kabbalistic teachings accessibile to the common Jew, and emphasized ways of drawing closer to the Divine outside of the traditional framework of Torah study. He was followed as a leader of the nascent Hasidic movement by Rabbi Dov Baer, the Maggid of Mezeritch. ישראל בן אליעזר, הידוע בכינוי הבעל שם טוב (הבעש"ט), ייסד את תנועת החסידות. קורותיו צנועים ומעורפלים. התוודע לסודות הקבלה בזכות רבי אדם בעל שם מרופשיץ ומוסמכים אחרים מעולם הקבלה המעשית. ב-1734 הציג את עצמו לעולם כ"בעל שם", תואר שניתן לאנשים שחוללו נסים. רעיונותיו הפכו את הקבלה לנגישה יותר ליהודי העממי, ושמו דגש על התקרבות לבורא מחוץ למסגרת המסורתית של לימוד תורה. הרב דב בער, המגיד ממעזריטש, הלך בעקבות תנועת החסידות המתהווה.