ישא ה' פניו אליך וגו' - יעביר כעסו ממך, ואין ישא, אלא לשון הסרה, כמה דתימא (בראשית מ): ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו, אלו פנים של זעם, כמה דתימא (ויקרא כ): ונתתי את פני בנפש ההיא וגו' כלומר, אותם פנים של זעם, שהיו ראויות לבא אליך, יסירם ממך. דבר אחר: ישא ה' בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית יט): ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו', הרי דברים ק"ו, אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך, ומפני אבותיך?! זהו שנאמר: ישא ה' פניו אליך. כתוב אחד אומר: ישא ה' פניו אליך. וכתוב אחד אומר (דברים י): אשר לא ישא פנים. כיצד נתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושין רצון המקום, ישא ה' פניו אליך. וכשאין עושין רצון המקום, אשר לא ישא פנים. דבר אחר: ישא ה' פניו וכי הקב"ה נושא פנים, והלא כבר נאמר אשר לא ישא פנים? אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים. כיצד? כתבתי בתורתי: ואכלת ושבעת וברכת ואדם מישראל, יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאין לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמן עד כזית, עד כביצה, לפיכך, ישא ה' פניו וגו'. דבר אחר: ישא ה' כתוב אחד אומר: ישא. וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא. עד שלא נחתם גזר דין, ישא ה' וגו'. משנחתם גזר דין, אשר לא ישא פנים. ודכוותיה כתוב אחד אומר (תהלים סה): שומע תפלה. וכתוב אחד אומר (איכה ג): סכתה בענן לך וגו'. עד שלא נחתם גזר דין, שומע תפלה. משנחתם גזר דין, סכתה בענן לך. כתוב אחד אומר (תהלים קמה): קרוב ה' לכל קוראיו. וכתוב אחד אומר (שם י): למה ה' תעמוד ברחוק. עד שלא נחתם גזר דין, קרוב ה' לכל קוראיו. משנחתם גזר דין, למה ה' תעמוד ברחוק. כתוב אחד אומר (איכה ג): מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. וכתוב אחד אומר (דניאל ט): וישקד ה' על הרעה. עד שלא נחתם גזר דין, מפי עליון וגו'. משנחתם גזר דין, וישקד ה' וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ד): כבסי מרעה לבך ירושלים. וכתוב אחד אומר (שם י): כי אם תכבסי בנתר וגו'. עד שלא נחתם גזר דין, כבסי מרעה וגו'. משנחתם גזר דין, אם תכבסי וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ג): שובו בנים שובבים. וכתוב אחד אומר: אם ישוב ולא ישוב. אלא כאן, קודם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (ישעיה נה): דרשו ה' בהמצאו. וכתוב אחד אומר (יחזקאל לב): חי אני אם אדרש לכם. כאן קודם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (שם לג): אם אחפוץ במות הרשע. וכתוב אחד אומר (שמואל א ב): כי חפץ ה' להמיתם. כאן קודם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. דבר אחר: ישא ה' פניו אליך, בעוה"ז. אשר לא ישא פנים, לעוה"ב. דבר אחר: ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר (דברים י): אשר לא ישא פנים היה ר' יוסי בן דוסתאי אומר: כיצד יתקיימו שתי מקראות הללו? אלא, ישא ה' פניו, בדבר שבינך לבינו. אשר לא ישא פנים, בדבר שבינך לבין חבירך. ר"ע אומר: כתוב אחד אומר: ונקה וכתוב אחד אומר: לא ינקה היאך אפשר לקיים ב' פסוקים הללו? אלא, בדבר שבינך לבינו ונקה. בדבר שבינך לבין חבירך, לא ינקה. בן עזאי אומר: מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים. דבר אחר: ישא ה' פניו וגו' יהפך פניו כלפי אצלך, לא דומה שואל שלום חבירו בתוך פניו, כשואל מן הצדדין, אלא ישא ה' פניו אליך, יהפך פניו אצלך, כמה דתימא (ויקרא כו): ופניתי אליכם והפריתי. וישם לך שלום, שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם. ר' נתן אומר: וישם לך שלום שלום זה, שלום מלכות בית דוד, (ישעיה ט): למרבה המשרה ולשלום אין קץ. רבי אומר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): ה' עוז לעמו יתן וגו'. גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): האף אמנם אלד ואני זקנתי גדול שלום, ששינה המלאך שדבר עם מנוח, מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג): הנה נא את עקרה ולא ילדת ולא ספר דבר זה למנוח. גדול שלום, שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים, בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אלעזר אומר: גדול שלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות, אלא שלום. ר' שמעון בן חלפתא אמר: גדול שלום, שאין כלי מקבל ברכה, אלא שלום, שנאמר (תהלים כט): ה' יברך את עמו בשלום אף בברכת כהנים אחד, כל ברכות סיימן בשלום, וישם לך שלום, לומר שאין הברכות מועילות כלום, אא"כ שלום עמהם. ר' אלעזר הקפר אומר: גדול שלום, שאין חותם כל התפלה, אלא שלום, ואין חותם ברכת כהנים, אלא שלום. גדול שלום, שניתן לענוים, שנאמר (שם לז): וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גדול שלום, שהוא שקול כנגד הכל, אנו אומרים: עושה שלום ובורא את הכל. רבי אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר אומר: שאפילו ישראל עובדין עבודת כוכבים ושלום ביניהם, כביכול אמר הקב"ה: אין השטן נוגע ביניהם, שנאמר (הושע ד): חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר בהם (שם): חלק לבם עתה יאשמו, הא גדול שלום ושנואה מחלוקת. גדול שלום, שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום, שנאמר (דברים כ): כי תקרב אל עיר וגו' ואומר (שם ב): ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו'. ואומר (שופטים יא): השיבה אתהן בשלום. גדול השלום, שאפילו המתים צריכין שלום, שנאמר (בראשית טז): ואתה תבא אל אבותיך בשלום. ואומר: בשלום תמות. גדול השלום, שניתן לעושי תשובה, שנאמר (ישעיה נז): בורא ניב שפתים שלום שלום. ר' מאיר אומר: גדול הוא השלום, שלא ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה מן השלום, שניתנה לצדיקים, שבשעה שנפטר מן העולם, שלש כתות של מלאכי השרת מקדימין אותו בשלום. הראשונה אומרת (שם): יבא שלום. שנייה אומרת (שם): ינוחו על משכבותם. והשלישית אומרת (שם): הולך נכוחו. ולא דיין לצדיקים, שמיתתן בידי כבוד, שנאמר (שם נח): כבוד ה' יאספך, אלא שמקלסים לפניהם בשלום, יבוא שלום. גדול השלום, שלא ברא הקב"ה מדה יפה כמו השלום, ומנעה מן הרשעים, שבשעה שנפטרין מן העולם, ג' כתות של מלאכי חבלה מקדימות אותו: הראשונה אומרת (שם מח): אין שלום. השניה אומרת: אמר ה' לרשעים. השלישית אומרת (שם נ): למעצבה תשכבון. לא דיין לרשעים, שמיתתן ביד מחבלים, שנאמר (איוב לג): ותקרב לשחת נפשו וחייתו לממיתים. ואומר: יהדפוהו מאור לחושך. ואומר (תהלים לה): יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה' רודפם אלא שהם מתקנטרים לפניהם, ואומרים להם: אין שלום וגו', למעצבה תשכבון. גדול השלום, שניתן שכר התורה והמצות, שנאמר (ויקרא כו): ונתתי שלום בארץ. גדול שלום, שניתן לאוהבי תורה, שנאמר (תהלים קיט): שלום רב לאוהבי תורתך גדול השלום, שניתן ללומדי תורה, שנאמר (ישעיה נד): וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום, שניתן לעושי צדקה, שנאמר (שם לב): והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום, ששמו של מקום קרוי שלום, שנאמר (שופטים ו): ויקרא לו ה' שלום. גדול השלום, שדרי עליונים צריכין שלום, שנאמר (איוב כה): עושה שלום במרומיו, והרי דברים ק"ו, ומה אם במקום שאין איבה ושנאה, צריכין שלום, ק"ו למקום שיש בו כל המדות הללו. ר' שמעון היה אומר: בא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מלך בשר ודם, כשהולך למלחמה הוא הולך באוכלוסין ובלגיונות, וכשהולך לשלום הולך יחידי, אבל מדת הקב"ה אינו כן, כשהוא הולך לשלום יוצא באוכלוסין ובלגיונות, שנאמר: עושה שלום במרומיו וכתיב אחריו (שם): היש מספר לגדודיו. אומר (תהלים סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש. ואומר (דניאל ז): אלף אלפים ישמשוניה ורבו רבבן וגו', וכשהוא הולך למלחמה, אינו הולך אלא יחידי, שנאמר (שמות טו): ה' איש מלחמה וגו', בשמו הוא נלחם ואינו צריך לסיוע. ואומר (ישעיה סג): פורה דרכתי לבדי וגו'. את מוצא, כשפרע הקדוש ברוך הוא מדור המבול, לא פרע אלא יחידי, שנאמר (בראשית ו): הנני מביא את מי המבול מים, וכן מאנשי סדום לא פרע אלא יחידי, שנאמר (שם יט): וה' המטיר על סדום וגו'. וכן כשפרע מן המצריים, שנאמר (שמות יב): וה' הכה כל בכור וגו'. וכן פרע מן האמוריים יחידי, שנאמר (יהושע י): וה' השליך עליהם אבנים גדולות. וכן מסנחריב פרע יחידי, שנאמר (מ"ב יט): ויצא מלאך ה' ויך במחנה וגו'. כתוב אחד אומר: היש מספר לגדודיו. וכתוב אחד אומר (דניאל ז): אלף אלפים ישמשוניה. משגלו ישראל מארצם, אלף אלפים ישמשוניה, כביכול, נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר, משום אבא יוסי בן דוסתאי: אלף אלפים ישמשוניה גדוד אחד. וכמה הן גדודיו, היש מספר. כתוב אחד אומר (תהלים קמו): מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא. וכתוב אחד אומר (ישעיה מ): המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא. כשהקב"ה קורא אותם, הוא קורא שמות כולן, כאחת, והם עונין מה שא"א לו לבשר ודם לקרוא שני שמות כאחת. וכן הוא אומר (שמות כ): וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, מלמד שכל עשרת הדברות אמר בדיבור אחד. ואומר (תהלים סב): אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עוז לאלהים. ואומר (ירמיה כג): הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע רבי אומר, משום אבא יוסי בן דוסתאי: מהו לכולם שמות יקרא? שאין שם שינוי, לא השם שנקרא עכשיו, נקרא לאחר זמן. וכן הוא אומר (שופטים יג): למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, איני יודע לאיזה שם אני מתחלף. כתוב אחד אומר (ד"ה א כא): ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות. וכתוב אחד אומר (שמואל ב כד): בכסף שקלים חמשים. כיצד יתקיימו שני פסוקים הללו? מקום הגרן בשש מאות מקום המזבח בחמשים. רבי אומר, משום אבא יוסי בן דוסתאי: שנים עשר שבטים היו, ונטל דוד מכל שבט ושבט חמשים שקל, נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים. ר' אלעזר בן שמוע אומר: הגורן בשש מאות, אבל הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים, בשקל כסף חמשים. כתוב אחד אומר (ד"ה ב ט): ויהי לשלמה ארבעת אלפים ארוות סוסים. וכתוב אחד אומר (מלכים א ה): ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? ד' אלפים אסטבלאות ארבעים אלף סוסים. כתוב אחד אומר (ד"ה ב ד): מחזיק בתים ג' אלפים יכיל. וכתוב אחד אומר (מלכים א ו): אלפים בת יכיל. כיצד ב' כתובים הללו מתקיימים? בלח אלפים, שהם שלשת אלפים ביבש. מכאן אמרו: שני כורים בלח, שהם שלשת כורים ביבש. חביב הוא השלום, שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו, לא נתן שכרו אלא שלום, שנאמר (בראשית טו): ואתה תבא אל אבותיך בשלום. וכן אתה מוצא ביעקב אבינו, שביקש מן המקום שלום, שנאמר (שם כח): ושבתי בשלום וגו'. וכן אתה מוצא באהרן, שלא נשתבח לפני המקום, אלא בשלום, שנאמר (מלאכי ב): בריתי היתה אתו וגו'. וכן אתה מוצא בפנחס, שנתן שכרו שלום, שנאמר (במדבר כה): הנני נותן לו את בריתי שלום וכן אתה מוצא שלא נמשלה התורה אלא בשלום, שנאמר (משלי ג): וכל נתיבותיה שלום. וכן אתה מוצא שאין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים, אלא בשלום, שנאמר (ישעיה לב): וישב עמי בנוה שלום. וכן לא פרע, מן עמון ומואב, אלא שמנע מהם שלום, שנאמר (דברים כג): לא תדרוש שלומם וטובתם וגו'. וכן ישראל מתברכים בכל יום בשלום, שנאמר: וישם לך שלום: