הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
דף הלימוד מתבונן בשדה העבודה כמרחב מורכב, בשל מערכת היחסים הסבוכה שבין העובד והמעביד. הלימוד מעלה סוגיות שונות בעיצוב יחסי עבודה, שנועדו למנוע ניצול הנובע מתלות העובד במעבידו. הדיון עוקב אחר ההתמודדות עם הסוגיה מתקופת המקרא, דרך תקופת חז"ל ועד ימינו אנו. נעיין בשיר חתרני בן זמננו, בפסוקים, במשנת 'השוכר את הפועלים' ובפרשנותו של לוינס עליה, ונסיים בעדויות של עובדים ישראליים בשנת 2009.
יודית שחר, זו אני מדברת, הוצאת בבל 2009
זו אני מדברת / יודית שחר
שֵרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת
כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,
מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר
לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,
גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,
בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,
וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת
עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.
(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)
זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ
אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה
מִצֵּאת הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה
בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֶּן סְפֵּיס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן
לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחֲרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה
וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת
אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,
גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,
(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)
לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר
אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.
בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר?
© כל הזכויות שמורות להוצאת בבל
זו אני מדברת / יודית שחר
שֵרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת
כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,
מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר
לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,
גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,
בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,
וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת
עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.
(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)
זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ
אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה
מִצֵּאת הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה
בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֶּן סְפֵּיס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן
לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחֲרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה
וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת
אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,
גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,
(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)
לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר
אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.
בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר?
© כל הזכויות שמורות להוצאת בבל
דיון
שאלות לעיון
שאלות לעיון
- אילו יחסי עבודה משתקפים מהשיר?
- אילו זכויות אינן ניתנות לעובדת הדוברת בשיר? האם המעסיק עובר על החוק?
- שימו לב שכל הדמויות בשיר הן נשים. מה משמעות עובדה זו?
- מה תפקידו של התינוק בשיר, ולמה הוא לא מפסיק לבכות?! האם מציאות זו מוכרת לכם?
(לא) תעשוק שכיר
(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ:
(טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ:
(טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy strangers that are in thy land within thy gates. In the same day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he cry against thee unto the LORD and it be sin in thee.
דיון
שאלות לעיון:
שאלות לעיון:
- את מי אנו מצווים שלא לעשוק?
- מדוע קושרת התורה בין השכיר, העני והאביון?
- האם הפסוק השני הנו פירוט של הפסוק הראשון, או שהוא ציווי נוסף? מה ההשלכות של שתי האפשרויות?
- על מי נאמר 'כי עני הוא'?
- מה כוחו של העובד על המעביד?
השוכר את הפועלים
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב -
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכֻפָּן.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן - יָזוּן,
לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה - יְסַפֵּק.
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים.
הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת.
וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְשַׁעְתּוֹ - לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא, עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר – הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב -
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכֻפָּן.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן - יָזוּן,
לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה - יְסַפֵּק.
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים.
הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת.
וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְשַׁעְתּוֹ - לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא, עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר – הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה
If one hired laborers and told them to work early or to work late, he has no right to compel them to do so where the custom is not to work early or not to work late. In a place where the custom is to give them their food he should give it to them, and where the custom is to provide them with sweet food, he must give it to them. Everything should follow local custom. It once happened that Rabbi Yochanan ben Mattia said to his son: “Go and hire laborers for us”. He went and struck a deal to provide them with food. When he came to his father, his father said to him, “My son, even if you make them a banquet like Solomon’s in his time you will not have fulfilled your obligation to them. For they are sons of Abraham, Isaac and Jacob. But, rather, before they begin to work go and say to them, “On condition that I am not bound to give you more than bread and beans only.” Rabban Shimon ben Gamaliel says: “It was not necessary to speak thus, for everything should follow local use.”
דיון
שאלות לעיון:
שאלות לעיון:
- מה כלול על פי המשנה בתנאי העסקה?
- מדוע חשוב לקבוע מראש את תנאי ההעסקה?
- על מי ההסכם מגן? מהי ברירת המחדל?
- לשם מה נועד הקריטריון "מנהג המדינה"? אל מול מה הוא עומד?
עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות (מצרפתית דניאל אפשטיין), הוצאת שוקן, ירושלים תשס"א
יהדות ומהפכה (קטעים מתוך ההרצאה שנשא במארס 1969)/ עמנואל לוינס
ברור לגמרי שמן המילים הראשונות מכריזה המשנה על זכויות האדם האחר, גם אם אדם זה נמצא במצב נחות ומסוכן עבור חירותו, שהרי זה מצבו של הפועל השכיר. מצב זה מסוכן עבור חירותו, מפני שהוא עשוי לאבד את חירותו מבלי לסבול שמץ של כפייה. הוא עדיין פועל מרצון, שהרי הוא מתחייב ונמצא ביחס בין-אישי של משא ומתן. אבל אותו משא ומתן נמצא על גבול הניכור, והחירות הופכת באופן חופשי לשעבוד.
[...] משנתנו רוצה גם היא לקבוע גבול לשרירותיות הכלכלה ולניכור הזה. נדגיש עוד פרט אחד שעליו עומדת המשנה, והאופייני להומניות היהודית: האדם שעל זכויותיו צריך להגן הוא קודם כל האחר, לא אני. המושג "אדם" שביסוד ההומניות הזאת הוא הזולת.
יהדות ומהפכה (קטעים מתוך ההרצאה שנשא במארס 1969)/ עמנואל לוינס
ברור לגמרי שמן המילים הראשונות מכריזה המשנה על זכויות האדם האחר, גם אם אדם זה נמצא במצב נחות ומסוכן עבור חירותו, שהרי זה מצבו של הפועל השכיר. מצב זה מסוכן עבור חירותו, מפני שהוא עשוי לאבד את חירותו מבלי לסבול שמץ של כפייה. הוא עדיין פועל מרצון, שהרי הוא מתחייב ונמצא ביחס בין-אישי של משא ומתן. אבל אותו משא ומתן נמצא על גבול הניכור, והחירות הופכת באופן חופשי לשעבוד.
[...] משנתנו רוצה גם היא לקבוע גבול לשרירותיות הכלכלה ולניכור הזה. נדגיש עוד פרט אחד שעליו עומדת המשנה, והאופייני להומניות היהודית: האדם שעל זכויותיו צריך להגן הוא קודם כל האחר, לא אני. המושג "אדם" שביסוד ההומניות הזאת הוא הזולת.
דיון
נקודות לדיון:
בחרו משפט אחד שמשמעותי ביותר עבורכם, והסבירו מדוע.
נקודות לדיון:
בחרו משפט אחד שמשמעותי ביותר עבורכם, והסבירו מדוע.
דיון
1 במאי, יום העובדים הבינלאומי
כדאי להביא עדויות עובדים מתוך הכתבה "אחד במאי, יום העובדים הבינלאומי" , שהופיע באתר הארץ:
ולדון בהן.
1 במאי, יום העובדים הבינלאומי
כדאי להביא עדויות עובדים מתוך הכתבה "אחד במאי, יום העובדים הבינלאומי" , שהופיע באתר הארץ:
ולדון בהן.
דיון
נקודות לדיון:
אילו סוגיות ביחסי עבודה עולות מכל עדות?
האם ניתן לזהות הבדלי גישה בין מעסיקים למועסקים? בין שכירים לעצמאים? בין גברים לנשים?
נקודות לדיון:
אילו סוגיות ביחסי עבודה עולות מכל עדות?
האם ניתן לזהות הבדלי גישה בין מעסיקים למועסקים? בין שכירים לעצמאים? בין גברים לנשים?
דף הנחיות למנחה:
השוכר_את_הפועלים_-_למנחה.doc
השוכר_את_הפועלים_-_למנחה.doc