"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, עושה העני עם בעל הבית" (רות רבה ה-ט) פרשת בהר תשע"ט בהשראת שיעורה של הרבנית שירה סמיילס

ByMichal Lashansky

ויקרא כ״ה

(יד) וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃

(כה) כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃

(לה) וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ (לו) אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹקֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃

(לט) וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃

Leviticus 25

(1) The LORD spoke to Moses on Mount Sinai: (2) Speak to the Israelite people and say to them: When you enter the land that I assign to you, the land shall observe a sabbath of the LORD. (3) Six years you may sow your field and six years you may prune your vineyard and gather in the yield. (4) But in the seventh year the land shall have a sabbath of complete rest, a sabbath of the LORD: you shall not sow your field or prune your vineyard. (5) You shall not reap the aftergrowth of your harvest or gather the grapes of your untrimmed vines; it shall be a year of complete rest for the land. (6) But you may eat whatever the land during its sabbath will produce—you, your male and female slaves, the hired and bound laborers who live with you, (7) and your cattle and the beasts in your land may eat all its yield. (8) You shall count off seven weeks of years—seven times seven years—so that the period of seven weeks of years gives you a total of forty-nine years. (9) Then you shall sound the horn loud; in the seventh month, on the tenth day of the month—the Day of Atonement—you shall have the horn sounded throughout your land (10) and you shall hallow the fiftieth year. You shall proclaim release throughout the land for all its inhabitants. It shall be a jubilee for you: each of you shall return to his holding and each of you shall return to his family. (11) That fiftieth year shall be a jubilee for you: you shall not sow, neither shall you reap the aftergrowth or harvest the untrimmed vines, (12) for it is a jubilee. It shall be holy to you: you may only eat the growth direct from the field. (13) In this year of jubilee, each of you shall return to his holding. (14) When you sell property to your neighbor, or buy any from your neighbor, you shall not wrong one another. (15) In buying from your neighbor, you shall deduct only for the number of years since the jubilee; and in selling to you, he shall charge you only for the remaining crop years: (16) the more such years, the higher the price you pay; the fewer such years, the lower the price; for what he is selling you is a number of harvests. (17) Do not wrong one another, but fear your God; for I the LORD am your God. (18) You shall observe My laws and faithfully keep My rules, that you may live upon the land in security; (19) the land shall yield its fruit and you shall eat your fill, and you shall live upon it in security. (20) And should you ask, “What are we to eat in the seventh year, if we may neither sow nor gather in our crops?” (21) I will ordain My blessing for you in the sixth year, so that it shall yield a crop sufficient for three years. (22) When you sow in the eighth year, you will still be eating old grain of that crop; you will be eating the old until the ninth year, until its crops come in. (23) But the land must not be sold beyond reclaim, for the land is Mine; you are but strangers resident with Me. (24) Throughout the land that you hold, you must provide for the redemption of the land. (25) If your kinsman is in straits and has to sell part of his holding, his nearest redeemer shall come and redeem what his kinsman has sold. (26) If a man has no one to redeem for him, but prospers and acquires enough to redeem with, (27) he shall compute the years since its sale, refund the difference to the man to whom he sold it, and return to his holding. (28) If he lacks sufficient means to recover it, what he sold shall remain with the purchaser until the jubilee; in the jubilee year it shall be released, and he shall return to his holding. (29) If a man sells a dwelling house in a walled city, it may be redeemed until a year has elapsed since its sale; the redemption period shall be a year. (30) If it is not redeemed before a full year has elapsed, the house in the walled city shall pass to the purchaser beyond reclaim throughout the ages; it shall not be released in the jubilee. (31) But houses in villages that have no encircling walls shall be classed as open country: they may be redeemed, and they shall be released through the jubilee. (32) As for the cities of the Levites, the houses in the cities they hold—the Levites shall forever have the right of redemption. (33) Such property as may be redeemed from the Levites—houses sold in a city they hold—shall be released through the jubilee; for the houses in the cities of the Levites are their holding among the Israelites. (34) But the unenclosed land about their cities cannot be sold, for that is their holding for all time. (35) If your kinsman, being in straits, comes under your authority, and you hold him as though a resident alien, let him live by your side: (36) do not exact from him advance or accrued interest, but fear your God. Let him live by your side as your kinsman. (37) Do not lend him your money at advance interest, or give him your food at accrued interest. (38) I the LORD am your God, who brought you out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your God. (39) If your kinsman under you continues in straits and must give himself over to you, do not subject him to the treatment of a slave. (40) He shall remain with you as a hired or bound laborer; he shall serve with you only until the jubilee year. (41) Then he and his children with him shall be free of your authority; he shall go back to his family and return to his ancestral holding.— (42) For they are My servants, whom I freed from the land of Egypt; they may not give themselves over into servitude.— (43) You shall not rule over him ruthlessly; you shall fear your God. (44) Such male and female slaves as you may have—it is from the nations round about you that you may acquire male and female slaves. (45) You may also buy them from among the children of aliens resident among you, or from their families that are among you, whom they begot in your land. These shall become your property: (46) you may keep them as a possession for your children after you, for them to inherit as property for all time. Such you may treat as slaves. But as for your Israelite kinsmen, no one shall rule ruthlessly over the other. (47) If a resident alien among you has prospered, and your kinsman being in straits, comes under his authority and gives himself over to the resident alien among you, or to an offshoot of an alien’s family, (48) he shall have the right of redemption even after he has given himself over. One of his kinsmen shall redeem him, (49) or his uncle or his uncle’s son shall redeem him, or anyone of his family who is of his own flesh shall redeem him; or, if he prospers, he may redeem himself. (50) He shall compute with his purchaser the total from the year he gave himself over to him until the jubilee year; the price of his sale shall be applied to the number of years, as though it were for a term as a hired laborer under the other’s authority. (51) If many years remain, he shall pay back for his redemption in proportion to his purchase price; (52) and if few years remain until the jubilee year, he shall so compute: he shall make payment for his redemption according to the years involved. (53) He shall be under his authority as a laborer hired by the year; he shall not rule ruthlessly over him in your sight. (54) If he has not been redeemed in any of those ways, he and his children with him shall go free in the jubilee year. (55) For it is to Me that the Israelites are servants: they are My servants, whom I freed from the land of Egypt, I the LORD your God.

טיב התורה, ר' גמליאל בן לוי רבינוביץ, ירושלים תשס"ד (ראש ישיבת שער השמים)

התורה אמרה בזה , שצריכים לעזור לכל יהודי שמבקש עזרה, ואם יאמר אדם איך אפשר לעזור לכל אחד? דע לך שאם כל אחד יהא נחשב כמו 'אחיך' וכמו שאומרים אחינו כל בית ישראל, אז כבר ימצא כל אחד את הדרך כיצד אפשר לעזור.

וכיון שכל יהודי הוא כמו אחיך, לכן תיזהר שלא לעשות שום דבר שלא היית עושה זאת לאחיך , ולכך אל תעבוד בעבדך 'עבודת עבד'...

הרב יונתן זקס, שיג ושיח, פרשת בהר, תשע"ו

...שהרגש המשפחתי הוא הזיקה המוסרית הראשונית והחזקה ביותר. ידועה תשובתו של המדען הבריטי ג' ב' ס' הולדיין לשאלה אם היה קופץ לנהר כדי להציל את אחיו הטובע. הוא ענה, "לא, אבל הייתי קופץ כדי להציל שני אחים שלי, או שמונה מבני דודיי". הולדיין התכוון לכך שמחצית המטען הגנטי של אדם זהה לזו של אחיו, ושמינית המטען הגנטי של אדם זהה לזו של בן דודו — ועל כן שני אחים של אדם, או שמונה מבני דודיו, "שקולים" לו כביכול. האדם שואף להעביר הלאה את שכלול הגנים שלו, ולכן "משתלם" לו להסתכן למען הצלת מטען גנטי השקול, בסך הכול, לשלו. הולדיין התכוון כמובן להמחיש רעיון זה באופן ציורי; איש לא יעשה חשבון כזה ברגע האמת — אך זו המחשה לדחף המשפחתי הטבעי. הרעיון, המכונה "ברירת השארים", הוא הצורה הבסיסית ביותר של האלטרואיזם האנושי. עמו נולד החוש המוסרי...עם ישראל נשאר משפחה. תכופות הוא שסוע, תמיד הוא מתווכח אבל הוא מלוכד בקשר משותף של גורל. כפי שמזכירה לנו פרשתנו, האדם שנפל ומך הוא אחינו (או אחותנו) וידנו הוא היד שצריכה לעזור לו לקום.

רש"י על ויקרא כ״ה:ל״ה

(א) והחזקת בו. אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפֹּל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוֹטַת הַיָּד; לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשּׂאוֹי שֶׁעַל הַחֲמוֹר, עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ, נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ:

Rashi on Leviticus 25:35

(1) והחזקת בו THOU SHALT RELIEVE HIM — Do not leave him by himself so that he comes down in the world until he finally falls altogether when it will be difficult to give him a lift, but uphold him from the very moment of the failure of his means. To what may this (the differences between whether you assist him at once or whether you wait with your help till he has come down in the world) be compared? To an excessive load on the back of an ass. So long as it is still on the ass’s back, one person is enough to take hold of it (the load) and to keep it (the ass) up, as soon as it has fallen to the ground not even five persons are able to set it on its legs (Sifra, Behar, Section 5 1). (2) גר ותושב means, even though he be a stranger or a sojourner. And what is a תושב? One who has undertaken not to worship idols (i. e. one who has been converted to the fundamental tenet of Judaism) but eats carrion (does not care for the other commandments of the Torah) (Sifra, Behar, Section 5 1).

משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ז׳

(ז) שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ:

Mishneh Torah, Gifts to the Poor 10:7

(7) There are eight levels of tzedakah, each one greater than the other. The greatest level, higher than all the rest, is to fortify a fellow Jew and give him a gift, a loan, form with him a partnership, or find work for him, until he is strong enough so that he does not need to ask others [for sustenance]. Of this it is said, (Lev. 25:35) [If your kinsman, being in straits, comes under your authority,] and you hold him as though a resident alien, let him live by your side. That is as if to say, "Hold him up," so that he will not fall and be in need.¹⁸⁶See Babylonian Talmud Shabbat 63a.

הרב אהרן ליכטנשטיין, מצוות הצדקה

וודאי הוא שפעולה מניעתית בעייתית בתחום הצדקה. שכן, אדם מורגל לרחם על העני, על מי שאין לו, אך לא על מי שעדיין יש לו ורק עומד ליפול ולהידרדר, שכן אומר האדם לעצמו, וודאי שלבסוף הלה יסתדר או שאדם אחר יסייע לו. זאת ועוד - לעיתים אינך יודע מיהו המצוי במצב של סף קריסה, ולעיתים המדובר אף לא באדם בודד אלא ביישוב שלם או בשכבה שלמה באוכלוסיה.

תהילים מ״א:א׳-ד׳

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ (ב) אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ ה'׃ (ג) ה' ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ יאשר [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃ (ד) ה' יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ׃

Psalms 41:1-4

(1) For the leader. A psalm of David. (2) Happy is he who is thoughtful of the wretched; in bad times may the LORD keep him from harm. (3) May the LORD guard him and preserve him; and may he be thought happy in the land. Do not subject him to the will of his enemies. (4) The LORD will sustain him on his sickbed; You shall wholly transform his bed of suffering.

תפארת שמשון, רב פנקוס

...אם נדייק נראה שלא מספיק לרחם על דל, אלא צריך להיות "משכיל" אל דל, ואת הענין המיוחד בזה ביאר המגיד הגדול מדובנא ז"ל עפ"י משל :

ישנם שני סוגי נדיבים המרחמים על עניים, האחד - אחר אשר יבוא העני אצלו לשחר על פתחו ויספר לפניו את כל מר לבו, ויתמרמר ויתחנן שייטיב עמו, מרחם עליו ונותן לו בעין יפה. אבל יש "משכיל אל דל", שמרצונו הטוב הולך לשאול את הדל על מעמדו ועניינו, האם יש לו את כל צרכו, ובמה יוכל לעזור לו.

רבי שמשון רפאל הירש על תהלים מא:ב

"ה' שולח רפואה לחולה אולם בשעת חליו אתה המשכיל אל דל מטפל ומשתתף בצערו, ואז אתה בעצמך הפכת משכבו בחליו. לא רק הקלת על יסוריו אלא בחמלתך שחמלת עליו הפכת עליו את ערש הדווי שלו למקום של חוויות נעימות ומלאות אושר."

אהל משה, ר' משה יוסף שיינערמאן, פרשת בהר

ויש לבאר, מדוע המפייסו חשוב יותר מן האיש המעניק לעני מכספו ומחיה את נפשו, והלא אין הוא מעניק לו באופן ממשי מאומה אלא רק משמיע באזניו דברי נחמה ופיוסין. אינו דומה המפקיר מעות למפקיר זמנו. הזמן הוא החיים והוא הנכס היקר ביותר של בני אדם.

אגרות משה אבן העזר ח"ד סוף סימן כ"ו

הוריתי שכל תלמיד חכם, אף שצריך לעצמו והוא גדול מאד מחויב ללמוד מקצת זמן גם עם אחרים, אף שמתבטל מתורת עצמו.

רבי שמשון רפאל הירש על ויקרא כה:לו

"אין אתה חי רק למענך ואין אתה רוכש רק למענך. אמת, עליך לדאוג לעצמך תחילה. עליך לרכוש את האמצעים המכשירים אותך למלא את תפקיד חייך. אך גם זה אחד מתפקידי חייך: עליך לרכוש את האמצעים המכשירים אותך לסייע לאחיך, שהרי אחיך קשור עמך ועליך לסייע גם לו להשיג את ייעוד חייו. אתה רוכש למענך ולמענו. חייו קשורים עמך ועם חייך. וחי אחיך עמך"

ירמיהו ל״ב:י״ט

(יט) גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃

Jeremiah 32:19

(19) wondrous in purpose and mighty in deed, whose eyes observe all the ways of men, so as to repay every man according to his ways, and with the proper fruit of his deeds!

התמונה מאוספי הספרייה הלאומית