מהי התורה עבורכם/ן?
אורייתא / אביתר בנאי
אורייתא אורייתא [תורה, תורה]
מה אימא לגבך [מה אומר בשבילך]
איילת אהבים ויעלת חן
עילא ותתאה [העליונים והתחתונים]
רחמין דילך [אוהביך/אהבותיך]
כמה ימין ונחלין [כמה ימים ונחלים]
ומקורין ומבועין [ומקורות ומעיינות]
מתפשטין מינך לכל סיטרא [מתפשטים ממך לכל צד]
מינך כולא, מינך כולא [ממך הכל, ממך הכל]
עד שנפגשנו אני ואת
הייתי צריך את הכאב
כדי לרגע להתקרב
היום אני איתך ואני יודע
כמה עומק יש בלי גבול
בנחמה
אורייתא אורייתא [תורה, תורה]
עלך כתיב [עליך כתוב]
יקרה היא מפנינים
כמה גניזין טמירין אית בך [כמה סודות גנוזים נסתרים יש בך]
כמה פליאן נפקין מינך [כמה פלאים יוצאים ממך]
עד שנפגשנו..
ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי:
תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו אותו גוי לשמאי: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו הגוי: על התורה שבכתב אני מאמינך, ותורה שבעל פה — איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני את התורה שבכתב בלבד. גער בו שמאי והוציאו בנזיפה. בא אותו גוי לפני הלל וגייריה [גיירו], והתחיל ללמדו תורה. יומא קמא אמר ליה [ביום הראשון אמר והראה לו] את אותיות האל"ף בי"ת: אלף, בית, גימל, דלת. למחר אפיך ליה [הפך לו] את סדר האותיות ואמר לו על אל"ף שהוא ת"ו וכיוצא, אמר ליה [לו] הגר: והא [והרי] אתמול לא אמרת לי הכי [כך]! אמר ליה [לו] הלל: אם כן רואה אתה שאי אפשר לדעת אף דברים הכתובים במפורש מבלי להסתמך על מסורת שבעל פה, ולאו עלי דידי סמכת [ולא עלי אתה סומך]? ואם כן בענין שבעל פה נמי [גם כן] סמוך עלי, וקבל את הפרשנות שיש בה.
שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.
ושוב מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו אותו גוי לשמאי: גיירני על מנת שתלמדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת! דחפו שמאי באמת הבנין שבידו, שהיה שמאי בנאי במקצועו. בא אותו גוי לפני הלל, גייריה [גיירו] ואמר ליה [לו]: דעלך סני לחברך לא תעביד [מה שעליך שנוא אל תעשה לחברך], זו היא כל התורה כולה, ואידך [והשאר] פירושה הוא זיל גמור [לך ולמד].
שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה
ושוב מעשה בגוי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר (מלמד תינוקות) שהיה מלמד תורה לתלמידיו ואומר את מאמר הכתוב "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט "(שמות כח, ד), ואמר: בגדים הללו למי הם מיועדים? אמרו לו התלמידים: לכהן גדול. אמר אותו גוי בעצמו: אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי ואמר ליה [לו]: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו שמאי באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל וגייריה [גיירו].
א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה
אמר לו הלל לגר: כלום דרך העולם שמעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות, מנהגי המלכות ודרכיה, לך למוד טכסיסי מלכות, ולשם כך עליך לעסוק בתורה תחילה. הלך וקרא, במקרא. כיון שהגיע לפסוק האומר "והזר הקרב יומת "(במדבר א, נא) אמר ליה [לו] אותו גר להלל: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו הלל: אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר קל וחומר בעצמו: ומה ישראל שנקראו בנים למקום (לה') ומתוך אהבה שאהבם ה' קרא להם, כלומר, אמר אליהם: "בני בכרי ישראל" (שמות ד, כב), ובכל זאת כתיב [נאמר] עליהם "והזר הקרב יומת "— הגר הקל שבא בלי זכויות אלא במקלו ובתרמילו בלבד, על אחת כמה וכמה שדינו כן.
בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה
בא הגר לפני שמאי ואמר לו שחוזר הוא בו מדרישתו לעשות אותו כהן גדול, שכן כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב [נאמר]: בתורה "והזר הקרב יומת ". בא לפני הלל ואמר לו: ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה. ומסופר: לימים נזדווגו (נזדמנו) שלשתן, אותם שלושה גרים, במקום אחד, ואמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה.
(יב) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃
(ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל, אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵן, (תהלים קכח) אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:
(4) This is the way [to toil in] Torah: eat bread with salt and drink a small amount of water and sleep on the ground and live a life [whose conditions will cause you] pain and in Torah you toil; if you do so (Psalms 128: 2) "happy shall you be, and it shall be well with you" - happy shall you be in this world, and it shall be well with you in the world to come.
ותאמר רות / עלמא
אל תפגעני לעזבך לשוב מאחרייך
כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עמך עמי ואלוהייך אלוהיי
באשר תמותי אמות ושם אקבר
כה יעשה ה' לי וכה יוסיף
כי המוות יפריד ביני ובינך