(יג) וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (יד) וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים.
(13) And this is the law of the Nazirite, when the days of his consecration are fulfilled: he shall abring it unto the door of the tent of meeting; (14) and he shall present his offering unto the LORD, one he-lamb of the first year without blemish for a burnt-offering, and one ewe-lamb of the first year without blemish for a sin-offering, and one ram without blemish for peace-offerings,
Ramban, Bamidbar 6:14: Nezirut as a Mitzvah
וטעם החטאת שיקריב הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, לא נתפרש. ועל דרך הפשט כי האיש הזה חוטא נפשו במלאת הנזירות, כי הוא עתה נזור מקדושתו ועבודת השם, וראוי היה לו שיזיר לעולם ויעמוד כל ימיו נזיר וקדוש לאלהיו, כענין שאמר (עמוס ב יא) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים, השוה אותו הכתוב לנביא, וכדכתיב (לעיל פסוק ח) כל ימי נזרו קדוש הוא לה' והנה הוא צריך כפרה בשובו להטמא בתאוות העולם
Until now he was separated in sanctity and the service of G-d, and he should therefore have remained separated for ever, continuing all his life to be consecrated and sanctified to G-d, as it is said, I raised up some of your sons for prophets, and your young men for nazirites (Amos 2: 11). Thus Scripture compares the nazirite to a prophet . . . Accordingly, [when he completes the period of his vow and returns to ordinary life] he requires atonement, since he goes back to being defiled by the [material] desires of the world
אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא סבר כי האי תנא דתניא ר' אלעזר הקפר ברבי אומר מה תלמוד לומר (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה ר' אלעזר אומר נקרא קדוש שנאמר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה
Samuel said: whoever indulges in [voluntary] fasting is called a sinner. This is in accordance with the view of Rabbi Eliezer Hakappar Berebi, who stated: What is the meaning of the phrase (Num. 6: 11), and make atonement for him, because he sinned against the soul (usually translated as “by coming into contact with the dead”). Against which soul did he sin? We must conclude that it refers to denying himself the enjoyment of wine. From this we may infer that if one who denies himself the enjoyment of wine is called a sinner, all the more so one who denies himself the enjoyment of other pleasures of life. It follows that one who keeps fasting is called a sinner.
Is There a Contradiction In the Rambam?
Rambam, Hilchot De'ot 3:1 - Do Not be Overly Righteous
שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים, גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא, שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים, כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים, ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית, ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם
A person may say: “Desire, honour and the like are bad paths to follow and remove a person from the world, therefore I will completely separate myself from them and go to the other extreme.” As a result, he does not eat meat or drink wine or take a wife or live in a decent house or wear decent clothing . . . This too is bad, and it is forbidden to choose this way. Whoever does so is called a sinner. Indeed G-d says about the nazirite: “He [the priest] shall make atonement for him because he sinned against the soul.” The sages said: If the nazirite, who only abstained from wine, needs atonement, how much more does one who abstains from all [legitimate pleasures] need atonement.Therefore the sages commanded that a person only abstain from things forbidden by the Torah alone . . . Concerning these things and others like them, Solomon commanded, saying: “Do not be overly righteous or over-wise. Why should you destroy yourself?” (Eccles. 7: 16)
Rambam, Hilchot Nezirut, 10:14 - Nezriut as a Mitzvah
האומר הריני נזיר אם אעשה כך וכך או אם לא אעשה וכיוצא בזה הרי זה רשע ונזירות כזו מנזירות רשעים הוא, אבל הנודר לה' דרך קדושה הרי זה נאה ומשובח ועל זה נאמר נזר אלהיו על ראשו קדש הוא לה', ושקלו הכתוב כנביא (שנאמר) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים
Whoever vows to G-d [to become a nazirite] by way of holiness, does well and is praiseworthy. Of such a person, Scriptures says, His consecration to G-d is upon his head . . . he is holy to the Lord. Indeed Scripture considers him the equal of a prophet, for it says I raised up some of your sons for prophets and your young men for nazirites.
How Do We Settle This Seeming Contradiction?
Rabbi Jonathan Sacks, Covenant & Conversation
Moral life is not always simple: a matter of black and white, good and evil, right and wrong. It usually is, but not always. Viewed from the perspective of personal perfection, the nazirite is good and holy. But from the perspective of Jewish faith as a whole, such a life is not an ideal. Judaism wants us to celebrate life, not retreat from it... It is holy to retreat from the world and its challenges – but holier still to engage with them