בריאת העולם

מערך שיעור - סיפורי בריאת העולם

* הערה: יש ללמד שיעור זה לאחר סיום לימוד ספר בראשית פרק א'.

מטרת השיעור:

העשרה והרחבה בנושא סיפורים ומיתוסים של עמים שונים בנושא בריאת העולם. היכרות עם תרבויות שונות.

חלק 1 - חזרה על סיפור הבריאה לפי ספר בראשית באמצעות סרטון אנימציה.

המורה תקרין את הסרטון פעם אחת ובפעם השנייה תנחה את התלמידים להכין במהלך הצפייה את אחת מהאפשרויות הבאות:

* רשימה של מילים המייצגים את הדברים שנבראו על פי הסיפור התנ"כי.

* דף עם איורים המייצגים את הדברים שנבראו על פי הסיפור התנ"כי.

* לסמן על גבי דף שעליו מודפס ספר בראשית פרק א' את המילים המייצגות דברים שנבראו.

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ (ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ (ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ (ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ (ה) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ (פ) (ו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ (ז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ (פ) (ט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ (יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ (יג) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ (פ) (יד) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ (טו) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ (יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ (יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ (יט) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ (פ) (כ) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ (כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ (כב) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ (כג) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ (פ) (כד) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ (כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ (כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ (כח) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ (כט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ (ל) וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ (פ)

(1) When God began to create heaven and earth— (2) the earth being unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water— (3) God said, “Let there be light”; and there was light. (4) God saw that the light was good, and God separated the light from the darkness. (5) God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, a first day. (6) God said, “Let there be an expanse in the midst of the water, that it may separate water from water.” (7) God made the expanse, and it separated the water which was below the expanse from the water which was above the expanse. And it was so. (8) God called the expanse Sky. And there was evening and there was morning, a second day. (9) God said, “Let the water below the sky be gathered into one area, that the dry land may appear.” And it was so. (10) God called the dry land Earth, and the gathering of waters He called Seas. And God saw that this was good. (11) And God said, “Let the earth sprout vegetation: seed-bearing plants, fruit trees of every kind on earth that bear fruit with the seed in it.” And it was so. (12) The earth brought forth vegetation: seed-bearing plants of every kind, and trees of every kind bearing fruit with the seed in it. And God saw that this was good. (13) And there was evening and there was morning, a third day. (14) God said, “Let there be lights in the expanse of the sky to separate day from night; they shall serve as signs for the set times—the days and the years; (15) and they serve as lights in the expanse of the sky to shine upon the earth.” And it was so. (16) God made the two great lights, the greater light to dominate the day and the lesser light to dominate the night, and the stars. (17) And God set them in the expanse of the sky to shine upon the earth, (18) to dominate the day and the night, and to separate light from darkness. And God saw that this was good. (19) And there was evening and there was morning, a fourth day. (20) God said, “Let the waters bring forth swarms of living creatures, and birds that fly above the earth across the expanse of the sky.” (21) God created the great sea monsters, and all the living creatures of every kind that creep, which the waters brought forth in swarms, and all the winged birds of every kind. And God saw that this was good. (22) God blessed them, saying, “Be fertile and increase, fill the waters in the seas, and let the birds increase on the earth.” (23) And there was evening and there was morning, a fifth day. (24) God said, “Let the earth bring forth every kind of living creature: cattle, creeping things, and wild beasts of every kind.” And it was so. (25) God made wild beasts of every kind and cattle of every kind, and all kinds of creeping things of the earth. And God saw that this was good. (26) And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.” (27) And God created man in His image, in the image of God He created him; male and female He created them. (28) God blessed them and God said to them, “Be fertile and increase, fill the earth and master it; and rule the fish of the sea, the birds of the sky, and all the living things that creep on earth.” (29) God said, “See, I give you every seed-bearing plant that is upon all the earth, and every tree that has seed-bearing fruit; they shall be yours for food. (30) And to all the animals on land, to all the birds of the sky, and to everything that creeps on earth, in which there is the breath of life, [I give] all the green plants for food.” And it was so. (31) And God saw all that He had made, and found it very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.

חלק 2 - המורה תספר לתלמידים כי לתרבויות שונות ישנם סיפורי בריאה שונים.

ניתן להיעזר בהקדמה הבאה הלקוחה מתוך האתר "התחלות חדשות" של "גלים":

סיפור בריאת העולם הוא חידה, שריתקה את העמים השונים שחיו על כדור הארץ. הניסיונות להסביר את תהליך בריאת העולם יצרו בקרב העמים השונים סיפורי בריאה מגוונים ואגדות על אלים ואלות, גיבורי מלחמה, שדים ומלאכים, גיבורים כל יכולים וגם על אלוהים, על השטן ועוד. כל סיפור נקרא מיתוס וכל הסיפורים יחד נקראים מיתולוגיה.
בכל מיתולוגיות הבריאה מתוארת דמות אחת או יותר שיצרה את העולם שבו אנו חיים, הביאה אליו סדר וחוק חדשים ויצרה את העולם שבו אנו חיים וכמובן גם את האדם.

חלק 3 - המורה תקריא את סיפור הבריאה על פי המיתולוגיה היפנית ותקרין את הסרטון:


האלים הטילו משימה קשה מאוד על בני השמים איזאנגי ואיזאנמי.

מה הייתה המשימה? לברוא את העולם. ומדוע הייתה כה קשה המשימה? משום שהתוהו ובוהו היה בכל פינה והעולם היה מן ביצה ענקית שמעליה היו השמים, שחלקיקיהם היו קלים מחלקיקי הביצה.
כיצד נוצרו השמים והארץ?

לפני שנוצרו השמים והארץ היה חושך. באמצע החושך הייתה ביצה ענקית דחוסה ושמנונית.
לאט לאט במשך שנים רבות חלו בביצה שינויים. החלקים הבהירים והטהורים של הביצה נפרדו מן החלקים הכבדים והאטומים שלה.
החומרים הכבדים והאטומים הסתדרו ויצרו את הארץ, זה היה אין - יין.

החלקים הקלים והטהורים עלו למעלה ויצרו את השמים זה היה יו-יאנג.


ומאין הגיעו איזאנגי ואיזאנמי?

הם נולדו כמו האלים מזרעי חיים שריחפו בים הקדמון.

ועכשיו המשימה - כיצד יבראו איזאנגי ואיזאנמי את העולם?
איזאנגי ואיזאנמי לקחו רפסודה ושטו במשך ימים רבים בכל הממלכה, אך לא מצאו רמז לאדמה. הם דנו בדבר והגיעו למסקנה שאם יש אדמה היא חייבת להיות למטה, במקום שאליו נפלו החלקיקים הכבדים והאטומים. הם החליטו לקחת אתם את רומח אבן הירקן של השמים, שהיה משובץ אבנים טובות והאיר באלפי להבות, כדי שיעזור להם לחקור את המעמקים. הם טבלו את קצה הרומח במים ובחשו בהם, המים שהיו עכורים וצמיגיים התעבו עוד, החלקיקים נדבקו זה לזה וכשהרימו את הרומח טפטפו ממנו טיפות שיצרו את האי אונוגורוג'מה, שפירוש שמו הוא האי שנוצר בעצמו או האי שנוצר באופן ספונטני.

איזאנגי ואיזאנמי החליטו לרדת אל האי, להינשא ולחיות בו.

הקשת בשמים עזרה להם והפכה למעין גשר שבעזרתו ירדו השניים אל האי. כשהגיעו אל האי פנו האחד ימינה והשנייה שמאלה כדי לראות מה יש באי והיכן כדאי להם לבנות את ביתם. כששבו ונפגשו קראה איזאנמי "איזה אושר להיות רעייתך!" איזאנגי כעס על איזאנמי ואמר "אסור היה לך לדבר ראשונה! את הרי אישה! עלינו להתחיל שוב מחדש." הם פנו כל אחד לכיוון אחר וכאשר נפגשו שוב היה זה איזאנגי שדיבר ראשון ואמר: "איזו עלמה יפה פגשתי!" עכשיו יכלו להתחתן ולהוליד ילדים שהיו בעצם איים. האיים הראשונים לא היו מוצלחים בגלל טעותה של איזאנמי, שדיברה ראשונה, והם נסחפו לים. האיים הבאים שבראו היו לשמונת האיים הגדולים של יפן. גם בת נולדה להם שהייתה כל כך זורחת וקורנת עד ששלחו אותה לשלוט בשמים ולהיות אלת השמש וקראו לה אוהוהירו-מי-נו-מוצי.
ילד אחר שלהם טסוקיומי-נו-מיקוטו, הלא הוא הירח, הפך להיות בן-זוגה של אוהוהירו-מי-נו-מוצי והוא מלווה אותה עד היום ושולט בשמים לצדה. היו כמובן עוד ילדים שהפכו לאלים ולחלקים ביקום.

הם חיו שנים רבות באושר עד לידתו של אל האש. במהלך הלידה נשרפה איזאנמי ועברה לעולם היומי - העולם של מטה. איזאנגי היה שבור ומיואש, עזב את ביתו ועבר לגור באי המרוחק ביותר, האי צוקוג'י, שם חי בבדידות.

חלק 4 - שאלות לדיון בכיתה:

ציינו אילו דברים מתוך הרשימה שהכנתם/ציירתם/סימנתם מוזכרים גם בסיפור היפני.

אילו דברים לא הוזכרו בסיפור היפני?

אילו דברים לא מוזכרים בסיפור התנ"כי?

מה אהבתם בסיפור הבריאה היפני?

מדוע לדעתכם תרבויות שונות סיפרו את סיפור הבריאה?