Treatise 7 ז׳
1 א

שים לבך להתבונן כי כל המצות שהם עקרים או תלויות בדבר או לזכר כתובות או מקובלות הם מצות עשה או לא תעשה מפורש או עשה שעקרו וסודו לא תעשה כאשר כתוב (שמות ל״א:ט״ז) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת. והשביתה איננה מעשה רק כלוי מעשה ומנוחה ממנו. כי כן כתוב (בראשית ב׳:ב׳) וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו ופירוש לעשות לפני יום השבת כדי שלא יעשה בו מלאכה וככה (ויקרא ט״ז:כ״ט) תענו את נפשותיכם והטעם לא תעגנו באכילה ושתיה כי הענוי הפך התענוג וככה (ויקרא כ׳:ז׳) והתקדשתם והייתם קדושים פירושו אל תשקצו את נפשותיכם לאכול כל דבר נמאס ומשחית בתולדות והנזיר אשר לא ישתה יין הוא קדוש.

2 ב

והנה כל המצות על שלש דרכים הא' באמונת הלב והשני בפה והשלישי במעשה וכאשר האחד נמצא בכל חשבון ככה עקר כל מצוה שהיא תלויה בפה או במעשה צריכה לאמונת הלב ואם לאו הכל שוא ותהו. ורז"ל אמרו (סנהדרין קו:) רחמנא לבא בעי והוא בוחן לב וחוקר כליות וכתיב (דברים ל׳:י״ד) בפיך ובלבבך לעשותו וזה הכתוב כולל השלש דרכים בפיך ידוע ובלבבך אמונת הלב לעשותו שתעשה המצות שהם במעשה. וככה כתוב (דברים י׳:י״ב) מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך. ודוד המלך אמר (תהילים כ״ד:ד׳) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו. וכן (תהילים ט״ו:ב׳-ג׳) הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל.

3 ג

ועתה שים לבך כי אין טורח במצות לא תעשה לאשר יש לו לב להבין כי ה' נטע בלב שכל שיוכל אדם בו להשמר מכל נזק. והמשל ברופא שאמר לאדם שאינו יודע המאכלים שיזיקו לו כפי תולדתו אל תאכל כל מה שאזהירך שאם תאכלם תבוא לידי חולי ותמות וכל איש דעת לא תאוה נפשו לאכול דבר שיזיקנו רק יהיה נתעב ונמאס בעיניו אף על פי ששמע שהוא מאכל ערב והנה ישום עיקר מאכלו לחיות ולא יבקש החיים בעבור שיאכל כי זה דרך הבהמות כי אין להם נשמה שתחיה אחר הפרדה מעל הגויה הלא תראה כתוב בתורה (בראשית א׳:כ״ד) תוצא הארץ נפש חיה ישרצו המים ולא כן האדם רק נעשה האדם בדמות מלאך ואם המלאך חי לעולם ככה מי שהוא בדמותו על כן אמר אחד מהמשכילים כי העונש בארבע מיתות בית דין על לא תעשה וככה כרת ומיתה בידי שמים והשכר על מצות עשה. וקדמונינו הביאו ראיה כי יש שכר לנשמר ממצות לא תעשה (דברים י׳:י״ג״ב:כ״ה) לא תאכלנו למען ייטב לך ויש אומר כי השכר ישוב לאשר הזכיר באחרונה (דברים י״ב:כ״ה) כי תעשה הישר ויש אומרים למצות לא תאכלנו הכתוב למעלה (דברים י״ב:ט״ז-י״ז) על הארץ תשפכנו כמים אשר לא יאספו עד שלא יאכלנו אדם כי הדם הוא הנפש וזה ידוע מחכמת התולדות. גם נכון הוא שיראת השם שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה ומצות לא תעשה כאשר הזכיר משה אחר (דברים י) ליראה לשמור כל מצותיו וחקותיו לטוב לך שהם עשה ולא תעשה כי המונע עצמו מעשיית עבירה בעבור יראתו מהשם אז טוב לו ומלת לטוב לך כוללת טוב העולם הזה והבא ביחד והשכר על מצות עשה כי יש בהם טורח והמשל כמי שיגע עצמו על פי הרופא לבשל מאכל מה שיאכל שיועילנו והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והנה לטוב לך שתקבל שכר ותמלט מעונש והנה הטוב הוא לאדם שומר מצות הרופא כי לא יועיל ולא יזיק הרופא כדברי אליהוא (איוב ל״ה:ו׳) אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו. ועתה ארמוז לך סוד נכבד מצאנו כתוב (ישעיהו ס״ג:י״ז) למה תתענו ה' מדרכך (מלכים א י״ח:ל״ז) ואתה הסיבות את לבם אחורנית. ומשה אמר (דברים ל׳:ט״ו) ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ועוד (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ואמרו קדמוננו (נדה יו:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ודע כי צמח האדמה הנעבדת טוב מצמח האדמה שאינה נעבדת ויש שמנה ורזה ובדרך משל אמת אפרש כי ג' כחות בחיות האדם ואם תחפוץ קרא אותם בג' שמות נשמה ורוח ונפש והנה הנפש היא הכח הצומח שהיא בכבד וכל חי וצומח משתתף בכח הזה וזאת הנפש גוף והיא המתאוה לאכול ודבר המשגל. והרוח בלב ובה חיי האדם שיתנונע והיא כוללת האדם והבהמה גם היא גוף ובצאת זאת הרוח שהיא דומה לאויר מהגויה אז ימות האדם וזאת הרוח מתגברת והיא הכעסנית. והנשמה היא העליונה וכחה במוח ותולדות בני אדם ויצריהם משתנים יש מי ששלשתם חזקות בו ויש נחלשות ויש השתים בתמורה ואין צורך להאריך כי הנשמה מבקשת מה שיועילנה ממעשי ה' כי הוא מקור חייה והנפש מבקשת תענוגי הגוף לטוב לה והנה הרוח אמצעית ובעבור שצורך יש למוח אל הכבד והלב גם שניהם למוח והכלל כל אחד זה לזה על כן קראו העברים הנשמה רוח ונפש והנה הכל קשורים עם הגוף ואם אדם יאכל מאכלים שיחמם הדם אז ירבה כעסו והנה מעשה הגוף ברוח ואם הגוף ישר במזגו ואדם אחר הכעיסו בדבריו או במעשיו תגבר יד הרוח בלב ויוליד חום בגוף והנה תשתנה הגוף בעבור הרוח וכל משכיל ינחה גופו כפי צורך נשמתו ולא תשתנה היא בהשתנות הגוף וזאת היא המעלה הגדולה שנתן ה' לישראל כי אם ישמרו מצות ה' אין צורך לרופאים עם השם כאשר עשה אסא ותפסו הכתוב ואין טענה ממלת (שמות כ״א:י״ט) ורפא ירפא כי איננו מהבנין הקל רק הוא כמו (מלכים א א) וירפא את מזבח ה' ואיננו כמו (דברים ל״ב:ל״ט) מחצתי ואני ארפא ובאיוב (איוב ה׳:י״ח) ימחץ וידיו תרפנה. וככה צבא השמים חלק ה' לכל העמים וזה פירוש (ישעהו כד) יפקוד ה' על צבא המרום. וזה כנגד המקבל בדרך חכמת המזלות והשם לקח לישראל לנחלה ויוציאם מרשות המזלות כל זמן שהם ברשותו לעשות אשר צום בתורתו על כן אמרו הקדמונים (שבת קנו:) אין מזל לישראל ובעבור זה כתוב (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך. ואין לטעון ואיך ישנה השם חקות שמים הנה זה יוכיח. והנה היה הטוב כלו בעבור כל הטוב ובעבור רע מעט אין מדרך החכמה למנוע מה שהוא טוב רובו. על כן יש כח במשכיל לבחור הטוב והרע כי אין הגזירות רק כפי המקבל על כן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) אפס כי לא יהיה בך אביון על תנאי אם הכל או הרוב טוב וכן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) רק אם שמוע תשמע. והיחיד מועיל נפשו באחריתו.

4 ד

ועתה שים לבך ודע כי כל המצות הכתובות בתורה או המקובלות או התקונים שתקנו האבות אף על פי שרובם הם במעשה או בפה הכל הם לתקן הלב (דברי הימים א כח) כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין וכתוב (תהלים קכה) ולישרים בלבותם והפך זה (משלי כג) לב חרש מחשבות און וכתוב אחר (משלי ו) ולבו בל עמך כי רוע עין תלוי ברוע הלב וזה ידוע מחכמת התולדות. על כן היתה העולה כליל כולה לשם על דבר העולה על הרוח דבר שאיננו נכון והחטאת והאשם על חטא בפה או במעשה וזה פירושו (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם. ודע כי מלת ערלה כבדות והנה ערל לב כמו (שמות ז) כבד לב פרעה. (שמות ו) ואני ערל שפתים כמו ( שמות ד) כי כבד פה. גם (ירמיהו ו) ערלה אזנם כמו (ישעיהו ו) ואזניו הכבד. ובהכרת ערלת הבשר יהיה לאות ברית בין האדם ובין בוראו שלא יטנף נפשו במשכב שאיננו על דרך אמת ושכרו אתו שיפרה וירבה וככה כתיב (בראשית יז) ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה אותך. וכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו גם היא כובד ברוב הליחה גם זה מהתולדות. והנה המצוה היא כוללת שתענו מפני השם ותכנעו כאשר ייסר אתכם ותבינו האמת שתסירו ערלת לבבכם ולא תכבדו לבבכם כמעשה פרעה או אחז וכעת הצר לו (דברי הימים ב כח) ויוסף למעול בה' (מלכים א כא) ואחאב נכנע (דברים יב) וישר בעיני ה' וככה כתיב (ויקרא כו) אז יכנע לבכם הערל. והנה זאת כמו (דברים ד) בצר לך ושבת. וקשי עורף משל לאדם יקשה ערפו וישיבנו אל אדוניו וכאשר יקראנו לא ישיב אליו פניו והנה הוא מקציף. על כך אחרי אלה (יהושע ב ) כי ה' א-להיכם הוא א-להי האלהים הם המלאכים בשמים ואדוני המלכים שהם האדונים בארץ והכל ברשותו והוא א-ל גדול וגבור ונורא ואיך תוכל להנצל ולא יאבה כי תרבה שוחד. והעד כי בתחלת הפרשה (דברים ט) כי עם קשה עורף אתה על כן וערפכם וגו'. ומצות הלב תחלתם (שמות כ) אנכי ה' א-להיך שיאמין בכל לבו שהשם שהוציאו ממצרים הוא א-להיו והנה היא מצות עשה וככה (דברים ו) ואהבת את ה' א-להיך (דברים יא) ולדבקה בו וככה (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. ולא תעשה (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים באמונת הלב (ויקרא יט) ולא תשנא את אחיך (שמות כ) לא תחמוד. (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך מצות עשה וככה (דברים ו) שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד. ומצות הפה וידוי כהן (דברים כו) וענית ואמרת (דברים כג) מוצא שפתיך וברכת המזון והלל ותפלה (דברים ו) ושננתם לבניך ודברת בם והנה מצות עשה ורבים ככה. (שמות כ) ולא תעשה (שמות כ) לא תשא את שם ה' א-להיך (שמות כ) לא תענה ברעך (שמות כב) אלהים לא תקלל ולא תאור (שמות כג) לא תזכירו (שמות כג) ולא ישמע על פיך (שמות כג) לא תכרות להם ברית (שמות כג) ולא תענה על ריב ורבים ככה והמצות במעשה הם רבות ואין צורך לזכרם. ומצאתי פסוק אחד כולל כל המצות והוא (דברים י) את ה' א-להיך תירא ואותו תעבוד. והנה מלת תירא כוללת כל מצות לא תעשה בלב ובפה ובמעשה וזו היא המדרגה הראשונה שיעלה ממנה אל עבודת ה' יתעלה והיא כוללת כל מצות עשה. ואלה ירגילו לבו וידריכוהו עד כי ידבק בשם יתברך הנכבד כי בעבור זה נברא האדם כי לא נברא לקנות הון ולא לבנות בנינים יעזבם לזרים והוא ידור תחת הארץ ולא להתענג במיני מאכלים כי רגעים מעטים הם והיגיעה רבה גם יזיקו ברורם. גם משכב הנשים יכלה כחו ובשרו. גם דברי שחוק והשתכר סכלות והוללות כי המשכיל יבין כי ימי חייו מעטים הם וביד בוראו נפשו ולא ידע מתי יקחנה. על כן יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה ולחפש האמונה עד שיכיר ויתבונן מעשה ה' ולא יתעסק בהבלי העולם רק להתבודד ללמוד ולהגות בתורת ה' ולשמור מצותיו והשם יפקח עינו ולבו ויחדש בקרבו רוח אחרת אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו ונפשו דבקה בו ותשבע שובע שמחות את פניו ובהפרדה מעל הגויה תהיינה נעימות ימין אלהיו עליו נצח וזה שאמר אסף (תהלים עג) כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי א-להים לעולם כדרך יעקב אבינו שנדר (בראשית כח) והיה ה' לי לא·להים כי כאשר בא אל בית אל אמר (בראשית לה) הסירו את אלהי הנכר והניח הצאן והתבודד לעבוד השם ולא שכב עם אשה כי רחל מתה וחוללה בלהה ובעבור זה מאס באם ראובן ושפחתה על כן כתיב בפסוק אחר (בראשית לה) ויהיו בני יעקב שנים עשר להודיע שלא שכב עם אשה אחר כך על כן לא הוליד עוד. והנה מי שהשיג זאת המעלה שזכר השם ומעשיו ונפלאותיו לא יסורו מלבו גם לא ידבר דבר בפיו שלא יזכיר השם להודיע לבני האדם כבודו על כן נשבעו הנביאים ברוב דבריהם וזהו (דברים ו) ובשמו תשבע ואז יהיה (דניאל יב) ממצדיקי הרבים.

5 ה

ודע כי התורה לא נתנה רק לאנשי לבב על כן יש לפרש דברים כתובים בדרך שיקול הדעת כמו (שמות י״ט:ד׳) ואשא אתכם על כנפי נשרים וככה (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם (דברים ט״ו:ח׳) פתח תפתח את ידך והקדמונים אמרו כי כך (דברים כב) ופרשו את השמלה ויש דברים שהם אמת כמשמען גם הם בדרך משל כמו גן עדן ועץ הדעת ועץ החיים וטעם הכרובים הדומה להם.