Remez 530תק״ל
1 א

אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הויין לו בנים זכרים דכתיב ולהבדיל בין הטמא ובין הטור וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר. ר' יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים הראוין להוראה דכתיב ולהבדיל ולהורות, א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבת הויין לובנים זכרים דכתיב ולהבדיל בין הקודש ובין החול וסמוך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר. ר' יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים ראוים להוראה דכתיב ולהבדיל ולהורות. כמאן אזלא הא דתניא שרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן הוראה נימא ר' יוסי בר יהודא ולא רבנן. אפילו תימא רבנן שאני הכא דזיל קרי ביה רב הוא. אמר הלכה כר' יוסי בר ר' יהודה. והא רב לא מוקי אמורא עליה מיומא טמא לחבריה. שאני רב דאורויי מורי. ונוקים ולא יורה כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה:

2 ב

אמר ר' אלעזר א"ר הושעיא הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף אל יוסיף על שבע. סדר הבדלות כיצד המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה ובין טמא לטהור מים העליונים לתחתונים בין כהנים ללוים וישראלים:

3 ג

(ויאמר) [וידבר] משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו. בנים שקולין בו בכבוד יכול אף הראשונים ת"ל הנותרים הנותרים שקולים בו בכבוד ואין הראשונים שקולין בו בכבוד. רבן שמעון בן גמליאל משום ר"א בן עזריה אומר הרי הוא אומר וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה שאין ת"ל ובנים לא היו להם שאילו היו להם בנים בניםהם קודמין לאלעזר שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר הנותרים אמר להם לא היה לכם להסתכל כלל כאילו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו ר' אלעזר אומר קרובים היו לישרף אלא שרחם המקום על אהרן. קחו את המנחה זו מנחת נחשון. והנותרת זו מנחת יום השמיני. מאשי ה' אין להםאלא לאחר מתן האשים. ואכלוה מצות מה ת"ל מפני שהיא מנחת צבור והוא מצות (עשה) [שעה] ואין כיוצא בה לדורות לכך נאמר ואכלוה מצות. אצל המזבח ולא בהיכל אלא ע"ג הכבש. אין לי אלא זו בלבד מנין לרבות קדשי קדשים ת"ל קודש קדשים היא אותה והיא הרי אלו ג' מעוטין פרט לתורה וללחמה לאיל נזיר וללחמו לאיל המלואים וללחמו. ואכלתם אותה במקום קדוש מה ת"ל לפי שנאמר אצל המזבח אין לי אלא סמוך למזבח מנין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ת"ל במקום כי חקך וחק בניך היא אין חק לבנות, מאשי ה' אין להן אלא אחר מתן אשים: