Remez 295רצ״ה
1 א

לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא אף שבועת שוא היתה בכלל שנאמר או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגו' והרי הכתוב מוציאה מכללה ומחמיר עליה ופוטרה מן הקרבן אני אומר כשם שהיא פטורה מן הקרבן כך תהא פטורה מן המכות תלמוד לומר לא תשא את שם ה' מכלל קרבן יצאת מכלל מכות לא יצאת. לא תשא את שם ה' למה נאמר לפי שהוא אומר ולא תשבעו בשמי לשקר אין לי אלא שלא ישבע שלא יקבל עליו לישבע מנין תלמוד לומר לא תשא את שם ה' אלהיך עד שלא תקבל להשבע הרי אני לך לאלוה משקבלת לישבע הרי אני לך לדיין, אי אפשר לומר ונקה וגו' שכבר נאמר לא ינקה וכו' כדלעיל. רבי אומר כל שהוא מלא תשא ולמעלה תשובה מכפרת מלא תשא ולמטה ולא תשא עמהן התשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ואיזו היא מלא תשא ולמעלה עשה ולא תעשה מלא תשא ולמטן דברים שחייבין עליהן מיתת בית דין מיתה בידי שמים כרת בידי שמים ומלקות ארבעים חטאות ואשמות ולא תשא עמהן. זכור ושמור שניהם בדבור אחד נאמרו, מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים שניהם בדבור אחד נאמרו. ערות אשת אחיך יבמה יבוא עליה שניהם בדבור אחד. לא תלבש שעטנז גדלים תעשה לך שניהם בדבור אחד. וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל ולא תסוב נחלה ממטה למטה נאמר בדבור אחד, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן שנאמר אחת דבר אליהם שתים זו שמעתי הלוא כה דברי כאש נאם ה' וגו'. זכור ושמור זכור מלפניו ושמור מאחריו מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקודש. משל לזאב שהוא טורף מלפניו ומאחריו. אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גוריון אומר תהא זוכרו מאחד בשבת שאם נתמנה לך חפץ יפה תהא מתקנו לשם שבת, ר' יוחנן אומר לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת. לקדשו בברכה מכאן אמרו מקדשין על היין בכניסתו. אין לי אלא קדושה ליום קדושה ללילה מנין תלמוד לומר ושמרתם את השבת וגו'. אין לי אלא שבת ימים טובים מנין תלמוד לומר אלה מועדי ה' וגו':

2 ב

תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו. אין לי אלא בלילה ביום מנין תלמוד לומר זכור את יום. אמר רב אחא בר יעקב צריך שיזכיר יציאת מצרים בקדוש היום כתיב הכא למען תזכור וכתיב התם זכור את יום השבת: