Remez 226רכ״ו
1 א

"הכמכת מכהו הכהו" ר' יהודה אומר במקל שהכו המצריים את ישראל בו לקו. ר' נחמיה אומר באיספטי שהכו את ישראל בו לקו. בסאסאה בשלחה תריבנה תנא בשם ר' מאיר במדה שאדם מודד בה מודדין לו. בשלחה תריבנה לקה ואחרי כן שלח לכך נאמר ויהי בשלח. זה שאמר הכתוב שלחיך פרדס רמונים משל למלך שהיו לו בנות בוגרות ולא נפנה להשיאן והלך לו למדינת הים ושהה שם שנים הרבה עמדו הבנות ונתעסקו בעצמן ונשאו לאנשים והיתה כל אחת ואחת נוטלת חותמו של בעלה וסמנטרין שלו. לאחר ימים בא המלך ממדינת הים ושמע הבריות מליזין על בנותיו ואומרים שזנו בנותיו של מלך. מה עשה הוציא כרוז ואמר כל עמא יפקון לקומפון קראו לחתנו הראשון אמר לו מי את אמר לו חתנך הוציא חותמו אמר של מי הוא זה אמר לו שלי הוציא סמנטרין שלו אמר לו של מי הוא זה אמר לו שלי וכן לשני וכן לשלישי אמר המלך בנותי נתעסקו בעצמן ונשאו ואתם אומרים שזנו בנותי כך לפי שהיו אומות העולם מונין לישראל ואומרים שהן בניהן של מצריים והיו אומרים בנפשותיהן של ישראל היו שליטין לא כל שכן בנשותיהן. אמר ר' אושעיא באותה שעה קרא הקב"ה למלאך שהוא ממונה על ההריון אמר לו צייר צורת הולד בדמות אבותם הדא הוא דכתיב לראובן משפחת הראובני לשמעון משפחת השמעוני אמר ר' מרינוס בר ר' אושעיא כאינש דאמר ברוני סברוני סבוני. אמר ר' אידי ה' ברישא דתיבותא וי' בסופה יה מעיד עליהן שהן בניהן של אבותיהן. רבנן אמרי גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו [הבעולות] מעין חתום אלו הזכרים. תני בשם רבי נתן גן נעול גל נעול שני פעמים כדרכה ושלא כדרכה. רב הונא בשם רבי חייא באתה שרה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה. אברהם ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל האנשים בזכותו. אמר ר' חייא בר אבא כדאי הוא גדור ערוה שיגאלו ישראל ממצרים בזכותו. רב הונא בשם בר קפרא בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים. שלא שינו את שמם ראובן ושמעון נחתון ראובן ושמעון סלקון. שלא שינו את לשונם כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש היה מדבר. ושלא היה בהן לשון הרע דבר נא באזני העם וישאלו את מוצא שהדבר היה מופקד אצלם שנים עשר חודש ולא נמצא אחד מהן שהלשין על חבירו. שלא היה בהן פרוץ בערוה תדע לך שהרי בת אחת היתה ופרסמה הכתוב שנאמר ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. ר' פנחס בשם ר' חייא בזכות שגדרו עצמן מן הערוה בזכות כן שלחיך פרדס רמונים שלוחיך לכך נאמר ויהי בשלח. אין שלוח בכל מקום אלא לויה שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום. הפה שאמר גם את ישראל לא אשלח הוא הפה שאמר אנכי אשלח אתכם ומה שכר נטלו על כך לא תתעב מצרי. הפה שאמר לא ידעתי את ה' הוא הפה שאמר אנוסה מפני ישראל ומה שכר נטלו על כך ביום ההוא יהיה מזבח לה' וגו'. הפה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו הוא הפה שאמר ה' הצדיק ומה שכר נטלו על כך שניתן להם מקום קבורה שנאמר נטית ימינך וגו'. ולא נחם אלקים אין נחום בכל מקום אלא נהוג שנאמר נחית כצאן עמך. וכתיב וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש.

2 ב

דבר אחר ולא נחם אלקים לפי שהקב"ה אמר לנביא בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו. התחיל פרעה מתגאה ואמר אני יורד אצלם א"ל ממי נעמת. ממי את יפה טוב אתה ממלך אשור או ממלך צור וצידון. רדה והשכבה את ערלים שם אשור וכל קהלה וגו' שם עילם וכל המונה וגו' שם משך תובל וכל המונה וגו' שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה וגו' שמה נסיכי צפון. באותה שעה היה פרעה רואה אותם ומתנחם שנאמר אותם יראה פרעה ונחם וגו'. אמר לו הקב"ה פרעה אתה מתנחם אני איני מתנחם ממה שעשית לבני ולא נחם אלקים.

3 ג

דבר אחר ולא נחם אלקים אף על פי שיצאו ישראל ממצרים לא קיבל הקב"ה תנחומין על בני אפרים שנהרגו שמנו הקץ וטעו ויצאו שלושים שנה קודם הקץ, שמנו לבין הבתרים והקץ היה משנולד יצחק, משל למלך שהיה משיא בנו ומתוך החופה מת לו בן אחד אמר אי אפשי בשמחה מפני בני המת ואי אפשי להתאבל מפני שמחת בני החי ומה עשה התחיל מרקד בידו אחת וסופד בידו אחרת הוי ולא נחם,

4 ד

דבר אחר ולא נחם אלקים כדרך כל הארץ דרך ארץ העבד טוען את רבו שמא אדונו טוענו. הקב"ה לא נהג עמהן כך אלא ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלקיך ואומר ואשא אתכם על כנפי נשרים. דרך ארץ המים מלמעלה והלחם מלמטה. ברם הכא הלחם מלמעלה והמים מלמטה. הלחם מלמעלה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. והמים מלמטה אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר. דרך ארץ תלמיד טוען פנס ומהלך לפני הרב ברם הכא לא ימיש עמוד הענן יומם. דרך ארץ תלמיד מלביש את הרב ברם הכא ואלבישך רקמה. ר' סימון אומר פורפירון. דרך ארץ תלמיד מנעיל את הרב ברם הכא ואנעלך תחש. דרך ארץ הרב ישן ותלמיד עומד על גביו ברם הכא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכל כך למה כי קרוב הוא שנאמר לבני ישראל עם קרובו. דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא קרוב הדבר שאמר המקום למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'.

5 ה

דבר אחר כי קרוב הוא קרוב הדרך לחזור למצרים שנאמר שלשת ימים וגו'.

6 ו

דבר אחר כי קרוב הוא קרובה שבועה שנשבע אברהם אבינו לאבימלך ועתה השבעה לי באלקים הנה וגו' ועדיין נכדו קיים.

7 ז

דבר אחר כי קרוב הוא קרובה מלחמה ראשונה לשניה.

8 ח

דבר אחר כי קרוב הוא בקרוב ירשו כנענים את הארץ שנאמר ודור רביעי ישובו הנה [ועדיין לא היה להם דור רביעי].

9 ט

דבר אחר כל שכן למה לא הביאן הקב"ה בפשוטה אלא אמר הקב"ה אם מכניס אני את ישראל בפשוטה מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטלין מן התורה. אלא הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המן ושותין מי באר והתורה נבללת בגופן, מכאן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן שניה להם אוכלי תרומה.

10 י

דבר אחר כל שכן למה לא הביאן בפשוטה אלא כיון ששמעו כנעניים שישראל נכנסין לארץ עמדו ושרפו את הזרעים וקצצו את הנטיעות וסתרו את הבנינים וסתמו את המעינות. אמר הקב"ה לא הבטחתי לאברהם אביהם שאני מכניסם לארץ חרבה אלא לארץ מלאה כל טוב שנאמר ובתים מלאים כל טוב אלא הריני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיעמדו כנעניים ויתקנו מה שקלקלו: