Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread
1:1א׳:א׳
1 א

כל האוכל כזית חמץ בפסח כו' אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. משמע דה"ה דשוין בשיעוריהן וגם הממחה ושותה שיעורו בכזית וכ"מ בסוגיא דחולין (ק"כ.) וכן איתא בהדיא בתוספתא פ"א דפסחים כשם שאכילה בכזית כך שתייה. וקשה דמדברי רבינו בפי"ד מהל' מ"א משמע דשיעור שתייה במשקה או באוכל מחוי הוי ברביעית. וי"ל ע"פ דאיתא בר"פ המצניע גבי יין ודם דכזית ביבש הוא רביעית בלח, וסבר רבינו דה"ה באוכל שנמחה הוי מכזית רביעית, ולפ"ז מ"ש כאן דממחה ושותה כאוכל היינו משום דמאוכל כזית כשנמחה נעשה רביעית משקה אבל באמת שיעור מחוי הוא ברביעית לאחר שנמחה ונעשה משקה, והא דבתוספתא ובסוגיא דחולין משערין בכזית היינו אם רוצין לשערו קודם שנמחה ועדיין אוכל הוא משערין אותו בכזית וא"צ לשערו אח"כ אבל אם לא שיערו עד אחר שנמחה משערין ברביעית ודא ודא אחת היא. וכן י"ל דעת רבינו ממ"ש בפ"ה מהל' נזירות ע"ש: