Chapter 34ל״ד
1 א

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ (ויקרא כה, לה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מא, ב): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה', אַבָּא בַּר יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר, זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. אִיסִי אָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה. רַבָּנָן אָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים. רַב הוּנָא אָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דְּאָמַר רַב הוּנָא כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה פּוֹחֲתִים לוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ. אֵיתִיבֵיהּ לְרַב הוּנָא אִם כֵּן יַעֲלוּ שִׁשִּׁים וְיֵרֵד עִמָּהֶן לַשּׁוּק, אָמַר לָהֶם שִׁשִּׁים וּבִלְבָד שֶׁיְהוּ אוֹהֲבִין אוֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מַרְוִיחִין לוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאַבָּא בַּר רַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): ה' יִשְׁמְרֵהוּ, מִיֵּצֶר הָרָע. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסִי דְּאָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וִיחַיֵּהוּ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, עַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא דְּאָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דִּכְתִיב (תהלים מא, ד): ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אַשְׁרֵי נוֹתֵן לְדָל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לְזַכּוֹת עִמּוֹ. רַבִּי יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶּן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתְּ נוֹתְנוֹ לִי, וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם פְּעָמִים כְּתִיב: אַשְׁרֵי, וּמִכֻּלָּם לָא נָטוּל אַפּוֹכֵי אֶלָּא זֶה, וּמַאי אַפּוֹכֵי נָטוּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה', לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, יז): מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, בָּא זֶה וְחָטַף לוֹ אֶת הַמִּצְוָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, יז): וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא רַבִּי נַחְמָן אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שׁ'ִמְעוֹן וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל דַּרְכּוֹ שֶׁל לֹוֶה לִהְיוֹת עֶבֶד לַמַּלְוֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, ז): וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר כָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ פְּרוּטוֹת, וְכִי פְּרוּטָה נוֹתֵן לוֹ וַהֲלוֹא לֹא נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא נַפְשׁוֹ, הָא כֵיצַד הָיְתָה כִּכָּר בְּעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת וְעָנִי עוֹמֵד בַּשּׁוּק וְאֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא תִּשְׁעָה וּבָא אֶחָד וְנָתַן לוֹ פְּרוּטָה וְנָטַל כִּכָּר וַאֲכָלָהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אַתָּה בְּשָׁעָה שֶׁנַּפְשְׁךָ מְצַפְצֶפֶת לָצֵאת מִתּוֹךְ גּוּפְךָ, אֲנִי מְשִׁיבָהּ לְךָ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ, אָמַר לָהֶן לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, אָמְרוּ לוֹ וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא, אָמַר לָהֶם, הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם לִגְמֹל חֶסֶד עִם הָדֵין אַכְסַנְיָא בְּגוֹ בֵּיתָא. אָמְרוּ לוֹ, כָּל יוֹם אִית לָךְ אַכְסַנְיָא, אָמַר לָהֶם, וְהָדֵין נַפְשָׁא עֲלוּבְתָּא לָאו אַכְסַנְיָא הוּא בְּגוֹ גוּפָא, יוֹמָא דֵין הִיא הָכָא לְמָחָר לֵית הִיא הָכָא. דָּבָר אַחֵר (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי, אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זֶה שֶׁמַּגַעַת לוֹ שִׂמְחָה וְאֵינוֹ מַדְבִּיק אֶת קְרוֹבָיו עִמּוֹ מִשּׁוּם עֲנִיּוּת. אָמַר רַבִּי נַחְמָן כְּתִיב (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

Another Thing: 'But if he is impoverished', here it is written, "The merciful man does good to his own soul (Proverbs 11:17)," this [refers to] Hillel the Elder, who, at the time that he was departing from his students, would walk with them. They said to him, "Rabbi, where are you walking to?" He said to them, "To fulfill a commandment!" They said to him, "And what commandment is this?" He said to them, "To bathe in the bathhouse." They said to him: "But is this really a commandment?" He said to them: "Yes. Just like regarding the statues (lit. icons) of kings, that are set up in the theaters and the circuses, the one who is appointed over them bathes them and scrubs them, and they give him sustenance, and furthermore, he attains status with the leaders of the kingdom; I, who was created in the [Divine] Image and Form, as it is written, "For in the Image of G-d He made Man (Genesis 9:6)," even more so!...

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, יג): רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, (משלי כב, ב): עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה'. רָשׁ זֶהוּ רָשׁ בַּתּוֹרָה, וְאִישׁ תְּכָכִים, זֶה שֶׁשּׁוֹנֶה סֵדֶר אוֹ שְׁנֵי סְדָרִים. עָמַד רָשׁ עִם אִישׁ תְּכָכִים וְאָמַר לוֹ הַשְּׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד וְהִשְׁנָהוּ, (משלי כט, יג): מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה', קָנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. עָשִׁיר וְרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עָשִׁיר בַּתּוֹרָה רָשׁ בַּתּוֹרָה, אָמַר אוֹתוֹ רָשׁ לְאוֹתוֹ עָשִׁיר, הַשְּׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד, וְלֹא הִשְׁנָהוּ, אָמַר לוֹ מָה אֲנָא בָּעֵי מֵיתַב וּמַתְנֵי יָתָךְ בְּמַשְׁקִין אוֹ בְּמֵאֵימָתַי קְרֵי וּתְנֵי עִם דִּכְוָתָךְ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה', מִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה חָכָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ טִפֵּשׁ וּמִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה טִפֵּשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ חָכָם. דָּבָר אַחֵר, רָשׁ, זֶה שֶׁהוּא רָשׁ בִּנְכָסִים. וְאִישׁ תְּכָכִים, זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּפְעֻלָּה, עָמַד רָשׁ עִם אִישׁ תְּכָכִים, אָמַר לוֹ תֵּן לִי מִצְוָה, וְנָתַן לוֹ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה', זֶה קָנָה חַיֵּי שָׁעָה וְזֶה קָנָה חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. עָשִׁיר וָרָשׁ, עָשִׁיר זֶה שֶׁעָשִׁיר בִּנְכָסִים, וָרָשׁ זֶה שֶׁרָשׁ בִּנְכָסִים. עָמַד רָשׁ עִם הֶעָשִׁיר אָמַר לוֹ תֵּן לִי מִצְוָה, וְלֹא נָתַן לוֹ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה', מִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָשִׁיר וּמִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה עָשִׁיר יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָנִי, אָמַר הֶעָשִׁיר לְאוֹתוֹ הֶעָנִי לֵית אַתְּ אָזֵיל לָעֵי וְנָגֵיס, חָמֵי שָׁקְיָין, חָמֵי כְּרָעִין, חָמֵי כָּרְסָוָן, חָמֵי קֻפְרָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַּיָּךְ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלָּךְ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה, לְפִיכָךְ (קהלת ה, יג): וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, מִן כָּל מַה דַּהֲוַת לֵיהּ לָא יִשְׁבּוֹק לִבְרֵיהּ וּנְסֵיב מוּמָא לְנַפְשֵׁיהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

T

5 ה

רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא פָּתַח (קהלת ז, יד): בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה [כי] גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, אִם בָּאת רָעָה לַחֲבֵרְךָ רְאֵה הֵיאַךְ לְזַכּוֹת בּוֹ וּלְפַרְנְסוֹ כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל מַתַּן שְׂכָרוֹ. כָּךְ הָיָה רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא עוֹשֶׂה בְּשָׁעָה שֶׁאִמּוֹ לוֹקַחַת לוֹ לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק הָיְתָה לוֹקַחַת לוֹ שְׁתַּיִם, אַחַת לוֹ וְאַחַת לָעֲנִיִּים, עַל שׁוּם גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים כְּדֵי שֶׁיְּהוּ זָכִין אֵלּוּ לָאֵלּוּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קו, מג): פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹּכּוּ בַּעֲוֹנָם, בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בַּמַּלְכוּת וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְנִגְאָלִים, חוֹזְרִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בַּמַּלְכוּת וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְנִגְאָלִין, עַד הֵיכָן, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר עַד שֶׁדַּלּוּ מִן הַמִּצְווֹת, וְאָחֳרִינָא אָמַר עַד [שידלדלו] [שנדלדלו] מִן הַנְּכָסִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה סְפֵיקָא בְּיָדוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן לְהָבִיא אֲפִלּוּ קָרְבַּן עָנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יד, כא): וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לֶעָנִי: עָנִי, אֶבְיוֹן, מִסְכֵּן, רָשׁ, דַּל, דָּךְ, מָךְ, הֵלֶךְ. עָנִי, כְּמַשְׁמָעוֹ. אֶבְיוֹן, שֶׁמְתָאֵב לַכֹּל. מִסְכֵּן, שֶׁהוּא בָּזוּי לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, טז): וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה. רָשׁ, מִן הַנְּכָסִים. דַּל, מְדֻלְדָּל מִן הַנְּכָסִים. דָּךְ, מְדֻכְדָּךְ, רוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ אוֹכֵל, רוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ טוֹעֵם וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. מָךְ, שֶׁהוּא מָךְ לִפְנֵי כֹּל, עָשׂוּי כְּמִין סְקוּפָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

... There are eight names for a poor person: ani, evyon, misken, rash, dal, each, mach, helech. Ani [afflicted] means literally “poor”. Evyon [one who longs] because he longs (mita’ev) for everything. Misken [despised] because he is despised by all as it says “The poor man’s (misken) wisdom is despised.” (Eccl 9:16). Rash [impoverished] because he is dispossessed (mitroshesh) of property. Dal [detached] because he is detached (meduldal) from property. Dach [oppressed] because he is crushed (meduchdach); he sees a thing but cannot eat it, he sees a thing and cannot taste it, and cannot drink it. Mach [trampled upon] because he is lowly before everyone, like a kind of lowest threshold. Helech [vagrant] or Chelech [weak]. Therefore Moses warns Israel: "if your brother becomes poor…"

7 ז

אָמַר רַבִּי זְעֵירָא אֲפִלּוּ שִׂיחָתָן שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, הָא כֵיצַד, אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ זַכִּי בִי, אוֹ רַכִּי בִי, זַכִּי גַרְמָךְ בִּי. רַבִּי חַגַּי אָמַר סְכֵי בִּי, אִסְתַּכַּל בִּי, סְכֵי בִּי מָה הֲוֵינָא, וְאִסְתַּכַּל בִּי מָה אֲנָא. דְּאָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (קהלת ה, יג): וְאָבַד הָעשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע, שֶׁהֵשִׁיב לְאוֹתוֹ הֶעָנִי בְּעִנְיַן רָע וְאָמַר לוֹ לֵית אַתְּ אָזֵיל לָעֵי וְנָגֵיס, חָמֵי שָׁקְיָין, חָמֵי כְּרָעִין, חָמֵי כָּרְסָוָן, חָמֵי קֻפְרָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַיָּךְ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלָּךְ מְאוּמָה אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתְּ מֵשִׂים בּוֹ עַיִן רָעָה, לְפִיכָךְ (קהלת ה, יג): וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, מִן כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ.

7. R. Ze'ira said: Even the ordinary conversation of the people of the Land of Israel is Torah. How is this? A man would say to his neighbour: ‘"Give me charity" [z'kaai bi or izdakai bi {the Hebrew רכי is a corruption}, as if to say]: ‘benefit yourself through me.’ R. Haggai says: [A man would say] "‘Look [sakai] at me;’ look [istakai] at me" [intimating] look at me - what I was, and look at me - what I am [now]. For R. Haggai said in the name of R. Yohanan: It is written, "And those riches perish by evil ways [inyan]" (Ecclesiastes 5:13) - that he [the one being asked] answered the poor man in an evil way [inyan], saying to him: "You do not go to work and [therefore have no food to] eat? See what forelegs! See what legs! See that stomach! See that flesh!’" The Holy One, blessed be He [then] says to him: "Not only have you not given him anything that belongs to you, but what you did give him you gave with an evil eye. Consequently, "If he gives birth to a son, there is nothing in his hand’" (ibid.) of everything he [once] possessed [to bequeath].

8 ח

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בָּהּ אַרְבַּע שִׁיטִין, מִי הוּא שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין, אַבְרָהָם עִם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּתִיב (בראשית יח, ח): וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, וְכִי אוֹכְלִין הָיוּ, אָמַר רַבִּי יוּדָן נִרְאִין כְּאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק, וּמַה פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו, הַמָּן יוֹרֵד לָהֶם, וְהַבְּאֵר עוֹלָה לָהֶן, וְהַשְּׂלָו מָצוּי לָהֶם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפִין אוֹתָם, וְעַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִי שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְחֶסֶד פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו, מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁצָּרִיךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בָּהּ שִׁיטָה חֳרֵי, מִי הֵן שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד עִם מִי שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין לְחֶסֶד, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי עִם יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים כג, ה): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וְכִי צְרִיכִין הָיוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לָהֶן וְהַבְּאֵר עוֹלָה וְהַשְּׂלָו מָצוּי לָהֶם וְעַנְנֵי כָּבוֹד מַקִּיפִין אוֹתָם וְעַמּוּד עָנָן נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם. אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ מַקְדִּימִין לָהֶם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, מַה פָּרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כה, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה אִם מִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד עִם מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֶסֶד רְאֵה מַה פָּרַע לָהֶם שְׂכָרָם, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁצָּרִיךְ חֶסֶד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בָּהּ שִׁיטָה חֳרֵי, מִי הוּא שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁחַיָּב לוֹ, יִתְרוֹ עִם משֶׁה (שמות ב, כ): וַיֹּאמֶר [להן] קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם, רַבִּי סִימוֹן אָמַר בִּשְׂכָרוֹ הֶאֱכִילוֹ, דִּכְתִיב (שמות ב, יט): וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר דָּלָה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר דָּלָה לָנוּ וְלָרוֹעִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי דָּלָה לָנוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ, וְלָרוֹעִים בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם. וְאֵימָתַי פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּימֵי שָׁאוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א טו, ו): וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סוּרוּ רְדוּ וגו', וְכִי עִם כָּל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה חֶסֶד וַהֲלוֹא לֹא עָשָׂה אֶלָּא עִם משֶׁה לְבַדּוֹ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה מִּי שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁחַיָּב לוֹ רְאֵה מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בָּהּ שִׁיטָה חֳרֵי, אָמַר מִי הוּא שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁצָּרִיךְ חֶסֶד, זֶה בּוֹעַז עִם רוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (רות ב, יד): וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גּשִׁי הֲלֹם, קְרִיבִי לְהָכָא, (רות ב, יד): וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, מִלֶּחֶם שֶׁל קוֹצְרִים, (רות ב, יד): וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַקּוֹצְרִים לִהְיוֹת טוֹבְלִין פִּתָּן בְּחֹמֶץ בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מִכָּאן שֶׁמּוֹצִיאִין מִינֵי חֲמֻצִים לַגְּרָנוֹת. (רות ב, יד): וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקֹּצְרִים, וַדַּאי. (רות ב, יד): וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי, קָלֵיל זְעֵיר בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו נָתַן לָהּ, וְהָכְתִיב (רות ב, יד): וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֲנַן שַׁמְעִינַן מִינָהּ תַּרְתֵּי, אוֹ בְּרָכָה שׁוֹרָה בְּיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, אוֹ בְּרָכָה שׁוֹרָה בְּמֵעֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת, אֶלָּא מִן מַה דִּכְתִיב: וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתּוֹתַר, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁבְּרָכָה שׁוֹרָה בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁכְּשֶׁיְהֵא אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ, שֶׁאִלּוּ הָיָה רְאוּבֵן יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְתִּיב עָלָיו (בראשית לז, כא): וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם, הָיָה טוֹעֲנוֹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו, וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְתִּיב עָלָיו: וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי, עֲגָלִים פְּטוּמִים הָיָה מַאֲכִילָהּ. רַבִּי כֹּהֵן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה וְהַנָּבִיא כּוֹתְבָהּ, וְעַכְשָׁיו אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה מִי כּוֹתְבָהּ, אֵלִיָהוּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם עַל יְדֵיהֶם, כְּהַהוּא דִכְתִיב (מלאכי ג, טז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. תָּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁכֵּן רוּת אוֹמֶרֶת לְנָעֳמִי (רות ב, יט): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז, אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ, אָמְרָה לָהּ הַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת וְטוֹבוֹת עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בִּשְׁבִיל פְּרוּסָה שֶׁנָּתַן לִי.

9 ט

אָמַר רַבִּי כֹּהֵן, יַעַן וּבְיַעַן (ויקרא כו, מג), הוּא יַעַן, הוּא עָנִי. אָמַר רַבִּי שִׁילָא דְּנַוְהָא, הָאֶבְיוֹן אֲהָן מִסְכֵּנָא הַב הוֹנָךְ מִנֵּיהּ. אָמַר רַבִּי אָבִין הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קט, לא): כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן, אִם נָתַתָּ לוֹ דַּע מִי שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְנוֹתֵן לְךָ שְׂכָרְךָ, וְאִם לֹא נָתַתָּ לוֹ דַּע מִי שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ פּוֹרֵעַ מִמְּךָ, דִּכְתִיב (תהלים קט, לא): לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ כְּתִיב (דברים טו, י): נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, אֲהָן עַלְמָא מִדַּמֵּי לְגַלְגְּלָא דְּאַנְטִילָא דְּמָלֵא מִתְרוֹקֵן דְּמִתְרוֹקֵן מִתְמַלֵּא. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִקְמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד עֲנִיִּים, דִּכְתִיב (דברים טו, ט): וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא, נִקְמָתָן שֶׁל אֱדוֹם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

10 י

רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר, צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶם, שֶׁאִלּוּלֵי הָרַמָּאִים שֶׁבָּהֶם כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם תּוֹבֵעַ בִּידֵי אָדָם וְהוּא מַחֲזִירוֹ, מִיָּד נֶעֱנַשׁ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, ט): וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וגו', וּכְתִיב (יחזקאל יח, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ נָחֲתִין לְמִסְחֵי בַּהֲדֵין דִּימוֹסִין דִּטְבֶרְיָא, פָּגַע בְּהוֹן חַד מִסְכֵּן אֲמַר לוֹן זַכּוּן בִּי, אָמְרוּ לֵיהּ כִּי נָפְקוֹן אֲנַן זַכְּיָן בָּךְ, נָפְקִין וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ מָאִית, אָמְרִין הוֹאִיל וְלָא אִטַפְּלוּן בֵּיהּ בְּחַיָּיו נְטַפֵּל בֵּיהּ בְּמוֹתוֹ, עַד דְּאִינוּן מַסְחִין לֵיהּ אַשְׁכָּחִין חָדָא כִּיסָא וְשִׁית מְאָה דִּינָר תְּלֵא בִּקְדִילֵיהּ, אָמְרוּ בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה וכו'.

11 יא

רַבִּי סִימוֹן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת עָנִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֶפְסֵדָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְלָלוֹת, וּמַתַּן שְׂכָרָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת, הֶפְסֵדָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְלָלוֹת, כְּתִיב (תהלים קט, ו יח): הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע, יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים, וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ, יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד, יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבוֹתָיו אֶל ה', יִהְיֶה נֶגֶד ה' תָּמִיד, וַיֶּאֱהַב קְלָלָה, וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה. וְכֹלָא עִנְיָנָא דְּמִזְמוֹרָא, כָּל כָּךְ לָמָּה (תהלים קט, טז): יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת וגו', מַתַּן שְׂכָרָן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת, כְּתִיב (ישעיה נח, ז): הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲלוֹא תִּפְרֹשׂ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הֲלוֹא פָרֹס, כְּבָר הִיא פְּרוּסָה, שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִגְזַר עַל אָדָם מַה שֶּׁמִשְׂתַּכֵּר וּמַה שֶּׁמִּתְחַסֵּר.

12 יב

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כַּד דְּמִיךְ לֵיהּ בְּלֵילֵי רֵישׁ שַׁתָּא חָמָא בְּחֶלְמֵיהּ בְּנֵי אֲחָתֵיהּ מִתְבָּעִין מִן מַלְכוּתָא שִׁית מְאָה דִּינָרִים, אַנְסִינָן אוֹקְמִינָן פַּרְנָסִין, אָמְרִין לֵיהּ מִן דְּמָא מַפַּקְתָּא, אֲמַר לְהוֹן אַתּוּן מַפְקִין וְכָתְבִין, בְּסֵיפָא דְשַׁתָּא אִין מִתְאַבְּדִין אֲנָא אֲשַׁלֵּם לְכוֹן, בְּסוֹפָא דְשַׁתָּא אִיתְאַמְרִין עֲלַיְיהוּ לִשָּׁן בִּישׁ כַּד הֲווֹ יָתְבִין וְנָסְבִין בַּהֲדֵין מְטַכְּסָא, אָתָא חַד גְּבַר מִמַּלְכוּתָא אֲמַר לְהוֹן אוֹ אַתּוּן עָבְדִין פּוֹרְפִּירָא דְמַלְכָּא אוֹ אַתּוּן מְאַרְמָאִין שִׁית מְאָה דִינָרִין, וְסָבִיתִינוֹן וַחֲבַשְׁתִּינוֹן בְּסִלָקֵי, כֵּיוָן דְּשָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָזֵיל לְגַבֵּיהוֹן וַאֲמַר לוֹן וּמָה אַפַּקְתּוּן, אֲמָרוּ לֵיהּ הָא כְּתָבָא, שָׁרֵי קָרֵי הֲדָא כְּתָבָא וְאַשְׁכַּח דְּאַפְקָן שִׁית מְאָה דִינָרִין חָסֵר שִׁית דִּינָרִין, אֲמַר לְהוֹן הָבוּ לִי שִׁית דִּינָרִין וַאֲנָא מַפְקָא לְכוֹן. אֲמָרוּ לֵיהּ אַתּוּן חָמוּן לְהַהוּא סָבָא, מִתְבַּע מִנְּהוֹן שִׁית מְאָה דִינָרִין וְאַתָּה אָמַרְתָּ שִׁית דִּינָרִין וַאֲנָא מַפְקָא לְכוֹן, אֲמַר לְהוֹן הָבוּ לִי שִׁיתָּא דִינָרִין וְלָא אִיכְפַּת לְכוֹן אַתּוּן, יְהִיבִין לֵיהּ שִׁיתָּא דִינָרִין בְּגוֹ קֻמְצֵיהּ אָזַל יַהֲבִין שׁוֹחֲדָא לְהָדֵין סָבָא דְּלָא לְדַבֵּר לְמַלְכָּא מִלָּא וְאַפְקִינוּן מִתַּמָּן. אֲמָרוּ לֵיהּ דִּלְמָא הֲוֵית יָדַעְתְּ דַּאֲנַן מִזְדַּמְיָין, אֲמַר לוֹן חַיֵּיכוֹן מִלֵּילֵי רֵישׁ שַׁתָּא הֲוֵינָא יָדְעִין דְּאִינוּן מְאַרְסְוָן שִׁית מְאִין דִּינָרִין. אֲמָרוּ לֵיהּ אִלּוּ אֲמַרְתְּ לָא הֲוֵינָא יַהֲבִין אַף שִׁתָּא דִינָרִין בְּגוֹ מִצְוָתָא. אֲמַר לְהוֹן וְאִלּוּ אֲמַר לְכוֹן לָא הַוְיָן מְהֵמְנִין יָתִי אֶלָּא אִית הוּא מִשְׂתְּחוֹי לְהוֹ לְמֶעְבַּד מִצְוָתֵיהּ לִשְׁמָהּ.

13 יג

וְתָפֵק לָרָעֵב (ישעיה נח, י), אִם זְכִיתֶם לִרְעֵבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְאִם לָאו לִשְׂבֵעוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (ישעיה נח, ז): וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ הֵם עֲנִיִּים מִנְעוּרֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּהָדֵין סַמְיָא דְּקָרְיָן לֵיהּ סַגֵּי נְהוֹרָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ בַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁיָּרְדוּ מִכְּבוֹדָם וּמִנִּכְסֵיהֶם, מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיִּים עַל יְדֵי שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לַעֲנִיִּים, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָשׂוּ רְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים, אֵלּוּ אֲבֵלִים וּמָרֵי נֶפֶשׁ, שֶׁנַּפְשָׁם עֲגוּמָה עֲלֵיהֶן, וּמִי מְשַׂמְּחָן, יַיִן, דִּכְתִיב (משלי לא, ו): תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי עַם הָאָרֶץ וּמַרְוִים אוֹתָם מִדִּבְרֵי תוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁמּוֹרִים לְיִשְׂרָאֵל טֻמְאָה וְטָהֳרָה, אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. אָמַר רַבִּי אָבִין כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים, נֶאֱמַר כָּאן תָּבִיא, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כג, יט): תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, מַה לְּהַלָּן בִּכּוּרִים אַף כָּאן בִּכּוּרִים.

14 יד

כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ (ישעיה נח, ז), רַבִּי אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר מְדַקְדְּקִין בִּכְסוּת וְאֵין מְדַקְדְּקִין בְּחַיֵּי נֶפֶשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בִּכְסוּת אֵינָן מְדַקְדְּקִין, מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, (ישעיה נח, ז): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, בַּר קַפָּרָא אָמַר הֱוֵי רוֹאֶה בְּשָׂרוֹ כִּבְשָׂרֶךָ. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ, אִם לֹא הוּא בְּנוֹ, אִם לֹא בְּנוֹ בֶּן בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר זוֹ גְרוּשָׁתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה לֵיהּ אִתְּתָא בִּישָׁא וַהֲוַת מְבַזָּה לֵיהּ קֳדָם תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידָיו רַבִּי שְׁבֹק הֲדָא אִתְּתָא מִנָּךְ דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקָרָךְ, אֲמַר לוֹן פּוּרְנָא דִידָהּ רַב עָלַי וְלֵית בִּי מִשְׁבַּק לָהּ, חַד זְמַן הַוְיָן יָתְבִין פָּשְׁטִין הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִן דַּחֲסַלּוּן אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי וַאֲנַן סָלְקִין לְבֵיתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, מַה דְּסָלְקִין אַמַּכַת עַל אַפָּא וְנָפְקַת לָהּ, צָפָא בְּהַהִיא קִידְרָא עֲלֵי תְּפָיָה, אֲמַר לָהּ אִית בְּהַהִיא קִידְרָא כְּלוּם, אָמְרָה לֵיהּ אִית בָּהּ פַּרְפְּרָיִין, אָזַל גָּלִיתָא וְאַשְׁכַּח בְּגַוָהּ פַּרְגָּיִין, יָדַע רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּלָא יְתִיבָה דַעְתָּהּ עִם בַּעֲלָהּ, כַּד יַתְבִין לְהוֹן אָכְלִין אֲמַר לֵיהּ לָא אָמְרָה פַּרְפְּרָיִין וְהָא אֲנָא אַשְׁכַּחְנָא בְּגַוָּהּ פַּרְגָּיִין, אָמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים הֵן, כֵּיוָן דְּאָכְלִין מַה דְּאָכְלִין, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁבֹק הָדָא אִתְּתָא מִנָּךְ דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקָרָךְ, אֲמַר לֵיהּ פּוּרְנָא רַב עָלַי וְלֵית בִּי מִשְׁבַּק לָהּ, אָמְרוּ לֵיהּ אֲנַן פַּסְקִינָן פּוּרְנָא וְשַׁבְקַהּ מִינָךְ, עָבְדִין לֵיהּ כֵּן פְּסִיקוּ לֵיהּ פּוּרְנָא וְשַׁבְקָהּ מִנֵיהּ, וְאַסְבוּן יָתֵיהּ אִתְּתָא אָחֳרֵי טַבְתָּא מִנָּהּ, גָּרְמִין חוֹבָא דְּהַהִיא אִנְתְּתָא וְאָזְלָא וְאִתְנְסִיבַת לְסַנְטֵירָא דְּקַרְתָּא, לְבָתַר יוֹמִין אָתוֹן יִסּוּרִין עֲלוֹי וְאִתְעֲבֵיד הַהוּא גַבְרָא סַגֵּי נְהוֹר, וַהֲוַת אִתְּתָא נְגִידָא לֵיהּ בְּכָל קַרְתָּא וַהֲוַת אָזְלָא בְּכָל שְׁכוּנַיָא וּבִשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לָא הֲוַת אָזְלָה, הֲוָה הַהוּא גַּבְרָא חָכֵם קַרְתָּא, אֲמַר לָהּ לָמָּה לֵית אַתְּ מוֹבִילָא לִי לִשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דַּאֲנָא שְׁמִיעַ דְּהוּא עָבֵיד מִצְוָן, אָמְרָה לוֹ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ אֲנָא וְלֵית בִּי חָמֵא אַפוֹי. אָתוֹן חַד זְמַן וְקָרוֹן בִּשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שְׁרֵי חָבֵט עֲלָהּ וַהֲוַת קָלְהוֹן מִתְבַּזְיָן בְּכָל קַרְתָּא, אוֹדִיק רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְחָמוֹן מִתְבַּזְיָן בְּגוֹ שׁוּקָא, נְסִיבֵיהוֹן וִיהַב יָתְהוֹן בְּחַד בֵּיתָא מִן דִּידֵיהּ, וַהֲוָה מְפַרְנֵס יַתְהוֹן כָּל יְמֵי חַיֵּיהוֹן, מִשּׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְרָא אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמָרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזֹר תַּעֲנִיתָא דְּיֵיחוֹת מִטְרָא, גְּזַר תַּעֲנִיתָא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, פַּעַם שְׁלִישִׁית קָם וְדָרַשׁ אֲמַר לוֹן כָּל עַמָּא יַפְלִיגוּן מִצְוָה, קָם חַד גְבַר וּנְסַב מַה דַּהֲוָה לֵיהּ בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ וְנָפַק לְמִפְלְגָה, פָּגְעָה בֵּיהּ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ, וְאָמְרָה לֵיהּ זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִן בֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה, נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, עַל שׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, חֲמִיתֵּיהּ חַד גְּבַר, סָלֵיק וַאֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי תַּנְחוּמָא רַבִּי אַתְּ הָכָא וַעֲבֵרָה הָכָא, אֲמַר לֵיהּ מַה חָמֵית, אֲמַר לֵיהּ חָמֵית גְּבַר פְּלָן דְּמִשְׁתָּעֵי לְמַשְׁבַּקְתֵּיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִּיהַב לָהּ פְּרִיטִין, אִי לָאו דַּחֲשִׁיד עֲלָהּ לָא יָהֵיב לָהּ. שָׁלַח רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַיְיתִיתֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ בְּרִי אַתְּ יָדַע דְּעַלְמָא קָאי בְּצַעֲרָא וּבְרִיָּאתָה קָיְימֵא בְּצַעֲרָא וַאֲזַלְתְּ וְאִשְׁתָּעֵית עִם מַשְׁבַּקְתָּךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִיְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין, אִלּוּלֵי דַחֲשִׁיד אַתָּה לָא יְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין, אֲמַר לֵיהּ וְלָא כָךְ דָּרַשְׁתָּ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, אַתְּ אֲמַרְתְּ כָּל עַמָּא יִפְקוּן וְיִפְלְגוּן מִצְוָה, קָאֵים אֲנָא לְמִפְלְגָה מִצְוָה פָּגְעַת בִּי מַשְׁבַּקְתִּי וַאֲמָרַת לִי זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִבֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרְאִיתִיהָ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה נִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַתִּי לָהּ עַל שׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אִם זֶה שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם וְאַכְזָרִי וְלֹא הָיָה עָלָיו מְזוֹנוֹתֶיהָ נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, אָנוּ שֶׁאָנוּ בְּנֵי בָנֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֶיךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְרַוַּח הָעוֹלָם.

15 טו

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ (ישעיה נח, ח), אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים כב, ז): וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים (ישעיה נח, ח): מְהֵרָה תִצְמָח. (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כָּל מַה דְּאַתְּ לָעֵי לְנַפְשָׁךְ לָעֵי, וּלְפִיכָךְ (ישעיה נח, ח): וּכְבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, (ישעיה נח, ט): אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה (ישעיה נח, ט): אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, אֵלּוּ שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, (ישעיה נח, ט): שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן, אִם רָאִיתָ חֲבֵירְךָ שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הָאֲנָסִים אִין הָיָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא, וְאִין לָא הֲוָה אָזֵיל בְּדָא אֱמֹר הָא אֲזֵיל בְּדָא. (ישעיה נח, י): וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ נַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, אֱמָר לוֹ, תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ שֶׁאֵין לִי מַה לִּתֵּן לָךְ, (ישעיה נח, י): וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, אִם עָשִׂיתָ כֵּן (ישעיה נח, י): וְזָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם (ישעיה נח, יא): וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם עָשִׂיתָ כֵּן הֲרֵי אַתְּ כְּבוֹרְאֶךָ, כְּאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, (ישעיה נח, יא): וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, יִשְׁמֹט יְזַיֵּן יְשֵׁזֵיב וְיָנִיחַ. יִשְׁמֹט כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כה, ט): וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ. יְזַיֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, יח): חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ. יְשֵׁזֵיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמ, ב): חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע, וְיָנִיחַ, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים לוֹמַר רְצֵה וְהַחְלִיצֵנוּ בְּשַׁבָּת, (ישעיה נח, יא): וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, זֶה גַּן, (ישעיה נח, יא): וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, זֶה עֵדֶן.

16 טז

וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם (ישעיה נח, יב), רַבִּי טַרְפוֹן יְהַב לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁית מְאָה קַנְטָרִין דִּכְסַף, אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל זְבֵין לָן חָדָא אוּסְיָא דְּנֶהֱווֹן לָעְיָין בְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְפַּרְנְסִין מִנָּהּ. נָסַב יַתְהוֹן וּפַלֵּיג יַתְהוֹן לְסַפְרַיָיא וּלְמַתְנַיָיא וּלְאִלֵּין דְּלָעְיָין בְּאוֹרַיְיתָא, לְבָתַר יוֹמִין קָם עִמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ זְבַנְתְּ לָן לְהַהִיא אוּסְיָא דַּאֲמָרֵית לָךְ, אֲמַר לֵיהּ אִין, אֲמַר לֵיהּ אִית בָּךְ מֶחֱמֵי לָהּ לִי, אֲמַר לֵיהּ אִין, נָסָאתֵיהּ וְחָמָאֵי לֵיהּ סַפְרַיָּא וּמַתְנַיָּא וּלְאִלֵּין דְּלָעְיָין בְּאוֹרַיְתָא, אֲמַר לֵיהּ אִית בַּר נָשׁ יָהֵב מַגָּן, אַפּוֹכֵי דִידֵיהּ הָן הִיא, אֲמַר לֵיהּ גַּבֵּי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים קיב, ט): פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. (ישעיה נח, יב): וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַפִּרְצָה הַזּוֹ עָלַי הָיָה לְגָדְרָהּ וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְגָדַרְתָּ אוֹתָהּ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו. (ישעיה נח, יב): מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרָעֵם מָה אֲנִי מִפְּלוֹנִי, הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וַאֲנִי יָשֵׁן כָּאן, פְּלוֹנִי יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ, וַאֲנִי כָּאן. וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לוֹ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. (ישעיה נח, יג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלְךָ, תָּנוּ רַבָּנָן לֹא יְטַיֵּל אָדָם בְּתוֹךְ כְּרָךְ בְּשַׁבָּת עַל מְנָת שֶׁתֶּחְשַׁךְ וְיִרְחַץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ מִיָּד. (ישעיה נח, יג): עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאָדָם לָצֵאת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ לֵידַע מַה הִיא צְרִיכָה בְּשַׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְתוֹךְ כַּרְמוֹ לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה וּמָצָא שָׁם פִּרְצָה אַחַת וְחִשֵּׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּשַׁבָּת, אָמַר אֵינִי גוֹדְרָהּ עַל שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן אִילָן שֶׁל נִצְפָּה וְעָמַד וּגְדָרָהּ, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו. (ישעיה נח, יג): וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג, זוֹ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית. (ישעיה נח, יג): לִקְדּוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. (ישעיה נח, יג): וְכִבַּדְתּוֹ, זֶה יוֹם טוֹב. (ישעיה נח, יג): מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, זֶה חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. (ישעיה נח, יג): מִמְּצוֹא חֶפְצֶךָ, מִכָּאן אָסוּר לְאָדָם לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת. רַבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר לֵיהּ אִלֵּין דְּאָמְרִין רוֹעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ בְּשַׁבָּת, מַהוּ, אָמַר לוֹ טוֹפֶס בְּרָכוֹת כָּךְ הִיא. (ישעיה נח, יג): וְדַבֵּר דָּבָר, אִמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, כַּד הֲוַת מִשְׁתָּעֲיָא מוֹתָר מִלִּין בְּשַׁבַּתָּא הֲוָה אָמַר לָהּ שַׁבַּתָּא הִיא וַהֲוַת שָׁתְקָא. (ישעיה נח, יד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְעַשְׂרָה אָחְרָנָיְתָא דִּכְתִיב גַּבֵּי יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (ישעיה נח, יד): וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְּׁמַנֵּי הָאָרֶץ וגו'.