Chapter 25כ״ה
1 א

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל (ויקרא יט, כג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ דִבְרֵי תוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת וְהוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיאָהּ לְאֶחָד, אֶלָּא (משלי ב, א): בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, אִם יֵשׁ לְךָ זְכוּת קַח אֲמָרָי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא לִפְרַקְמַטְיָא, אָמַר לוֹ אַבָּא מִתְיָרֵא אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מֵהַלִּסְטִים וּבַיָּם מִפְּנֵי אַפִּירָטִין, מֶה עָשָׂה אָבִיו נָטַל מַקֵּל וַחֲקָקוֹ וְנָתַן בּוֹ קָמֵיעַ וּנְתָנָהּ לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ יְהִי הַמַּקֵּל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְאִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִשּׁוּם בְּרִיָּה, אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי עִסְקוּ בַּתּוֹרָה וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִשּׁוּם אֻמָּה, אִלּוּ נֶאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא לָעֲמֵלִים בָּהּ, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לַמַּחֲזִיקִים. אִלּוּ נֶאֱמַר אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא (דברים כז, כו): אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת [כל] דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לְכָךְ נֶאֱמַר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. רַב הוּנָא אָמַר אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה, אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד קוֹרֵא שְׁנֵי דַפִּים, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד יִשְׁנֶה שְׁנַיִם, וְאִם אֵינוֹ לָמוּד לִקְרוֹת וְלִשְׁנוֹת, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה, יֵלֵךְ וְיֵעָשֶׂה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר וְגַבַּאי שֶׁל צְדָקָה וְהוּא חַי, שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, אֶלָּא אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים. אִלּוּ נֶאֱמַר עֵץ חַיִּים לָעֲמֵלִים בָּהּ, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, אֶלָּא עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. (קהלת ז, יב): כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף, אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא לָמַד אָדָם וְלִמֵּד וְשָׁמַר וְעָשָׂה וְהָיְתָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְמַחוֹת וְלֹא מִחָה, לְהַחֲזִיק וְלֹא הֶחֱזִיק, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא לֹא לָמַד אָדָם וְלֹא עָשָׂה וְלֹא שָׁמַר וְלֹא לִמֵּד לַאֲחֵרִים וְלֹא הָיְתָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְהֶחֱזִיק, וְלֹא לְמַחוֹת וּמִחָה, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל בָּרוּךְ.

2 ב

רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמְרוּ בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל וְחֻפּוֹת לְבַעֲלֵי הַמִּצְווֹת אֵצֶל בְּנֵי תוֹרָה בְּגַן עֵדֶן, וְאִית לֵיהּ תְּלָתָא קְרָיָן, חָדָא (קהלת ז, יב): כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. ב', (ישעיה נו, ב): אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת. וְהָדֵין, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. שִׁמְעוֹן אַחִי עֲזַרְיָה אָמַר מִשְׁמוֹ, וַהֲלוֹא שִׁמְעוֹן הָיָה גָּדוֹל מֵעֲזַרְיָה, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה עֲזַרְיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְנוֹתֵן בְּפִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ, וְדִכְוָתַהּ (דברים לג, יח): וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ, וַהֲלוֹא יִשָּׂשכָר גָּדוֹל הָיָה מִזְּבוּלוּן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְבוּלוּן מְפָרֵשׁ מִיִּשׁוּב וְעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, נוֹתֵן לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ, לְפִיכָךְ נִקְרָא הַפָּסוּק עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל מִי שֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ לַמִּלְחָמָה, סוֹף שֶׁהוּא נוֹפֵל בַּמִּלְחָמָה, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל זְבוּלוּן בֵּין מִתְכַּוֵּן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לד): מִזְּבֻלּוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה, וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב, מַהוּ בְּלֹא לֵב וָלֵב, אֶלָּא בֵּין מִתְכַּוְּנִין בֵּין שֶׁאֵינָן מִתְכַּוְּנִין הֵם יוֹצְאִים וּמְנַצְחִין. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד עַל צִוּוּיְךָ שָׁעָה אֶחָת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים. אָמַר רַב הוּנָא כַּד שָׁמַע בַּר קַפָּרָא כָּךְ, אָמַר יָפֶה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אֲחוֹתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יט, כג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל.

3 ג

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (דברים יג, ה): אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַהֲלֹךְ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְאַתָּה אוֹמֵר אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ. וּבוֹ תִדְבָּקוּן, וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם לְהִדָּבֵק בַּשְׁכִינָה, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בוֹ (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה, וּכְתִיב (דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר, וּכְתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי-נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, וְאַתָּה אוֹמֵר וּבוֹ תִדְבָּקוּן, אֶלָּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, אַף אַתֶּם כְּשֶׁנִכְנָסִין לָאָרֶץ לֹא תִתְעַסְּקוּ אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם.

Rabbi Yehudah ben Shimon began, "'After the Lord your God shall you walk' (Deuteronomy 12:5). But is it possible for a man of flesh and blood to walk after the Holy One, blessed be He, the One about Whom it is written (Psalms 77:20), 'Your way is in the sea and Your path is in many waters?' And you say, 'After the Lord shall you walk?' 'And to Him shall you cling.' But is it possible for flesh and blood to go up to the Heavens and to cling to the Divine Presence, about Whom it is written (Deuteronomy 4:24), 'As the Lord, your God, is a consuming Fire,' and it is written (Daniel 7:9), 'His throne is sparks of fire,' and it is written (Daniel 7:10), 'A river of fire pulses and goes out before Him.' And you say, 'And to Him shall you cling?' But rather, the Holy One, blessed be He, from the very beginning of the creation of the world, only occupied Himself with plantation first. Hence it is written (Genesis 2:8), 'And the Lord God planted a garden in Eden.' You also, when you enter into the land, only occupy yourselves with plantation first. Hence it is written, 'When you shall come to the land.'"

4 ד

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (קהלת ב, ד): הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לְאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִגְדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם בְּנֵיכֶם כָּל מַה שֶּׁהִתְנֵיתִי עִמָּכֶם, בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבֹרֹת חֲצוּבִים, וּכְתִיב (דברים ח, ז): עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, (קהלת ב, ו): לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ קְנֵה חִצִּים לֹא הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה. (קהלת ב, ה): עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים (דברים ח, ח): אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה. (קהלת ב, ה): וְנָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם.

5 ה

מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה (איוב לח, לו), מַהוּ בַּטֻחוֹת, בַּטָּוָיָא, (איוב לח, לו): אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, הֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִין לְתַרְנְגוֹלְתָּא שֶׂכְוִיא, הֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא כַּד אֶפְרוֹחֶיהָ דַּקִּיקִין הִיא מְכַנְשָׁא לְהוֹן וְיַהֲבַת לְהוֹן תְּחוֹת אֲגַפַּיָּא וּמְשַׁחֲנָה לְהוֹן וּמַעֲדַרְנָה קֳדָמֵיהוֹן, וְכַד אִינוּן רַבְיָה חַד מִנְהוֹן בָּעֵי לְמִקְרַב לְוָתֵיהּ וְהִיא נָקְרָה לֵיהּ בְּגוֹ רֵישֵׁיהּ, וַאֲמָרַת לֵיהּ זִיל עֲדוֹר בְּקוּקַלְתָּךְ, כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה הַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לָהֶן וְהַשְּׂלָיו מָצוּי לָהֶן, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפוֹת אוֹתָן, וְעַמּוּד עָנָן מַסִּיעַ לִפְנֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִטְעוֹן מַכּוּשֵׁיהּ וְיִפּוֹק וְיִנְצוֹב לֵיהּ נְצִיבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם. אַדְרִיָּנוּס שְׁחִיק טְמַיָּא הֲוָה עָבַר בְּאִלֵּין שְׁבִילַיָיא דִּטְבֶרְיָא וְחָמָא חַד גְּבַר סַב קָאֵים וְחָצֵיב חֲצוּבָן לְמִנְצַב נְצִיבִין, אֲמַר לֵיהּ סָבָא סָבָא אִי קָרַצְתְּ לָא חֲשַׁכְתְּ, אֲמַר לֵיהּ קְרִיצַת וַחֲשִׁיכַת, וּמַה דְּהַנֵּי לְמָרֵי שְׁמַיָא עֲבֵיד, אֲמַר לֵיהּ בְּחַיֶּיךָ סָבָא בַּר כַּמָּה שְׁנִין אַתְּ יוֹמָא דֵין, אֲמַר לֵיהּ בַּר מְאָה שְׁנִין, אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ בַּר מְאָה שְׁנִין וְקָאֵים וְחָצֵיב חֲצוּבִין לְמִנְצַב נְצִיבִין, סָבַר דְּאַתְּ אָכֵיל מִנְּהוֹן, אֲמַר לֵיהּ אִין זָכִית אֲכָלִית, וְאִם לָאו כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ לִי אֲבָהָתִי, כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנַי. אֲמַר לֵיהּ בְּחַיָּיךְ, אִם זָכִית אָכוֹל מִנְהוֹן תֶּהֱוֵה מוֹדַע לִי. לְסוֹף יוֹמִין עָבְדִין תְּאֵנַיָא, אֲמַר הָא עָנָתָה נוֹדַע לְמַלְכָּא, מָה עֲבַד מְלָא קַרְטְלָא תְּאֵינִין וְסָלַק וְקָם לֵיהּ עַל תְּרַע פָּלָטִין, אָמְרִין לֵיהּ מָה עִסְקָךְ, אֲמַר לוֹן עֲלוֹן קֳדָם מַלְכָּא, כֵּיוָן דְּעָל אֲמַר לֵיהּ מָה עִסְקָךְ, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא סָבָא דַּעֲבַרְתְּ עָלַי וַאֲנָא חָצֵיב חֲצִיבִין לְמִנְצַב נְצִיבִין, וַאֲמַרְתְּ לִי אִין זָכִית תֵּיכוֹל מִנְּהוֹן תְּהֵא מוֹדַע לִי, הָא זָכִיתִי וַאֲכֵילִית מִנְּהוֹן וְהֵילֵין תְּאֵינַיָא מִן פֵּרֵיהוֹן. אֲמַר אַדְרִיָּנוּס בְּהַהִיא שַׁעְתָּא קְלָווֹנִין אֲנָא תִּתְּנוּן סֵילוֹן דְּדַהֲבָא וִיתֵיב לֵיהּ, אֲמַר קְלַווֹנִין אֲנָא דִּתְפַנּוּן הָדֵין קַרְטַל דִּידֵיהּ וּתְמַלּוּן יָתֵיהּ דִּינָרִין. אָמְרִין לֵיהּ עַבְדוֹהִי כָּל הָדֵין מוֹקְרָא תְּיַקְרִינֵיהּ לְהָדֵין סָבָא דִּיהוּדָאֵי, אֲמַר לְהוֹן בָּרְיֵה אוֹקְרֵיא וַאֲנָא לָא אֲנָא מוֹקַר לֵיהּ. אִנְתְּתֵיהּ דִּמְגֵירָא הֲוַת בְּרַת פַּחִין, אָמְרָה לְבַעְלָהּ בַּר קַבָּלוּי חָמֵי דַּהֲדָא מַלְכָּא רַחֲמָא תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין, מָה עֲבַד מְלָא מַרְעֲלֵיהּ תֵּינִין וַאֲזַל וְקָם קֳדָם פָּלָטִין, אֲמָרוּן לֵיהּ מָה עִסְקָךְ, אֲמַר לוֹן שְׁמָעֵית דְּמַלְכָּא רַחֲמָא תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין, עָלוֹן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא חַד סָבָא קָאֵים עַל תְּרַע פָּלָטִין טָעֵין מְלָא מַרְעֲלֵיהּ תֵּינִין, וַאֲמַרְנָא לֵיהּ מָה עִסְקָךְ אֲמַר לָן שְׁמָעֵית דְּמַלְכָּא רַחֲמָא תֵּינִין וּמְפַרְגָּא בְּדִינָרִין, אֲמַר קְלָווֹנִין אֲנָא דִּתְקִימוּן יָתֵיהּ קֳדָם תְּרַע פָּלָטִין וְכָל מַאן דְּעָיֵיל וְנָפֵיק יְהֵי טָרֵי עַל אַפֵּיהּ. בְּאַפְתֵּי רַמְשָׁא פַּנּוּן יָתֵיהּ וַאֲזַל לְבֵיתֵיהּ, אֲמַר לְאִנְתְּתֵיהּ כְּכָל הָדֵין יְקָרָא אֲנָא שְׁלִים לָךְ, אֲמַרָה אָזֵיל גְּלוֹג לְאִמָּךְ דַּהֲווֹן אִינוּן תֵּינִין וְלָא הֲווֹן אֶתְרוֹגִין, דַּהֲווֹן בְּשִׁילָן וְלָא פְגִינָן.

6 ו

רַב הוּנָא בַּר קַפָּרָא אָמַר יָשַׁב אַבְרָהָם אָבִינוּ וְדָרַשׁ, נֶאֱמַר עָרְלָה בְּאִילָן וְנֶאֱמַר עָרְלָה בְּאָדָם, מַה עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאִילָן מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָדָם מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן פָּזִי וְכִי כְּבָר הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹדֵעַ קַלִּין וַחֲמוּרִין וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, אֶלָּא רֶמֶז רְמָזָהּ לוֹ (בראשית יז, ב): וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וגו' מָקוֹם שֶׁהוּא פָּרֶה וְרָבֶה. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּקֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא כְּהֻנָּה מִשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם וְכִי מַקְדִּימִין בִּרְכַּת עֶבֶד לְבִרְכַּת הָאָדוֹן, הוֹצִיאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ וּנְתָנָהּ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, א): נְאֻם ה' לַאדֹנִי, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, עַל דִּבּוּרוֹ שֶׁל מַלְכִּי צֶדֶק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, יט): בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אַבְרָהָם כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, וּכְתִיב (בראשית יז, יא): וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וּמֵהֵיכָן יִמּוֹל אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, אִם יִמּוֹל מִן הַלֵּב עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, אִם יִמּוֹל מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִצְוַת הַגּוּף. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַרְבַּע עָרְלוֹת הֵן, נֶאֱמַר עָרְלָה בָּאֹזֶן (ירמיה ו, י): הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם, עָרְלָה בַּפֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, ל): וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם. נֶאֶמְרָה בַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט, כה): וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב. וּכְתִיב (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ תָּמִים, אִם יִמּוֹל מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ תָּמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה תָּמִים הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עָרְלַת הַגּוּף. נַגְדָּא אָמַר כְּתִיב (בראשית יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל, אִם מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אִם מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ מְדַבֵּר, אִם מִן הַלֵּב עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְחַשֵּׁב, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה שׁוֹמֵעַ וּמְדַבֵּר וּמְחַשֵּׁב הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עָרְלַת הַגּוּף, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מִסְתַּבְּרָא דְּנַגְדָּא (בראשית יז, יד): וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, וְתָנוּ לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְעָרֵל זָכָר, וְכִי יֵשׁ עָרֵל נְקֵבָה, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ וְיוֹדְעִין אִם זָכָר הוּא אוֹ נְקֵבָה מִשָּׁם מוֹלִין אוֹתוֹ.

7 ז

דָּרַשׁ רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסֵי (יחזקאל טז, כו): וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר, מַאי גִּדְלֵי בָשָׂר, וְכִי יֵשׁ לָזֶה רֶגֶל אֶחָד וְלָזֶה שָׁלשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲרֵלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. דָּבָר אַחֵר, בַּעֲלֵי גַּבְרִין הָיוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַבִּי נַחְמֵנִי כְּתִיב (יהושע ה, ג): וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָקוֹם שֶׁהִיא גִּבְעָה בָּעָרְלָה.

8 ח

שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שיר השירים ה, ו), שׁוֹקָיו זֶה הָעוֹלָם. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שֶׁהוּא מְיֻסָּד עַל יְמֵי בְרֵאשִׁית, דִּכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וגו', (שמות כ, יא): מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. דָּבָר אַחֵר, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, אֵלּוּ פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵן נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, וּלְמָה הֵן דּוֹמוֹת, רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּעַמּוּד הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּסִיס מִלְמַטָּן וְקִיפְּלוֹס מִלְּמַעְלָה, כָּךְ הֵם פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וְנִדְרָשׁוֹת לְאַחֲרֵיהֶם, נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וּכְתִיב (ויקרא יט, כ): אִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא מִשֶּׁהוּא מְנַכֵּשׁ עִמֵּיהּ הוּא אָזֵל וּמִתְעֲבֵיד בְּרָבְיֵי, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנַס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא נֶחְשַׁד עַל שִׁפְחָתוֹ, אָמַר לֹא חַטָּאת אֲנִי חַיָּב וְלֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב, חַטָּאת אֲנִי מֵבִיא וְאָשָׁם אֲנִי מֵבִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ שֶׁהֵם נוֹהֲגִים הֶתֵּר בַּשְּׁפָחוֹת בְּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין הֵן לְהִתָּלוֹת בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶן לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, כב): אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, מַהוּ מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, כָּל עַמָּא אָמְרִין יֵזִיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבוֹי, יֵזִיל הַהוּא גַּבְרָא בְּחוֹבוֹי. נִדְרָשׁוֹת לְאַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, וּכְתִיב (ויקרא יט, כו): לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתָּה מַמְתִּין לָעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים, וּלְאִשְׁתְּךָ אֵינְךָ מַמְתִּין שֶׁתִּשְׁמֹר עַל נִדָּתָהּ. לָעָרְלָה אַתָּה מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלִבְהֶמְתֶּךָ אִי אַתָּה מַמְתִּין עַד שֶׁיִּמָּצֶה דָמָּהּ. וּמִי קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם (שמואל א יד, לג לד): וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה', וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה, מַהוּ בָּזֶה, רַבָּנִין אָמְרֵי סַכִּין בַּת אַרְבָּעָה עָשָׂר הֶרְאָה לָהֶן, ב' תַּרְתֵּין, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה. אָמַר לָהֶן כַּסֵּדֶר זֶה תִּהְיוּ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִים. אֵימָתַי פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱוֵי אוֹמֵר בְּיוֹם מִלְחֶמֶת פְּלִשְׁתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א יג, כב): וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחָמָה וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וגו', וְלֹא נִמְצָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ (שמואל א יג, כב): וַתִּמָּצֵא, מִי הִמְצִיאָהּ לוֹ, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מַלְאָךְ הִמְצִיאָהּ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיאָהּ לוֹ. כְּתִיב (שמואל א יד, לה): וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה' אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ, כַּמָּה מִזְבְּחוֹת בָּנוּ רִאשׁוֹנִים, נֹחַ אֶחָד, אַבְרָהָם אֶחָד, יִצְחָק אֶחָד, יַעֲקֹב אֶחָד, משֶׁה אֶחָד, יְהוֹשֻׁעַ אֶחָד, וְאַתָּה אוֹמֵר אֹתוֹ הֵחֵל, אֶלָּא אֹתוֹ הֵחֵל לִהְיוֹת רֹאשׁ בַּמְלָכִים. אִיכָּא דְאָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לַקּוֹנְיָא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בּוֹנֶה אָדָם וְאַחֵר מְבַלֵּהוּ, נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת וְאַחֵר אוֹכֵל. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה סה, כב): לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל לֹא יִגְעוּ לָרִיק וגו', וּכְתִיב (ישעיה סא, ט): וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם.