Chapter 15ט״ו
1 א

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת (ויקרא יג, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, כה): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת יָצְתָה רוּחַ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל וּכְבָר הָיָה לָהּ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. בִּימֵי אִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר. בִּימֵי יוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. בִּימֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר [לפני ה'] וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָא בְּרַבִּי שָׁלוֹם הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב הִיא אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַבַּיִת הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ סְפִינָה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַעֲשֶׂה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵין לְךָ גְּדוֹלָה בָּהֶם אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא וְאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן, אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הָאֲמוּרוֹת בַּסֵּפֶר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵאת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ בֶּהָרִים וּמְרַשְׁלוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תַּזִיק לִבְרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, בִּשְׁבִיל נְשָׁמוֹת שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי, (איוב כח, כה): וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֲפִלּוּ מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין מִלְּמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, כט): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, וּכְתִיב (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכְּךָ.

2 ב

דָּבָר אַחֵר (איוב כח, כה): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, אָמַר רַבִּי אַחָא אֲפִלּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמִשְׁקָל, יֵשׁ שֶׁמִּתְנַבֵּא סֵפֶר אֶחָד וְיֵשׁ שְׁנַיִם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן שְׁנֵי דְבָרִים נִתְנַבֵּא בְּאֵרִי וְלֹא הָיָה בָהֶם כְּדֵי סֵפֶר וְנִטַפְּלוּ בִּישַׁעְיָה, וְאֵלּוּ הֵן (ישעיה ח, יט): וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְעֹנִים, וַחֲבֵרוֹ (איוב כח, כה): וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל וַאֲפִלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ מִלְּמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, וְאֵלּוּ הֵן: מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת וְאַגָּדָה, יֵשׁ זוֹכֶה לְמִקְרָא וְיֵשׁ לְמִשְׁנָה וְיֵשׁ לְתַלְמוּד וְיֵשׁ לְהַגָּדָה וְיֵשׁ זוֹכֶה לְכֻלָּן. דָּבָר אַחֵר, לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי רוּחוֹ יְתֵרָה, אִישׁ פְּלוֹנִי רוּחוֹ קְצָרָה, שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ רוּחַ קָטִיקָטוֹן. וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָה, אָדָם הָיָה מְשׁוּקָל חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ דָּם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹכֶה לֹא הַמַּיִם רָבִין עַל הַדָּם וְלֹא הַדָּם רָבִין עַל הַמַּיִם, וּבִזְמַן שֶׁחוֹטֵא פְּעָמִים שֶׁהַמַּיִם רָבִין עַל הַדָּם וְנַעֲשָׂה אַדְרִיפִיקוֹס, וּפְעָמִים שֶׁהַדָּם רָבִין עַל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה מְצוֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָדָם, אוֹ דָם.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, כה): מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִית אַתְרִין דְּצָוְחִין לְשַׂעֲרָא שִׁיטְפָא, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאָמַר אֵין לְךָ כָּל נִימָא וְנִימָא שֶׁלֹּא בָּרָא לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוּמָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא אַחַת מֵהֶן נֶהֱנֵית מֵחֲבֶרְתָּהּ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְעַכְשָׁיו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לָתוּר פַּרְנָסָתְךָ, תִּיב וּבָרְיָךְ קָאֵים לָךְ. שָׁמַע לָהּ וִיתִיב לֵיהּ וְקָם לֵיהּ בָּרְיֵהּ. (איוב לח, כה): וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת, אֲפִלּוּ קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִן הָרָקִיעַ עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבִיל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכָל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹּא תֵצֵא וְתַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְגִנַּת יָרָק שֶׁהַמַּעְיָן לְתוֹכָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהַמַּעְיָן לְתוֹכָהּ יַרְקָהּ מַשְׁחִיר, פָּסַק הַמַּעְיָן הִלְבִּין יַרְקָהּ. כָּךְ זָכָה אָדָם (ויקרא יג, לז): וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא, וְאִם לָאו, (ויקרא יג, ג): וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָדָם כִּי יִהְיֶה, אוֹ דָם.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, כט): נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, מוּכָנִים הָיוּ לַלֵּצִים דִּינִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר פְּעָמִים שֶׁסּוֹרֵחַ עָלָיו וּמַכֵּהוּ, פְּעָמִים שֶׁשּׂוֹחֵק עָלָיו וּמַכֵּהוּ, בְּרַם הָכָא נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, י): רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. רַבִּי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בִּמְגִלַּת קִנּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שִׁיְּרוּ בָהּ אָלֶף בֵּית אֶחָת, אָמְרוּ לְמָחָר אָנוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ, כְּשֶׁעָלָה רַבִּי נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ: רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִין בְּעִנְיַן (איכה ד, כ): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', הָיִיתִי אוֹמֵר, עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּשֶׁעָלָה לְבֵיתוֹ נָתַן עָלֶיהָ סְפוֹג יָבֵשׁ וְכָרַךְ עָלֶיהָ גֶּמִי מִבַּחוּץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, סְפוֹג לֹא שֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַמַּכָּה, וְקוֹשֵׁר עָלֶיהָ גֶּמִי מֵהַבַּיִת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן, וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶן וְֶדוֹרְשִׁין בָּהֶן, אִם צָרִיךְ לְדָבָר לִבְדֹּק, נוֹטֵל וּבוֹדֵק. וּשְׁמוּאֵל אָמַר חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא גֶּמִי כָּל שֶׁהוּא. תָּנֵי רַבִּי יוּדָן מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל מְגוּפַת חָבִית וּשְׁבָרֶיהָ מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, וְאִם זְרָקָן לָאַשְׁפָּה אָסוּר לְטַלְטְלָן. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי תַּנְחוּם בַּצְּרוּרַיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֲפִלּוּ רָשָׁע וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, י): וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.

5 ה

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילָאי מָשָׁל לַחֲמוֹרָה שֶׁרָעֲתָה וְנִכְוֵית וְיָצָא בְּנָהּ כָּווּי, מִי גָרַם לַוָּלָד שֶׁיֵּצֵא כָּווּי שֶׁנִּכְוֵת אִמּוֹ, כָּךְ מִי גָרַם לַוָּלָד שֶׁיִּהְיֶה מְצֹרָע אִמּוֹ שֶׁלֹּא שִׁמְּרָה יְמֵי נִדָּתָהּ. אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְגִנַּת יָרָק שֶׁהַמַּעְיָן לְתוֹכָהּ כָּל זְמַן שֶׁהַמַּעְיָן לְתוֹכָהּ הִיא עוֹשָׂה כְּרִיכִין, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ נִדָּה עוֹשֶׂה בָּנִים מְצֹרָעִים. רַבִּי אָבִין קָרָא עֲלֵיהּ (ירמיה לא, כח): אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה, וְהֵן קוֹרְאִין עַל אֲבוֹתֵיהֶם (איכה ה, ז): אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ.

6 ו

רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּתִיב (ויקרא יב, ח): וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה, וּמַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה אֵצֶל זֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ הָבֵא קָרְבַּן לֵדָה, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כָּךְ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצְרִיכְךָ לָבוֹא אֵצֶל כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, ב): וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת חַלָּה לְפָרָשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה, לוֹמַר לָךְ, שֶׁכָּל הַמְקַיֵם מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ בִּטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ קִיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (משלי ו, כו): כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, מִי גָרַם לוֹ שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִשָּׁה זוֹנָה עַל יְדֵי שֶׁאָכַל אֶת כִּכְּרָהּ שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּתִיב (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (במדבר ה, יב): אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי תֵּן מַתָּנָתְךָ לַכֹּהֵן וְלֹא עָשִׂיתָ כֵּן, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצְרִיכְךָ שֶׁתָּבִיא אִשְׁתְּךָ אֶל הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן.

7 ז

אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּרָכוֹת מְבָרְכוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וּקְלָלוֹת מְקַלְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (דברים כה, טו): אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָךְ וגו', אִם עָשִׂיתָ כֵן יֵשׁ לְךָ מַה לִּשָּׂא ומַה לִּתֵּן וּמַה לִּקַּח וּמַה לִּמְכֹּר, קְלָלוֹת מְקַלְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, (דברים כה, יג יד): לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָה, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, אִם עָשִׂיתָ כֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ מַה לִּשָּׂא וּמַה לִּתֵּן וּמַה לִּקַּח וּמַה לִּמְכֹּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לֹא תַעֲשֶׂה אֵיפָה גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, וְעָשִׂיתָ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְטַנָּה אֵינוֹ מַסְפִּיק אוֹתוֹ הָאִישׁ. וּדְכַוָּתָהּ (שמות כ, כ): לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, אִם עָשִׂיתָ כֵן חַיֶּיךָ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן אֵינוֹ מַסְפִּיק בְּיָדוֹ שֶׁתְּהֵא לוֹ.

8 ח

כֵּיצַד רְאִיַּת נְגָעִים, הָאִישׁ נִרְאֶה כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק זֵיתִים, כְּעוֹדֵר בֵּית הַסְּתָרִים, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים בֵּית הַשֶּׁחִי. וְהָאִשָּׁה כְּאוֹרֶגֶת וְכִמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ תַּחַת הַדַּד, כְּאוֹרֶגֶת בְּעַמְרִים לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּטֹוָה בַּפִּשְׁתָּן לַיָּד הַשְּׂמָאלִית, וּכְשֵׁם שֶׁנִּרְאֶה לַנְגָעִים כֵּן נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ. תָּנָא כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו, וּמִי רָאָה נֶגַע מִרְיָם, אִם תֹּאמַר משֶׁה רָאָה, זָר אֵינוֹ רוֹאֶה נְגָעִים, אִם תֹּאמַר אַהֲרֹן רָאָה, אֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנָא כַּהֲנָא, אֲנָא מַסְגִּירָהּ, אֲנָא מְטַהֲרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יב, טו): וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, אִם כֵּן הָעָם הָיָה עִם הַשְּׁכִינָה וְהַשְּׁכִינָה מַמְתֶּנֶת לָהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, צַעַר גָּדוֹל הָיָה לוֹ לְמשֶׁה בַּדָּבָר הַזֶּה, כָּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אָחִי לִהְיוֹת רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, בְּמַתְלָא אָמְרֵי דְּאָכֵיל בַּהֲדֵי קוֹרָא יִלְקֵי בַּהֲדֵי קִילָא.

9 ט

שְׂאֵת זוֹ בָּבֶל, עַל שׁוּם (ישעיה יד, ד): וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, מַלְכוּת שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת מְדֹד וְהָבֵא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְכוּת שֶׁהִיא מַדְהֶבֶת פָּנִים שֶׁל אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֶצְלָהּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שׁוּם רֵישֵׁיהּ דִּדְהַב (דניאל ב, לח): אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. סַפַּחַת זוֹ מָדַי שֶׁהֶעֱמִידָה הָמָן הָרָשָׁע שֶׁשָּׁף כְּנָחָשׁ, עַל שׁוּם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. בַּהֶרֶת זוֹ יָוָן שֶׁהָיְתָה מַבְהֶרֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת לָהֶן כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. נֶגַע צָרַעַת זוֹ אֱדוֹם, שֶׁבָּאתָה מִכֹּחָהּ שֶׁל זָקֵן. (ויקרא יג, ב): וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּהֵן רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם.