Chapter 14י״ד
1 א

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (ויקרא יב, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם נוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הַזֶּה וְהַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּדִכְתִיב (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא דוּ פַּרְצוּפִין נִבְרָא וּנְסָרוֹ וְנַעֲשָׂה שְׁנַיִם גַּבִּים, גַּב לְזָכָר גַּב לִנְקֵבָה. אֵיתִיבוּן לֵיהּ (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אָמַר לָהֶן מִסִּטְרוֹהִי, כְּדִכְתִיב (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ מְלוֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וּמִנַּיִן כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָחוֹר זֶה יוֹם רִאשׁוֹן, וָקֶדֶם זֶה יוֹם הָאַחֲרוֹן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דִּכְתִיב (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, נֶפֶשׁ חַיָּה, זוֹ רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָחוֹר זֶה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם זֶה יוֹם הָרִאשׁוֹן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ דִּכְתִיב (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ יַתּוּשׁ קַדְמָךְ, שִׁלְשׁוּל קַדְמָךְ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם, אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל הָעֳנָשִׁין, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אַף קִלּוּסוֹ לֹא בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, י): הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף, וְאַחַר כָּךְ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי, כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, כָּךְ תּוֹרָתוֹ אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יא, מו): זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה, וְאַחַר כָּךְ אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ.

"A woman when she gives seed (conceives)" [Leviticus 12:2]: That's what is written, "You have created me behind and before." [Psalms 139:5] Said Rabbi Yochanan: If man merits, he inherits two worlds, this one and the coming one, that's what is written: "You have created me behind and before (front)." And if not, he comes to give reckoning, as it says, "And You laid your hand (kapcha) on me." [ibid], as it is written, [Job 13:21] "Withdraw your hand (kapcha) far from me." Said Rav Shmuel bar Nachman: When the Holy One, blessed be He, created the first man, he created him as an androgynous being. Reish Lakish: When it was created, dual faces [together] were created, and it was cut, and two were made. [One] back was male, [one] back was female. They challenged him: [Genesis 2:21] "And He took one of his ribs (tzela)"!? He said to them, it is of his sides, as it is written, "and to the side (tzela) of the Tabernacle" [Exodus 26:20]. Said Rabbi Berachiya and Rabbi Chelbo and Rabbi Shmuel bar Nachman: When God created the first man, from one end of the world to the other end, He created him to fill the entire world. How do we know from east to west? As it says, "You created me back to east (kedem)." How do we know from north to south? As it says, [Deuteronomy 4:32] "From the ends of the heavens to the ends of the heavens." How do we know that it was the expanse of the world? As it says, "And You laid your hand on me." Said Rabbi Elazar: "Behind" - that's the first day [of creation]. "Before" - that's the last day. For the opinion of Rabbi Elazar, there is the verse, [Genesis 1:24]: "Let the earth bring forth the living soul (nefesh chaya) to its kind." "Living soul" - that's the spirit of the first man. Said Reish Lakish: "Behind" - that's the last day. "Before" - that's the first day. For the opinion of Reish Lakish, there is the verse: [Genesis 1:2] "And the spirit of God wavered upon the water" - that is the spirit of the king messiah. If man merits, we say to him: "You were created before all of creation." If not, we say to him, "The mosquito preceded you." Said Rabbi Yishmale b'Rabbi Tanchum: "Behind" on all creation, "before" (first) in all punishments. Said Rabbi Yochanan: Even man's praise only comes last, as it says [Psalms 148:110]: "Beasts and all cattle creeping things and flying fowl". And afterwards, [Psalms 148:11]: "Kings of the earth and all peoples." Said Rabbi Simlai: "Just like man's formation was after beast, cattle, and bird, so too his laws are after beast, cattle, and bird, and that's what is written, "This is the law of cattle" [Leviticus 11:46], and afterwards, "A woman when she gives seed..."

2 ב

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, ג): אֶשָׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, אָמַר רַבִּי מֵאִיר הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, לְשׁוֹן שִׁירָה, לְשׁוֹן דָּבָר. לְשׁוֹן שִׁירָה, עַל שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים. לְשׁוֹן דָּבָר, עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים. לְמֵרָחוֹק נֶאֱמַר עַל הָרְחוֹקִים שֶׁנִּקְרְבוּ. אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, אָמַר רַבִּי נָתָן מְחַשְׁבִין לִשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹתוֹ שֶׁבָּא מֵרָחוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כב, ד): וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא מְחַשְּׁבִין אָנוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיִינוּ רְחוֹקִים וְקֵרְבָנוּ לוֹ. אָמַר רַבִּי חַגַּי דְּבָרִים שֶׁרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וּמְנַגְּבָן וּמַעֲרִיךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַב אַחָא, הַפָּסוּק הַזֶּה אִם אֱלִיהוּא אֲמָרוֹ מֵאֵלָיו, שֶׁבַח, וְאִם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמָרוֹ, שִׁבְחֵי שְׁבָחִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּלַת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַפְקִיד אָדָם אֵצֶל חֲבֵרוֹ אַרְנָקִי שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשַׁאי וּמַחְזִיר לוֹ לִיטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ מַחְזִיק לוֹ טוֹבָה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפְקִידִין לוֹ הַבְּרִיּוֹת טִפָּה שֶׁל לִכְלוּכִית בַּחֲשַׁאי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר לָהֶם נְפָשׁוֹת מְשֻׁבָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֵין זֶה שֶׁבַח, הֱוֵי (איוב לו, ג): אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק. רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין אֵין כָּל בְּרִיָה מַשְׁגַּחַת עָלָיו, בָּא אֶחָד וְהִדְלִיק לוֹ שָׁם נֵר אֵינוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַוָּלָד שָׁרוּי בִּמְעֵי אִמּוֹ וּמֵאִיר לוֹ שָׁם נֵר, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר (איוב כט, ג): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי, אֵין זֶה שֶׁבַח, הֱוֵי: וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מַשְׁגַּחַת עָלָיו, בָּא אֶחָד וְהִתִּירוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, אֵינוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, כָּךְ הַוָּלָד שָׁרוּי בִּמְעֵי אִמּוֹ וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתִּירוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר תְּלַת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִם נוֹטֵל אָדָם אַרְנָקִי שֶׁל מָעוֹת וְנוֹתֵן הַפֶּה לְמַטָּה, אֵין הַמָּעוֹת מִתְפַּזְּרוֹת, וְהַוָּלָד שָׁרוּי בִּמְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיָמוּת, אֵין זֶה שֶׁבַח, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֵמָה זוֹ מְהַלֶּכֶת רְבוּצָה וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ כְּמִין שַׂק, וְהָאִשָּׁה זוֹ מְהַלֶּכֶת זְקוּפָה וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיָמוּת, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֵמָה זוֹ דַּדֶּיהָ בְּמָקוֹם רַחֲמָהּ, וְהַוָּלָד יוֹנֵק בְּמָקוֹם בָּשְׁתָּהּ, וְהָאִשָּׁה זוֹ דַדֶּיהָ בְּמָקוֹם נָאֶה, וְהַוָּלָד יוֹנֵק בְּמָקוֹם כְּבוֹדָהּ, וְאֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִם יִשְׁהֶה אָדָם בְּחַמִּין שָׁעָה אַחַת אֵינוֹ מֵת, וּמֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה מְרֻתָּחִין וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה שְׁפִיר וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה שִׁלְיָא וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה סַנְדָּל, וְאֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵסָרְיָא אִם אָכַל אָדָם פְּרוּסָה אַחַר פְּרוּסָה לֹא שְׁנִיָּה דּוֹחָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה, הָאִשָּׁה הַזּוֹ כַּמָּה מַאֲכָל הִיא אוֹכֶלֶת וְכַמָּה מַשְׁקִים הִיא שׁוֹתָה וְאֵינוֹ דּוֹחָה הַוָּלָד, אֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד. אָמַר רַבִּי סִימוֹן מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָׁה עֲשׂוּיָה קִינִין קִינִין, פִּיקִין פִּיקִין, חֲבִילִין חֲבִילִין, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר אֵינָהּ מַשְׁלִיכַתּוּ בְּבַת אַחַת, בְּמַתְלָא אֲמַר אִשְׁתְּרֵי חַד חֲבַל אִשְׁתְּרֵי תְּרֵין חַבְלִין. אָמַר רַבִּי מֵאִיר כָּל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה רוֹאָה דָּם בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא רוֹאָה, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְסַלְּקוֹ לְמַעְלָה לְדַדֶּיהָ וְעוֹשֵׂהוּ חָלָב, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד וְיִהְיֶה לוֹ מָזוֹן לֶאֱכֹל, וּבְיוֹתֵר אִם הָיָה זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.

... Another possibility: "When a woman conceives and gives birth to a male" [Leviticus 12:2] Thus when it is written "Life and lovingkindness you have given me, Your care has guarded my spirit" [Job 10:12] Rabbi Abba bar Kahana said three [things]: In the way of the world if a person takes a purse of money and places the opening downward, does not the money scatter?! A fetus that rests in the womb of his mother, The Holy Blessed One guards him so he does not fall and die, is this not praiseworthy?! Thus - "Life and lovingkindness you have given me." Rabbi Abba bar Kahana said also: It is the way of the world that an animals breasts are in the place of the womb and the newborn nurses in a shameful place. But a woman, her breasts are in a beautiful place, and the newborn nurses in a place of honor. Is this not "life and lovingkindness?" Thus - "Life and lovingkindness you have given me." Rabbi Elazar said, if a person tarries in a hot place for one hour, does he not die? Yet the womb of the woman boils, and the fetus which is placed inside the womb, The Holy Blessed One protects it, it is not aborted in the shape of a bag, it is not aborted as the placenta, nor aborted in the shape of a sandal - is this not "life and lovingkindess?" Thus - "Life and lovingkindness you have given me." Rabbi Tachalifa of Cesaerea If a person eats one portion of food after another portion of food, does not the second portion expel the first? But no matter how much food a woman eats or how much liquid she drinks, the fetus is not expelled - is this not "life and lovingkindness?" Rabbi Simon said, the womb of a woman is made with many cavities, many coils, and many bands. At the moment that a woman sits on the birth chair, (the baby) does not get cast out all at once. There is a saying, "If one band is loosened, two bands are loosened". Rabbi Meir said: All nine months that a woman does not see blood, she really should have seen it. What did The Holy Blessed One do? He removed (the blood) upward to her breasts and made it milk, so that when the baby was born there would be food for him to eat. Even more if it was a male child, as it says: "When a woman conceives and gives birth to a male."

4 ד

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דְּלָתוֹת לְבַיִת, כָּךְ יֵשׁ דְּלָתוֹת לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, י): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ מַפְתְּחוֹת לְבַיִת כָּךְ לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל, כב): וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִירִים לְבַיִת כָּךְ יֵשׁ צִירִים לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ד, יט): וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגָּאֶה לָצֵאת (איוב לח, ט): בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, זֶה הַשְּׁפִיר (איוב לח, ט): וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ, זֶה הַשִּׁלְיָא. (איוב לח, י): וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים. (איוב לח, י): וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָאֶמְצָעִים. (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים. (איוב לח, יא): וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַלֶּיךָ, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר בְּעוֹן גְּלָלֶיךָ, לְפִי שֶׁהַוָּלָד הַזֶּה כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא, יוֹצֵא מָלֵא גְלָלִין וְכָל מִינֵי סֵירוּחִין וְהַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר אִם הוּא זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נא, ז): הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, רַבִּי אַחָא אָמַר אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ צַד אֶחָד מֵעָוֹן, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּלוּם נִתְכַּוֵּן אַבָּא יִשַּׁי לְהַעֲמִידֵנִי וַהֲלוֹא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לַהֲנָאָתוֹ, תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן שֶׁמֵּאַחַר שֶׁעָשׂוּ צָרְכֵּיהֶן זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו לְכָאן וְזוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ לְכָאן וְאַתָּה מַכְנִיס כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְהוּא שֶׁדָּוִד אָמַר (תהלים כז, י): כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי (תהלים נא, ז): וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֵין הָאִשָּׁה קוֹלֶטֶת אֶלָּא אַחַר נִדָּתָהּ וּבְסָמוּךְ, וּבְיוֹתֵר אִם הָיָה זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, ג): אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר אֶת הָאָדָם אֶלָּא מִטִּפָּה שֶׁל לַבְנוּת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֵרִיתָ, כְּאָדָם שֶׁזּוֹרֶה וְנוֹתֵן תֶּבֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְקַשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁמַּעֲמִיד הַדָּגָן עַל בָּרְיוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף אֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת הַטִּפָה, אֶלָּא זוֹרֶה מִטִּפָּה לַמֹּחַ, וּמִטִּפָּה לָעֲצָמוֹת, וּמִטִּפָּה לַגִּידִים, וּבְיוֹתֵר אִם הָיָה זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יא, ב): תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, תֵּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה, אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שִׁמַּרְתָּ יְמֵי נִדָּה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בֵּן וְאַתָּה מוֹלוֹ לִשְׁמוֹנָה יָמִים, הֱוֵי (ויקרא יב, ג): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

8 ח

תָּנָא צוּרַת הַוָּלָד כֵּיצַד, תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ דּוֹמֶה לְרָשׁוֹן, שְׁתֵּי עֵינָיו, כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב. וּשְׁתֵּי חֳטָמָיו, כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב. וּשְׁתֵּי אָזְנָיו, כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב. וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, כִּשְׁתֵּי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית. פִּיו, דּוֹמֶה לִשְׂעוֹרָה. גְּוִיָּתוֹ, כָּעֲדָשָׁה. וּשְׁאָר אֵבָרָיו מְצֻמְצָמִים בּוֹ כְּגֹלֶם, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ. וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה, סְדוּקָה כִּשְׂעוֹרָה לְאָרְכָּהּ, נִתּוּחַ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין בָּהּ. כֵּיצַד הַוָּלָד שָׁרוּי בִּמְעֵי אִמּוֹ, מְקֻפָּל וּמֻנָּח כְּפִנְקָס, רֹאשׁוֹ מֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנֵי צְדָעָיו, שְׁנֵי עֲקֵבָיו עַל שְׁנֵי עַגְבוֹתָיו, פִּיו סָתוּם, טִבּוּרוֹ פָּתוּחַ, וְאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת, וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי, שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת אִמּוֹ. יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם נִפְתַּח הַסָּתוּם וְנִסְתַּם הַפָּתוּחַ.

9 ט

בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירַת הַוָּלָד בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לז, ח): וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְּמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֵין פָּרָשַׁת יְחֶזְקֵאל רְאָיָה, לְמָה מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִין לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ זֶה שֶׁפָּשַׁט אַחֲרוֹן לָבַשׁ רִאשׁוֹן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ יְצִירָתוֹ [לעולם] [בעולם] הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, וְלֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ כֵן, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, ט): זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי (איוב י, י): הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי, הִתַּכְתַּנִי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי, (איוב י, י): וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי, הִקְפֵּיאתַנִי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי, (איוב י, יא): עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי, הִלְבַּשְׁתַּנִּי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי, (איוב י, יא): וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשׂכְכֵנִי, הֱוֵי (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אֵם שֶׁל אִשָּׁה מָלֵא דָם עוֹמֵד וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא לְמָקוֹם נִדָּתָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלֶכֶת טִפָּה שֶׁל לַבְנוּת וְנוֹפֶלֶת לְתוֹכָהּ מִיָּד הַוְּלַד נוֹצָר. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁנָּתוּן בִּקְעָרָה, אִם נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מָסוֹ, נִקְפָּא וְעוֹמֵד, וְאִם לָאו הוֹלֵךְ רוֹפֵף, לִשְׁנֵי צַיָּרִין זֶה צָר דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה צָר דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה, לְעוֹלָם הַנְּקֵבָה מִן אִישׁ וְהַזָּכָר מִן הָאִשָּׁה, הַזָּכָר מִן הָאִשָּׁה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד, וּכְתִיב (בראשית כב, כד): וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָה רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִיא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. וּנְקֵבָה מִן הָאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, כג): ובְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה (בראשית מו, טו): וְאֵת דִּינָה בִּתּוֹ (במדבר כו, מו): וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח. אָמַר רַבִּי אָבִין לֵית סַפָּר דִּמְסַפַּר לְגַרְמֵיהּ, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לַמֶּרְחָץ זֶה שֶׁמַּזִּיעַ רִאשׁוֹן יָצָא רִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אִשָּׁה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּצוּרַת הַוָּלָד בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, שֶׁאִלּוּ הִתְחִיל כֵּן הָיָה מַבְקִיעַ כְּרֵסָהּ וְיוֹצֵא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אִשָּׁה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֶבֶל לָהּ וגו'.