וקנו מידו לא מבעיא בדלא קנו דאפילו מהשני יכול לגבות דאין סילוק מועיל הואיל ושעבודו עליה דקרקע בלי קנין אלא אפילו קנו מידו דמועיל לגבי שני וא"כ ה"א דהוי כמו נשתטפו בני חורין דגובה ממשעבדי קמ"ל דלא דאפסיד אנפשיה בידים דמי הכריחו לסלק שעבודו משני סמ"ע:
וה"ה לאשה בכתובה ודעת התוס' דבכתובה הואיל ולא ברור דתגבה מחיים לא הוי כמו אפסיד בידים וגובה כתובה מראשון והמחבר גופיה הביא בא"ע סימן ק' הך דיעה ואם כתבה לאחר גירושין לכ"ע דינה כמו ב"ח דהא ברור לה דתוכל לגבות כמו ב"ח ופשוט:
אבל אם כתבו לראשון וכו' עיין תומים מה קמ"ל בזה דפשיטא דגובה:
אין טורפה מהשני דמה מכר ראשון לשני כל זכות שהיה לו מכר לשני ואם פרט כל זמן שהנכסים בידך נראה דלכ"ע יכול לטרוף מהשני דהא פי' כל זמן שהוא בידך וכ"כ המ"מ ועיין לח"מ מה שתי' הא דלא דמי להמקדיש נכסיו:
וב"ח טורף אותה מלוקח ראשון היינו שהחוב נגד שני שדות ולכך אף שכבר טרף שדה ראשונה טורף שניה ג"כ ולא מצי הראשון לומר הנחתי לך מקום כי חובו נגד שניהם:
טורף והא דלא מצי הראשון לומר אי שתקת וכו' מהדר שטר טירפא ללוקח שני עיין בתומים מ"ש בזה לדעת הסמ"ע והש"ך:
וחוזרים חלילה וכו' אין הכוונה באמת חוזרים חלילה רק אנו רואים כאלו היה חוזרים חלילה והיה פשרה ביניהם אם כן אפוכי מטרתי ל"ל ותיכף עושים פשרה ביניהם סמ"ע וכך כתב הריטב"א וכן משמע שם בתוס' למסקנא בד"ה ואוקמינן עיין שם:
שאינו שלו שהיה גזולה ובא על לוקח לטרוף שדהו והלוקח באחריות שלו טורף מלוקח שני:
אפותקי הן במפורש והן בסתם דכבר כתבנו במקום שיש נכסים משועבדים אף שקנו אחר כך אפילו באפותקי סתם אין יכול לדחותו עליהם סמ"ע:
מוקדם עיין בסמ"ע דמוקדם לאו דוקא רק הכוונה דאפותקי יש לו דין קדימה בשדה ההוא הואיל והוא אפותקי אף דהוא מאוחר בזמן אבל כפמ"ש בתומם צריך להיות מוקדם דוקא בזמן ג"כ דאם לא כן הב"ח מוקדם טורף מן לוקח ראשון ולוקח ראשון מהשני ובעל אפותקי יצא נקי וע"ש בביאור דברי התוס':