Deuteronomy 27:9 דברים כ״ז:ט׳
1 א

אח"כ אמר וידבר משה והכהנים הלוים וגו' הסכת ושמע ישראל. לפי שהכהנים והלוים היה להם לעמוד בהר גריזים ובהר עיבל עם ארון הברית. והלוים היו אומרים כל הארורים. נצטרפו בכאן הכהנים עם משה כמו שנצטרפו למעלה הזקנים עם משה. לפי שהאריכו ימים אחרי משה והיה להם להנהיג לישראל. ואמר הסכת ושמע ישראל לשון יחיד. להורות שאחר שנצטוו בכתיבת התורה על האבנים. להרים מכשול יצר הרע שנקרא אבן נגף וצור מכשול. עד שבזה יהיו לאחדים בידו ולא ימצא בלבם חלוק על המקום. ואע"פ שיהיו רבים ויהיו כתות כתות. הם חשובים כולם כאיש אחד. וזהו הסכת ושמע ישראל. באופן שבזה היום נהיית לעם לה' אלהיך. אחר שאתה אחד. ויש לכם הקב"ה שהוא אחד לאלוה. ובזה ושמעת בקול ה' אלהיך. ולא לקול יצר הרע השרוי בהר עיבל. וכן אמר היום הזה נהיית לעם לה'. לפי שהיה רוצה לומר להם אלו הארורים והקללות. אמר להם בראשונה דברי ריצוי וחלקות. להודיע להם שהיסורים והקללות מקיימים האדם. כאומרם בברכות נאמרה ברית במלח ונאמרה ברית בייסורים וכו'. ולכן אמר להם אל תפחדו ואל תיראו מאלו הארורים. כי היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך. בקבלת אלו הקללות בשמחה. כאומרם אם תשים אשם נפשו. מה אשם לדעת אף ייסורים לדעת. ולכן ושמעת בקול ה' אלהיך. שהוא הקול הנאמר למטה וענו הלויים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. כאומרם בירושלמי בקולו של רם מלמד שהקב"ה משתף קולו עם הכהנים. ובזוהר אמרו היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך. כמה דאת אמר נהייתי ונחליתי. נתכוונו למה שאמרתי שראוי להם להשתעבד ולהכניע יצרם ולשבר כחו ולשמוע בקול ה'. אע"פ שיאמר להם דברים המשברים את האדם. ובזה נהיית ונחלית בשביל כבוד ה' אלהיך. ואם תשתעבד לכבוד השם. מיד ושמעת ועשית את כל מצותיו ואת חוקיו. אע"פ שיהיו בלי טעם: