[מה] כשחטא הרבה עד שנסתם התשובה כי כבר סוגרו דלתי לבו ע"ז א' בורא ניב שפתים שלום שלום שהקב"ה בורא יש מאין הדבור של שלום שלום שהוא קבלת התשובה היפך הנאמר לרשעים אין שלום. ותחלת אותה פרשה (ישעי' נז) בפסוק הנחמים באלים וגו' שדרשוהו (נדה יג.) על המז"ל שע"ז אמר בזוהר (ח"א ריט ב) דאין מועיל תשובה. ותחלת אותה פרשה הצדיק אבד וגו' דידוע בזוהר דשומר הברית נקרא צדיק וע"ש כל הפרשה. ושם קרא ישעי' ליצה"ר מכשול כמשז"ל (סוכה נב. ). שהוא מן הצד הזה שהוא מכשיל לפני עור בדבר ג"כ. ואמר סולו וגו' [אבני קודש המשתפכות בראש חוצות] והעצה כי כה וגו' [קדוש הוא במקום גדר ערוה כמשז"ל] ואת דכא וגו' כי יש מאין ידוע ליודעים שיש מקום שנקרא אי"ן וכשמשיג אור נעלם כזה משם משיג בריאה חדשה יש מאין ואיך משיג זה ידוע מאמר הבעש"ט ע"פ ה' צלך וכאשר הוא שפל רוח עד שהוא לאין ממש אז זוכה לכך למרום [המרומם מכל שהוא עלת הכל ושורש כל הנאצלים שהם כולם יש מאין כנודע] וקדוש. וזהו כי לא לעולם ח"ו כו' רק כי רוח וגו' ודרז"ל (יבמות סב.) שיכלו הנשמות ורומז אז יתוקן זה וזהו נחומים לו ולאבליו הם אינון נפשין ערטילאין והש"י בורא וגו' יש מאין אמר ה' ורפאתיו שאין בזה שום עצה רק שהש"י ברוב רחמיו וחסדיו אמר ורפאתיו שכבר נרפא: