Tur HaAroch
Introduction הקדמה
1 א

הנה נא הואלתי לדבר, כי לא בינת אדם לי וחיילים לגבר, גם כי לא מלין לחבר, כי בער אנכי מאיש ולא למדתי חכמה, ואין בי דעת ומזמה, ולא אתי יודע עד מה, אמנם צמאה לה נפשי ובשרי לך כמה, אף אם נסתרה ממני ונעלמה, כי היא מלאכת שמים, וכל דבריה על אפנים, נדרשת היא לכל שואל בה על ירכים, ולכל אשר יטה לה אזנים, כי לא מעבר לים היא ולא בשמים, אכן קרובה היא לכל אשר יקרב אליה בלב ובשפתים, אשר יעזבנה יום היא תעזבנו יומים, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים, על כן נדבה רוחי לקרבה אל המלאכה בפעמים וברגלים, ולעשותה בלב שלם ובמעשה הידים, והנה ראיתי את הים הגדול ורחב ידים, פי׳ התורה לרב הגדול הרמבן ז״ל גדול הנוצה ורב כנפי׳, ונפשי אותה לעבור בו אף במי מתני׳, ואירא כי גדול מאד וגאו המים, ואומ׳ אלכה לי על השפתים, כי על שפתו עץ רב מזה מזה ומזה נחמד הוא למשכיל ותאוה לעינים, ואקח מפריו מלא כפים, ואוכל ותהי לי למשיב נפש ולפקוח עינים, ולשמוע בלמודים העיר לי אזנים, ותחי רוח יעקב ותהי אליו פי שנים, כי יחיה כל אשר יבא שמה נחלים, לכן תחלת דברי אני מבקש רשות מאת הרב הנזכר ואח״כ אני מחלה פני כל קורא בחבורי זה. לבל ידינני לכף חובה לאמר שעשיתיו להתגדל בו כי לא עשיתי דבר שראוי להתגדל בו שאיני אלא כמלקט אוכל מתוך אוכל ולואי ולא הייתי מחזיר אוכל לפסולת ואין כונתי בזה רק כי יען נפלאו ממני דברי הרב והם סתומי׳ אמרי׳ אלקטה מהם הדברים הפשוטי׳ ואשאיר הסתומים כי בסודו לא באה נפשי למען היות נקל בעיני ללמוד ואם מצאתי פשט או טעם במקום אחר חברתיו עמו ואף כי הם מעטים, ועל כן לא הזכרתי שם הרב ברוב כי רובם דבריו ולא הזכרתי רק במקום הצריך כפי הענין, וראיתי עוד לכתוב בתחלת סדר וסדר מעט פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות להמשיך הלב, ואשר כל מחשבות לו גלויות, חוקר טוחות וכליות, הוא יודע כל מחשבתי והוא יחזיק ידי הרפות, ויאמץ ברכי הכושלות, להוציא מחשבתי זאת אל הפעל ויטה לבבי ליראתו, ויקרבני לעבודתו ויאיר עיני במאור תורתו.