Yoreh Deah, Siman 401 יורה דעה, ת״א
1 א

אין מניחין המטה ברחוב בחול המועד ולא קורעין בו אלא קרובים של מת הראוים להתאבל עליו פי' לאפוקי מי שרוצה לקרוע בשביל כבודו של מת אבל מי שצריכין לקרוע עליו בשביל חכמתו או שהוא אדם כשר או רבו או עומד עליו בשעת יציאת נשמה קורעין על כל אחד כדינו במועד כדפרישית לעיל בדין קריעה ואין חולצין כתף במועד ואין מברין בו אלא קרוביו של מת אבל הקרובים מיהא מברין ואף כשמברין אין מברין אלא על מטות זקופות ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקטלא לא בקנון ולא בסלים ואין בו ברכת אבילים שאומרים ברחבה אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים נשים בח"ה מענות פירוש שכולם עונות כאחת אבל לא מטפחות להכות כף אל כף בר"ח חנוכה ופורים מענות ומטפחות אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת ואחרות עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מטפחות והני מילי לאיניש דעלמא אבל לתלמיד חכם בין בח"ה בין בר"ח חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא כתוב בתשובת הגאונים וששאלתם היכא שמספידין בר"ח מהו שיאמרו צידוק הדין כך שנינו נשים במועד מענות אבל לא מטפחות הילכך צידוק הדין אם עונין כולן כאחד מותר ואם אחד מדבר וכולן עונין אחריו אסור וכתב רב האי מנהגינו לומר קדיש על המת ביום טוב ולומר כן תתכלא חרבא ולשאול בו שלום כחול לשון א"א הרא"ש ז"ל ועל צה"ד לאומרו בר"ח חנוכה ופורים נחלקו בו חכמי אשכנז חכמי גרמיז"א אומרים דרך הילוך וחכמי מגנצ"א א"א אותו אלא על חכם גדול וכן השיב רבינו משולם בן רבי משה שנינו אין מניחין המטה ברחוב שלא להרגיל ההספד ומתוך צידוק הדין נמי ירגיל את ההספד וכיון שאין צידוק הדין אין קדיש ודי לאדם מופלא שמספידין בחול המועד שאומרים צידוק הדין וקדיש ובחילוף מנהגים שבין בני בבל ובני א"י כתב שלדברי שניהם אין אומרים צידוק הדין בחול המועד והרי"ץ גיאות כתב אנו מנהגינו מימות זקנים הראשונים שלא לומר צידוק הדין אחר המת בר"ח חנוכה ופורים דלא עדיף צ"ה דהדיוט מצידוק הדין דמשה רבינו דמסלקינן ליה בשבת שחל להיות במועד ואפי' בר"ח וחנוכה שחלו להיות בשבת דהללו יומי שמחה נינהו דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ובכל חדא אומרים בו הלל זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו לפיכך מבטלין בו צידוק הדין ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאומרים על המת צידוק הדין וקדיש בחולו של מועד שאין זה הספד וחילול י"ט אלא הודאה וקבלת דין שמים ע"כ וכ"כ הרמב"ם שאומרים בחולו של מועד צידוק הדין וקדיש כדרכן וכן בי"ט שני אבל בי"ט ראשון כיון שאין מתעסקין במת אין אומרים כלום כתב בשאלתות שאם מת לו מת בפורים אסור להספיד ולנהוג בו אבילות ואם מת קודם פורים ופגע בו האבילות בתוך ז' בטלה ממנו גזירת ז' ודוקא פורים אבל חנוכה ור"ח אין מבטלין האבילות אלא שאין מספידין בהם והרמב"ם כתב שנוהגין בפורים כל דין אבילות והר"מ מרוטנבורג כתב שגם פורים אין מבטל האבילות ומ"מ אין אבילות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצינעא נוהגין ולאחר שיתפללו בבית האבל בלילה ילך לב"ה לשמוע מקרא מגילה וחייב לשלוח מנות אע"פ שאינו מתאבל בהן עולין לו ומשלים אבילתו אח"כ וי"א שאינו הולך לבית הכנסת ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כדברי הר"מ מרוטנבור"ק: