Yoreh Deah, Siman 163 יורה דעה, קס״ג
1 א

מי שיש לו מעות אצל חבירו שהלוהו ואמר תן לי מעותי שאני רוצה לקנות בהן חטין ואמר לו אין לי מעות אבל צא וחשוב כמה שוים החטים ועשם עלי כשער של עכשיו ויהיו לך אצלי חטין אם יש לו חטין כנגד הדמים שחייב לו מותר ואם לאו אסור אף ע"פ שיצא השער אבל אם נותן לו עתה מעות על חטין ליתנן לו כל השנה כשער של עכשיו מותר אם יצא השער אפי' אם אין לו חטין כאשר יתבאר בעזרת השם אמר לחבירו הלויני מנה ואמר לו מנה אין לי חטין יש לי במנה שאני נותן לך ונתן לו חטין בק' וחזר ולקחו ממנו בצ' דבר זה אסור מפני שנראה כרבית שנותן לו צ' והוא מחזיר לו ק' בד"א כשפורע לו לבסוף המנה במעות דאז מיחזי כרבית אכל נותן לו חטין שוה מנה מותר. ואפי' כשפורע לו מעות דוקא שאמר לו תחילה הלויני מנה אבל אם א"ל הלויני חטין מותר כתב הרמב"ם אע"פ שחכמים אסרוה אם עבר ועשה כך מוציא ממנו ק' שאפי' אבק רבית אין כאן והרמב"ן כתב שאבק רבית הוא ואין מוציאין לא מלוה למלוה ולא ממלוה ללוה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ואפי' לפי זה אם רוצה לפרוע לו חטין מותר אלא שאין כופין אותו לפרוע חטין כדי להוציא מידו: