Even HaEzer, Siman 91 אבן העזר, צ״א
1 א

אשה שהכניסה ש"ח לבעלה ומחלה אותו אינו מחול אע"פ שהמוכר ש"ח לחבירו ומחלו מחול והוא כמו לוקח בנכסיה אפ"ה אינו מחול מפני שידו כידה וכיון שהבעל כלוקח בנכסי אשתו מי שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני וניסת הוי כלוקח ואין לאחריך במקום בעל כלום דקי"ל נכסי לך ואחריך לפלוני ומכר הראשון אין לשני אלא מה ששייר ראשון בד"א באומר כן לפנויה אבל האומר לנשואה נכסי לך ואחריך לפלוני ומתה אחריך קונה ולא הבעל דכיון שהוא אומר כן כשהיתה נשואה הרי סילק הבעל בהדיא לפיכך האומר לנשואה נכסי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד הבעל והלוקח מיד אחריך הלכך מניחין אותו כמו שהוא ונשאר ביד הלוקח ועוד נ"מ מאי דחשיב כלוקח שאם גבו לה קרקע מבעל חובה וניסת ומתה יורשה הבעל אף על גב דשומא חוזרת לעולם הכא אינה חוזרת דהוי כאילו מכרתו לאחר וכן אם גבו ממנה לב"ח וניסת ומתה וירשה הבעל אינו מוציא מיד הלקוחות היה עליה מלוה ע"פ קודם שניסת וניסת אינה נגבית מן הבעל דמלוה ע"פ אינו גובה מן הלקוחות היה עליה מלוה בשטר גובה ממנו ורשב"ם פירש שאף מלוה ע"פ גובה ממנו וכ"פ ר"ח והרמ"ה ורב אלפס כתבו כסברא הראשונה וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל וששאלת ראובן שידך לאה ושלח לה סבלונות והלכה לאה וניסת לאחר ועתה תובע ראובן הסבלונות והיא אומרת שאין לה לשלם כי היא כלתה ואכלה כל הסבלונות תשובה אם הכניסה לבעלה נכסי מלוג ראובן גובה מהן סבלונותיו דהו"ל כמלוה בשטר שדרך לשלוח הסבלונות בפומבי הילכך גובה מנכסי מלוג שהכניסה לו: