Even HaEzer, Siman 86 אבן העזר, פ״ו
1 א

אין מקבלין פקדונות מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים דסתמא הוא של הבעל ושל האדון ושל האב וכשלא יקבלו מהם יחזירו אותם עבר וקבל מן האשה יחזיר לאשה אפי' הבעל עומד וצווח ואומר שלי הוא ואם היא אומרת משל פלוני הוא אם היא בריאה נאמנת במגו שאם היא רוצה תקחנו ותתנו לו ואם היא חולה אם היא נאמנת בעיני הנפקד יעשה כדבריה ויתנהו לאותו פלוני אפי' אם הבעל מוחה בידו ואם לאו יתנהו לבעל מתה ולא אמרה של מי הוא יתנהו לבעלה נתגרשה ואח"כ מתה יתנהו ליורשיה קבל מהעבד יחזירהו לו מת יתנהו לאדון אפילו נשתחרר קודם שמת דמסתמא גנבו מבית אדונו קבל מהקטן יקנה לו בו דקל לאכול פירותיו מת יחזיר לאביו כתב ר"י אם היה לה מעות או מטלטלין ותקפם הבעל אינה יכולה להוציאה מידו שאינה נאמנת לומר שלי או של פלוני הן ור' שמשון חילק בדבר שאם היו המעות טמונים שלא ידע בהן הבעל ותקפם מידה אין מוציאין מידו ואם לא היו טמונים ותקפם הבעל מידה מוציאין מידו שנאמנת לומר שלי הם או של פלוני הם וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל לוה ממנה וגירשה היו המעות טמונים אין לה עליו כלום שלא כיון אלא להוציאם מידה לא היו טמונים צריך לפורעה והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית או אפי' אינה נושאת ונותנת בתוך הבית אלא שהבעל מאמינה ומפקיד מה שיש לו בידה אינה נאמנת לומר שלי או של פלוני הוא אבל שטרי חובות וקניית הקרקעות שעשה הבעל על שמה הם שלה ואם הם עשוים על שמה ועל שם בעלה הם שותפות בין שניהם :