היה לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך, והיה רושם ואו' עד כאן תרומה, עד כאן תרומה דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל אומר תורם ומחשב כמות שלמוד. היה צריך להפריש בעשר ובחמש עשרה חביות של יין, מעלה את הראשונה ואו' הרי זו תרומה, ואת השנייה או' הרי זו תרומה דברי רבן שמעון בן גמליאל. ר' או' מעלה כולן לגב הבור ואו' הרי זו תרומה.
מי שהיו פירותיו במגורה, נותן סאה לבן לוי וסאה לעני, מפריש שמונה סאין ואוכלן. בין שהיתה אותה סאה קיימת, בין שלא היתה אותה סאה קיימת, מפריש עליה ואוכל דברי ר' מאיר. וחכמים או' אם היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה והולך, ואם לאו אין מפריש אלא לפי חשבון.
שיעור תרומה, בית שמיי או' עין יפה משלשים, והבינונית מארבעים, והרעה מחמשים. בית הלל או' עין יפה מארבעים, בינונית מחמשים, והרעה מששים, ר' ישמעאל או' מחצה חולין ומחצה תרומה, ובלבד שיהו חולין מרובין על התרומה.
האומ' לשלוחו צא תרום בבינונית, אחד מחמשים. צא תרום אחד מחמשים, פחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה. ואם נתכוון להוסיף, אפי' אחד, אין תרומתו תרומה.
נתכוון לתרום אחד מעשרה, ועלה בידו מעשרים, משלשים, מארבעים, ומחמשים, ומששים, תרומתו תרומה.
נתכוון לתרום אחד מששים, ועלה בידו מחמשים, מארבעים, משלשים, מעשרים, מעשרה, אין תרומתו תרומה. ואם אמ' הריני תורם, תורם ומחשב, תרם ועלה בידו אחד מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף. מששים ואחד, צריך להוסיף. ר' או' רובו של אחד כמהו. עד כמה מוסיף, אפילו אחד על אחד. רבן שמעון בן גמליאל או' כמות שלימוד. ר' יודה או' תוספת תרומה ניטלת מן הטהור על הטמא, ואינה מדמעת, ואין חייבין עליה חומש. במי דברים אמורים בזמן שנתכוון לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד, אבל אם אמ' הריני תורם ומחשב, זו היא תרומה ודאיית. ר' ישמעאל שיזורי ור' שמעון או' כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה, כגון תרומת הכליסין והחרובין, ניטלת אחד מששים. ותרומה טמאה ניטלת אחד מששים.
אילו ניטלין אחד מששים, גידולי תרומה, ועירובי תרומה, ותרומה שנטמאת בשגגה ובאונס, ותרומת הקדש, ותרומת חוצה לארץ, הקצח, והכליסין והחרובין, וגמזיות, ותרמוסין, ושעורין אידומיות, ותרומת עציץ, ותרומת אפטרופים.
אמ' ר' יוסה מניין לתרומה שהיא אחד מששים, שנ' וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים וגו', אף ממה שאחזתי לך ממקום אחר הרי הוא כזו, מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים. מניין שאם תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה, שנ' זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורין. ר' ישמעאל בי ר' יוסה או' מערי הלוים. ר' יוסה או' תשלומי תרומה, חומשה, וחומש חומשה, הרי הן כתרומה לחייב עליהן (קרן) מיתה קרן וחומש, לאוסרן בפחות ממאה, לעלותן במאה ואחד. ר' שמעון או' במאה מקל וחומר, מה מצינו בתרומת מעשר אחד מעשרה, אף זו אחד מעשרה, אמ' לו לא אם אמרת בתרומת מעשר שניטלת קדש מקדש, ולא נקרא שם איסור עליה, תאמר בזו שניטלת קדש מחול, ונקרא שם איסור עליה.
ערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים. ר' שמעון או' מאתים. אין צריך להוסיף. וכן היה ר' שמעון או' כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה, כגון תרומת ערלה וכלאי הכרם, ספיקן מותר. ספק נאכלו, ספק נגנבו, ספק אבדו, ספק נפלו לחולין, ספיקן מותר.
ר' יהודה או' רמונים מתוקין אסורין כל שהן. כיצד, נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין, נפל מרבוא לתוך רבוא כולן אסורין. ר' שמעון בן יהודה או' משם ר' שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין, נפל מרבוא לתוך שלשה, משלשה למקום אחר ספיקן אסור, מפני שספק דימוע. אמ' ר' יהודה בן בבא אני אחד מן הראויין להורות, שאם יבאו לידי חילפות תרדין, או' אני שעלו באחד ומאה. ולא עוד אלא שבית דין צריכין למנות על כולן שיעלו באחד ומאה. נתפצעו אגוזין, נתפרדו רמונין, נתפתחו חביות, נתחתכו דלועין, נתפרסו ככרות, יעלו באחד ומאתים. נפלו ואחר כך נתפתחו, בין בשוגג בין במזיד, הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר ור' יודה ור' שמעון או' בין בשוגג בין במזיד יעלו. ר' יוסה אומ' בשוגג יעלו, במזיד לא יעלו. וכן היה ר' יוסה או' תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות ונתפתחה, סתומה בסתומות ונתפתחו, ופתוחה בפתוחות, הרי אילו יעלו, שלא אסרו אלא סתומה שבסתומות. כשתמצא או' כלל שר' אליעזר או' בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה. ר' יהושע או' בין בידוע בין בשאין ידוע [לא] תעלה [דברי ר' מאיר]. ר' יהודה ור' אליעזר אומ' בין בידוע בין בשאין ידוע [לא] תעלה. ר' יהושע או' בין בידוע בין שאין ידוע (לא) תעלה. ר' עקיבא אומ' בידוע לא תעלה, שאין ידוע תעלה.
ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואינו יודע באי זו הבית דרסה, על פי כוורת ואינו יודע באי זו כוורת דרסה, דרסה בעיגול של דבילה ואינו ידוע באי זה עיגול דרסה, ר' ליעזר או' רואין את העליונות כאילו הן פרודות, אם יש שם מאה ואחד ליטרין תעלה, ואם לאו לא תעלה. ר' יהושע או' אם יש שם מאה פומין יעלו, ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ', ר' ליעזר אומ' אם יש שם מאה פומין תעלה, ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין. ר' יהושע או' אע"פ (שאין שם) שיש שם שלש מאות פומין לא תעלה. דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה, הכל מודים שתעלה.
סאה תרומה שנפלה על פי המגורה, רואין אותה כאילו היא חטין על פי שעורין, יקלפנה. רבן שמעון בן גמליאל במשתייר תעלה באחד ומאה. תרומת מעשר של דמיי שחזרה למקומה, מדמעת, למקום אחר אינה מדמעת דברי ר' אליעזר. וחכמים או' בין למקומה בין למקום אחר מדמעת. ר' שמעון או' בין למקומה בין למקום אחר אינה מדמעת.
כשם שהתרומה עולה מתוך החולין באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול, [כך טמאה תעלה מתוך הטהור' באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול]. ר' יוסה או' בבלול תעלה, בשאינו בלול [לא] תעלה. נפלה לתוך החולין טמאין, הכל מודים שתעלה.
קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין, וכן פרוסה של תרומה שנתערבה במאה פרוסות של חולין, הרי אילו יעלו. ר' יהודה או' לא יעלו. [אם נגעו פרוסות זו בזו, טימאו זו את זו]. ואם היה אוכל פסול שנפסל בטבול יום, הכל מודים שיעלו.
הטבל שנתערב בחולין, הרי זה אוסר כל שהוא. אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון, ואם לאו, ר' ליעזר ור' לעזר בן ערך או' קורא שם לתרומת מעשר שבו, ועולה באחד ומאה, וכן מעשר. מעשר טבל שנתערב בחולין, הרי זה אוסר כל שהוא. אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון, ואם לאו, ר' אלעזר בן ערך אומ' קורא שם על תרומת מעשר שבו ועולה באחד ומאה. ואם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור, שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו מתירין. ר' שמעון או' כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל, מעשר שני והקדש והחדש, ולא נתנו להם חכמים שיעור. [וכל דבר שאין לו מתירין, כגון ערלה וכלאי הכרם, נתנו חכמים להם שיעור. אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו לה חכמים שיעור]. אמ' להם שביעית אינה אוסרת כל שהוא אלא לביעור, אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם.