4ד׳
1 א

לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין ותתן לתוך התנור בע"ש עם חשיכה אם נתנה למוצאי שבת אסורין [עד כדי] שיעשו לא ימלא נחתום חבית מים ויתן לתוך התנור בע"ש עם חשיכה ואם נתן למוצאי שבת אסורין עד כדי שיוחמו.

2 ב

מרחץ שסתמו [נקבין שלו] מע"ש למוצאי שבת רוחץ בו מיד סתמו [נקבין שלו] מערב יו"ט נכנס ביו"ט ומזיע ויוצא ומשתטף בצונן א"ר יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שסתמו נקבין שלו מעיו"ט והיה ר"ע ור"א בן עזריה נכנסין ומזיעין בתוכו ויוצאין [ורוחצין] בצונן אלא שהיו חמין שלו מחופין בנסרים משרבו עוברי עבירה חזרו לאסור האמבטאות שבכרכים מטיילין בהן בשבת.

3 ג

אין משתטפין לא בחמין ולא בצונן דברי ר"מ ור"ש מתיר ורבי יהודה אומר בצונן אבל לא בחמין א"ר יהודה מעשה [בביתוס] בן זונין שהיו ממלאין לו כלי של צונן מערב שבת ונותנין עליו בשבת כדי שייקר.

4 ד

ממלא אדם חבית של מים ונותנה כנגד המדורה לא שיחמו אלא שתפיג צינתן ממלא אדם צלוחית שמן ונותנה כנגד המדורה לא [שתחם] אלא כדי שתפיג צינתו רשב"ג אומר האשה מדיחה ידה בשמן ומחממתה כנגד הנר וסכה את בנה סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה ואינו חושש סכין כל מיני סיכות [אבל אין מושחין את המעיין ואין חונקין בשבת].

5 ה

מיחם אדם אלונתית ונותן על [מעיו ולא] יתן עדשה מלאה חמין על מעיו ממלא אדם כוס של יין ונותנו על פי מיחם לא שיחם אלא כדי שתפיג צינתו ממלא כוס מים ונותן לתוך הספל בין להחם לו את הצונן בין לצנן לו את החמין המערה ממיחם למיחם מאלפס לאלפס ומקדרה לקדרה מותר לשני ואסור ליתן לראשון.

6 ו

חבית של טבל שנשברה מביא כלי ונותן תחתיה [נתמלא] אסור לטלטלו עביט של ענבים ומעטן של זיתים שמשכו אין מסתפקין מהן ביו"ט ואצ"ל בשבת.

7 ז

חבית שנשברה בראש הגג מביא כלי ומניח תחתיה ולא יהא מביא כלי אחד וקולט כלי [אחד ומסלק] אם יש שם אורחים מביא כלי אחד וקולט כלי [אחר ומסלק]. נותן אדם כלי תחת הדלף בשבת נתמלא שופך ושונה ואינו חושש.

8 ח

גרף של רעי ושל מימי רגלים נוטלו ושופכו ונותן לתוכו מים ומחזירו למקומו.

9 ט

[מטלטלין] נר חדש אבל לא ישן דברי רבי יהודה ר"מ אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו אבל כוס וקערה ועששית שכבו לא יזיזם ממקומן ר"א בר"ש אומר מסתפקין מנר [הכבה] ומנר המנטף [נר] שעל גבי טבלא מטה את הטבלא והנר נופל ומחזיר את הטבלא למקומה.

10 י

אין מטלטלין את המנורה בשבת ר"א ב"ר שמעון מתיר אין מגרדין לא מנעלים ישנים ולא סנדלין ישנים אבל [סכין ומקנחין] אותן אין סכין לא מנעלים חדשים ולא סנדלין חדשים ולא יסוך את רגלו והוא בתוך המנעל ולא יסוך את רגלו והוא בתוך הסנדל אבל סך הוא את רגלו [ונותנה למנעל סך את רגלו ונותנה לסנדל] סך אדם עצמו שמן ומתעגל על גבי [טבלא] חדשה ואינו חושש.

11 יא

סכין ומדיחין ומפרכסין באדם אבל לא בבהמה זה חומר בבהמה שאין באדם מפספסין את [הכיפין] ובלבד שלא יתלוש [גיזי] צמר שבהפתק אין מטלטלין אותן אם התקינן בעל הבית להיות משתמש בהן מטלטלין אותן.

12 יב

אין טומנין את החמין בתחלה בשבת אבל מוסיפין עליהן כלים רבי שמעון בן גמליאל אומר נוטל את הסדין ונותן את הגלופקרין נוטל את הגלופקרין [ונותן] את הסדין וכן היה רשב"ג אומר לא אסרו להטמין אלא מיחם שחממו בו מערב שבת אבל מפנה הוא לתוך מיחם אחר או לתוך קיתון אחר ומטמין.

13 יג

הטמין וכסה בדבר הניטל בשבת או שהטמין בדבר שאין ניטל בשבת וכסה בדבר הניטל בשבת ה"ז נוטל ומחזיר הטמין וכסה בדבר שאין ניטל בשבת או שהטמין בדבר הניטל בשבת וכסה בדבר שאין ניטל בשבת אם מגולה מקצתו נוטל ואם לאו אינו נוטל ר' יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי הן כזבל.

14 יד

טומנין מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח פיהם בבצק לא שיוחמו אלא כדי שיהו שמורין.

15 טו

וכשם שאין טומנין החמין בתחלה בשבת כך אין טומנין [לא את השלג ולא] את הצונן אין מרסקין את השלג שיזובו מימיו אבל מרסק הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש.