Numbers 10:29 במדבר י׳:כ״ט
1 א

לחובב בן רעואל. וכי חובב שמו והלא רעואל שמו, דכתיב (פ׳ שמות) ותבאנה אל רעואל אביהן, אלא מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא יחהנה לכאורה מצינו גם בלשון התורה כן, וכמו שאמר יעקב (ר"פ וישלח) אלהי אבי אברהם, וכן משמע ע"פ הדרשה ביומא ס"ו ב' על הפ' דפ' ברכה האומר לאביו לא ראיתיו דאביו היינו אבי אמו מישראל, אך צ"ל דלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד, ובאנשים אין רגילין לקרוא לאבי האב אב סתם רק תינוקות ולא גדולים, וכ"מ ביבמות כ"א ב' וגזרו על אשת אבי אמו משום אשת אבי אביו, וטעמא מאי, כולהו דבי אבא רבה קרי להו, מבואר דלאבי האב קורין בני אדם אבא רבה ולא אבי סתם. –
והנה יש להעיר בזה מה שנוגע מזה לדינא במה שראיתי כתוב בשם תשובת הרשב"א סי' אלף קנ"ט בשטר שהיה כתוב בו אני בן בן שמעון מעיד על עצמי שאני נותן הבית שהיה לאבי וכו', וכתב הרשב"א, אין לומר שכיון לאביו זקנו דלא קרו אינשי לאבי אבא אבא סתם אלא אבא פלוני, וגוף התשובה אין כעת ת"י.
[ספרי].

2 ב

אותו אתן לכם. לכם ואין לגרים חלק בו, ומה אני מקיים והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו (יחזקאל מ"ז), אם אינו ענין לירושה תנהו ענין לקבורה – שנתנה לגרים קבורה בארץ ישראל יטר"ל מקום לקבורה, והיינו ד' אמות. והנה כתב הרמב"ם בפ"ג ה"ז משלוחין לענין מה שכותבין הרשאה לשליח לגבות חוב או פקדון, וז"ל, ועוד תקנו הגאונים שאם הרשהו ליטול מעות שיש לו בעד חבירו או לתבוע ממנו הלואה ולא היתה לו למקנה קרקע מקנה לו' ד' אמות מחלקו שבא"י ומקנה לו המעות על גבן, אבל דברים אלו קלים הן שזה מי יאמר שיש לו חלק בא"י, עכ"ל. וביאר הה"מ את דבריו, וז"ל, ומה שאמר שזה מי יאמר שיש לו חלק בא"י, כלומר שמא הוא מזרע גרים, עכ"ל, וכונתו מפני שאין לגרים חלק בארץ, והנה לפי המבואר לפנינו דגם לגרים יש חלק ד"א בא"י לקבורה, יתיישבו דברי הגאונים.
וגם לבד זה י"ל ע"פ מ"ד במ"ר קהלת על הפ' כל הנחלים הולכים אל הים, דלעתיד לבא יטלו הגרים נחלה בתוך כל ישראל, וטעם הדבר משום דלא דמו הגרים שנתגיירו בעת יציאת ישראל ממצרים לאלה שנתגיירו בעת שישראל בגלות, דהראשונים לא היתה כונתם כל כך לשם שמים, אלא רק מפני שהיו ישראל אז ברום המעלות משא"כ האחרונים, ולפי"ז אפשר להקנות מעות ע"ג חלק זה שיש להם לנחול לעתיד.
וע"פ זה אפשר לבאר מה שקשה לכאורה בהא דקיי"ל לענין הבאת בכורים דהגר מביא וקורא פ' בכורים ואע"פ שצ"ל אשר נשבעת לאבותינו אך אברהם היה אב לכל העולם כמבואר לפנינו בפ' לך ובפ' תבא, וע' בדרשה הבאה, וקשה הא עכ"פ אינו יכול לומר הארץ וגו' לתת לנו, אחרי דאין לגר חלק בארץ, אבל לפי המבואר יתיישב היטב, דגם לגרים יש להם מקום ד"א בא"י או משום הנחלה דלעתיד.
[ספרי].

3 ג

לכה אתנו והטבנו לך. תניא, בני קיני חותן משה, מביאין בכורים וקורין, דכתיב ויאמר משה לחובב בן רעואל לכה אתנו והטבנו לך כעיין מש"כ בסוף אות הקודם, וזה קאי אליבא דמ"ד שהגר מביא בכורים ואינו קורא הפרשה משום דאינו יכול לומר את האדמה אשר נתתה לאבותינו שאינו מזרע ישראל, ולא ס"ל הדרשה דאב המון גוים שזכרנו בסוף אות הקודם, יעו"ש, ואמר בזה דאפ"ה בני קיני חותן משה מביאין וקורין, משום דאע"פ שגם הם אינם יכולין לומר אשר נתת לאבותינו, אך הם בעצמם נטלו חלק בארץ, ונסמך על מ"ד בספרי כאן שנתנו ליתרו ולבניו דושנה של יריחו. אמנם לדינא קיי"ל שגם כל הגרים מביאים וקורין מכמה טעמים שזכרנו באות הקודם. .
(ירושלמי בכורים פ"א ה"ד)