Chapter 2ב׳
1 א

בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב בירושלים והוא יושב בהר מודעית.

In those days arose Mattathias the son of John, the son of Simeon, a priest of the sons of Joarib, from Jerusalem, and dwelt in Modin.

2 ב

ויהיו לו חמישה בנים ואלה שמותם.

And he had five sons, Joannan, called Caddis:

3 ג

יוחנן הקדשי, שמעון התסי ויהודה המכבי.

Simon; called Thassi: Judas, who was called Maccabeus:

4 ד

אלעזר החורני ויונתן הופסי.

Eleazar, called Avaran: and Jonathan, whose surname was Apphus.

5 ה

וירא מתתיהו את התועבות אשר ביהודה ובירושלים ויקונן ויאמר:

And when he saw the blasphemies that were committed in Juda and Jerusalem,

6 ו

אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר.

He said, Woe is me! wherefore was I born to see this misery of my people, and of the holy city, and to dwell there, when it was delivered into the hand of the enemy, and the sanctuary into the hand of strangers?

7 ז

מקדש אלוה בכף זרים, והיכלו לזרא כאיש חרם.

Her temple is become as a man without glory.

8 ח

כל מחמודיו נהלכו, עוללים בחוצות נחנקו, ומבחר בחורים לטבח הובלו.

Her glorious vessels are carried away into captivity, her infants are slain in the streets, her young men with the sword of the enemy.

9 ט

צבי תפארתנו לחבל שוסים, ורכושנו שלל גויים.

What nation hath not had a part in her kingdom and gotten of her spoils?

10 י

חלפה כלתה כל הדרה, שרתי במדינות נהפכה לשפחה.

All her ornaments are taken away; of a free woman she is become a bondslave.

11 יא

מקדש ה' לשמה, ותפארתנו למשיסה. שדוד ושמם בכף עם לועז.

And, behold, our sanctuary, even our beauty and our glory, is laid waste, and the Gentiles have profaned it.

12 יב

ועתה איככה לא אקוץ בחיי.

To what end therefore shall we live any longer?

13 יג

ויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק ויתאבלו מאוד.

Then Mattathias and his sons rent their clothes, and put on sackcloth, and mourned very sore.

14 יד

ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם.

In the mean while the king’s officers, such as compelled the people to revolt, came into the city Modin, to make them sacrifice.

15 טו

וילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו.

And when many of Israel came unto them, Mattathias also and his sons came together.

16 טז

ויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור.

Then answered the king’s officers, and said to Mattathias on this wise,

17 יז

הן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, ומספר בניך רבים וגם רבה משפחתך, לכן קרב נא אתה ראשונה לעשות את מצות המלך כאשר עשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים.

Thou art a ruler, and an honourable and great man in this city, and strengthened with sons and brethren: Now therefore come thou first, and fulfil the king’s commandment, like as all the heathen have done, yea, and the men of Juda also, and such as remain at Jerusalem:

18 יח

ואתה ובניך תמצאו חן בעיני המלך, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות.

so shalt thou and thy house be in the number of the king’s friends, and thou and thy children shall be honoured with silver and gold, and many rewards.

19 יט

וישא מתתיהו את קולו ויאמר.

Then Mattathias answered and spake with a loud voice,

20 כ

אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם.

Though all the nations that are under the king’s dominion obey him, and fall away every one from the religion of their fathers, and give consent to his commandments:

21 כא

לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו.

Yet will I and my sons and my brethren walk in the covenant of our fathers.

22 כב

חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו.

God forbid that we should forsake the law and the ordinances.

23 כג

לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך.

We will not hearken to the king’s words, to go from our religion, either on the right hand, or the left.

24 כד

ויהי ככלותו לדבר, ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך.

Now when he had left speaking these words, there came one of the Jews in the sight of all to sacrifice on the altar which was at Modin, according to the king’s commandment.

25 כה

וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו.

Which thing when Mattathias saw, he was inflamed with zeal, and his reins trembled, neither could he forbear to shew his anger according to judgment:

26 כו

וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה.

wherefore he ran, and slew him upon the altar. Also the king’s commissioner, who compelled men to sacrifice, he killed at that time, and the altar he pulled down.

27 כז

ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא.

Thus dealt he zealously for the law of God like as Phinees did unto Zambri the son of Salom.

28 כח

וירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבא אחרי.

And Mattathias cried throughout the city with a loud voice, saying, Whosoever is zealous of the law, and maintaineth the covenant, let him follow me.

29 כט

ויברח הוא ובניו אל הרי המדבר, ויעזבו כל אשר להם בתוך העיר.

So he and his sons fled into the mountains, and left all that ever they had in the city.

30 ל

וכל האנשים אשר נגעה תורת ה' בלבבם הלכו אחריהם וינוסו המדברה.

Then many that sought after justice and judgment went down into the wilderness,

31 לא

וישבו שם הם ונשיהם וטפם ומקניהם, כי גבר הקצף מאוד מאוד.

to dwell there: Both they, and their children, and their wives; and their cattle; because afflictions increased sore upon them.

32 לב

וישמעו אנשי המלך בעיר דוד אשר בירושלים כי רבים הכבידו את לבם לבלתי עשות את מצות המלך.

Now when it was told the king’s servants, and the host that was at Jerusalem, in the city of David, that certain men, who had broken the king’s commandment,

33 לג

וכי גם עזבו את הערים להסתתר במדבר ונקבצו אליהם עם רב.

were gone down into the secret places in the wilderness, They pursued after them a great number,

34 לד

ויקומו פתאום להתגולל עליהם ביום השבת. ויאמר להם:

and having overtaken them, they camped against them, and made war against them on the sabbath day. And they said unto them,

35 לה

עד אנה מיאנתם לשמוע בקול המלך, קומו נא וצאו מזה ועשו את מצוותיו וישבתם בטח.

Let that which ye have done hitherto suffice; come forth, and do according to the commandment of the king, and ye shall live.

36 לו

ויענו ויאמרו, לא נצא, כי את דבר המלך לא נעשה, ואת השבת לא נחלל.

But they said, We will not come forth, neither will we do the king’s commandment, to profane the sabbath day

37 לז

וייגשו אל המערה ויערכו כלי מלחמה לקראתה.

So then they gave them the battle with all speed.

38 לח

והאנשים אשר בקרבה לא הרימו את ידיהם לירות אבן או לסכור את פיה.

Howbeit they answered them not, neither cast they a stone at them, nor stopped the places where they lay hid;

39 לט

ויאמרו אליהם: נמותה הפעם בניקיון כפנו, והשמים והארץ עדים בנו כי בזדון תהרגונו.

But said, Let us die all in our innocency: heaven and earth will testify for us, that ye put us to death wrongfully.

40 מ

ויפלו עליהם ביום השבת, ויהרגו כל אשר במערה. וימותו הם ונשיהם וטפם ומקניהם.

So they rose up against them in battle on the sabbath, and they slew them, with their wives and children and their cattle,

41 מא

ויהיו המתים כאלף נפש.

to the number of a thousand people.

42 מב

ומתתיהו ורעיו שמעו את הדבר וייצר להם מאוד.

Now when Mattathias and his friends understood hereof, they mourned for them right sore.

43 מג

ויאמרו איש אל אחיו: אם עשה נעשה כאשר עשו אחינו, לבלתי התייצב לפני הגויים בעד נפשנו ותורתנו, עוד מעט והשמידונו.

And one of them said to another, If we all do as our brethren have done, and fight not for our lives and laws against the heathen, they will now quickly root us out of the earth.

44 מד

ויוועצו כולם ביום ההוא לאמור אם הילחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת, ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו, ולא נמות כמות אחינו במערות.

At that time therefore they decreed, saying, Whosoever shall come to make battle with us on the sabbath day, we will fight against him; neither will we die all, as our brethren that were murdered in the secret places.

45 מה

ויתקבצו אליהם רבים מחסידי בני ישראל אשר יראת ה' בלבבם, וכל הממלטים את נפשם מפני עוכריהם ויתחזקו בם.

Then came there unto him a company of Assideans who were mighty men of Israel, even all such as were voluntarily devoted unto the law.

46 מו

ויהי כי חזקו וגם גברו חיל, ויכו באפם ובחמתם כל הפושעים בישראל, והנמלטים נסו אל הגויים.

Also all they that fled for persecution joined themselves unto them, and were a stay unto them. So they joined their forces, and smote sinful men in their anger, and wicked men in their wrath: but the rest fled to the heathen for succour.

47 מז

ומתתיהו ורעיו עברו בכל גבולי ישראל, ויתצו את הבמות, וימולו את הילדים אשר לא נמול בשר ערלתם.

Then Mattathias and his friends went round about, and pulled down the altars: And what children soever they found within the coast of Israel uncircumcised, those they circumcised valiantly.

48 מח

ותצלח המלאכה בידם, וירדפו ביד רמה אחרי רודפיהם.

They pursued also after the proud men, and the work prospered in their hand.

49 מט

ויצילו את תורת ה' מיד הגויים ומלכיהם, ולא נתנום עוד הרים את קרנם.

So they recovered the law out of the hand of the Gentiles, and out of the hand of kings, neither suffered they the sinner to triumph.

50 נ

ויהי כי זקן מתתיהו וקרבו ימיו למות ויקרא אל בניו ויאמר אליהם.

Now when the time drew near that Mattathias should die, he said unto his sons,

51 נא

הנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל.

Now hath pride and rebuke gotten strength, and the time of destruction, and the wrath of indignation:

52 נב

לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו.

Now therefore, my sons, be ye zealous for the law, and give your lives for the covenant of your fathers.

53 נג

זכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם.

Call to remembrance what acts our fathers did in their time; so shall ye receive great honour and an everlasting name

54 נד

אברהם אבינו נוסה במסה, והאמין בה' ותחשב לו לצדקה.

Was not Abraham found faithful in temptation, and it was imputed unto him for righteousness?

55 נה

יוסף שמר את משמרת ה' בעת צרתו, ויהי לאדון במצרים.

Joseph in the time of his distress kept the commandment and was made lord of Egypt.

56 נו

פינחס אבינו קנא לאלוהיו, ותהי לו ברית כהונת עולם.

Phinees our father in being zealous and fervent obtained the covenant of an everlasting priesthood.

57 נז

יהושע מלא אחרי ה', ויהי לראש ולנגיד על ישראל.

Joshua for fulfilling the word was made a judge in Israel.

58 נח

כלב ענה עדות אמת בקהל עם, ותהי לו נחלת סגולה.

Caleb for bearing witness before the congregation received the heritage of the land.

59 נט

דוד הלך בדרך תמים, ותהי לו המלוכה לירושת עולם.

David for being merciful possessed the throne of an everlasting kingdom

60 ס

אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה.

Elias for being zealous and fervent for the law was taken up into heaven.

61 סא

חנניה מישאל ועזריה בטחו בה', וינצלו מתוך כבשן האש.

Ananias, Azarias, and Misael, by believing were saved out of the flame.

62 סב

וגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות.

Daniel for his innocency was delivered from the mouth of lions.

63 סג

לכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה' יסובבנהו חסד.

And thus consider ye throughout all ages, that none that put their trust in him shall be overcome.

64 סד

ועתה אל תגורו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה.

Fear not then the words of a sinful man: for his glory shall be dung and worms.

65 סה

היום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו.

To day he shall be lifted up and to morrow he shall not be found, because he is returned into his dust, and his thought is come to nothing.

66 סו

לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם.

Wherefore, ye my sons, be valiant and shew yourselves men in the behalf of the law; for by it shall ye obtain glory.

67 סז

שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב.

And behold, I know that your brother Simon is a man of counsel, give ear unto him alway: he shall be a father unto you.

68 סח

יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה.

As for Judas Maccabeus, he hath been mighty and strong, even from his youth up: let him be your captain, and fight the battle of the people.

69 סט

ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם.

Take also unto you all those that observe the law, and avenge ye the wrong of your people

70 ע

השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה' בכל לבבכם.

Recompense fully the heathen, and take heed to the commandments of the law.

71 עא

ויברך אותם וייאסף אל אבותיו.

So he blessed them, and was gathered to his fathers

72 עב

וימת בשנת מאה וארבעים ושש, ויקברו בניו אותו אל קבר אבותיו בעיר מודעית.

And he died in the hundred forty and sixth year, and his sons buried him in the sepulchres of his fathers at Modin,

73 עג

ויבכו אתו כל בית ישראל, ויעשו לו אבל כבד מאוד.

and all Israel made great lamentation for him.