Teshuva 98צ״ח
1 א

תשובה אהו' ידידי המשכיל הר' מרדכי בר תנחום י"ץ ששאלת אותי על מנהגי אם להניח תפילין של יד בישיבה או בעמידה מפני שראית הרבה מן המדקדקים בדיקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה.

With the rise of the kabalistic school people began to mysticize religious practices. They spun their arguments into niceties, detailing them so minutely that even great scholars were misled and could not detect their fallacies. Not infrequently they encroached upon the realm of law, seeking to change it by mystic interpretation. A definite case was brought to the attention of Luria by Mordecai ben Tanhum.
Q. Is it proper to don the tefillin shel yad while sitting, as maintained by some people?

2 ב

דע אהו' חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרש' הנעלמי' ומחלשי הראו לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך מצאו בספרי רשב"י ודע אהו' שכל רבותיי ואבותיי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי התלמיד והפוסקים ואם היה רשב"י עומד לפנינו ונוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו וכאשר כתב הקא"ר, וראיים לזה שהוא כתב סודות גדולות ואוסרות נפלאו' שאין לברך שתי ברכות על תפילין של ראש ושל יד ואנו לא אשגחינן ביה ומברכין שתים גם הוא כתב המניח תפילין בח"ה חייב מיתה ואנחנו מניחים ומברכין עליהן ואף שבני א"י אינן מניחין תפילין כלל בח"ה לפי שהרשב"א בא וביטל המנהג לפי סברתו שתפס דעת ר"י בעל התו' לא שחשו לבד לדברי הזוה' ולא תאמ' שהזקני' שהיו לפנינו לא ידעו מהספרי' החצוני' שנמצאו לע"ע ביד הלומדי' הלא האגור נמי כתב שמצא ג' דינים בהזוהר וזה שזכרתי אחד מהן וכל הקדמונים למדו דקדק והרבה בספר ההוא ואפ"ה לא חש לזה כי האמת שהוא עצמו כתב שלא מצא דבר זה בכל התחברים שראה בימיו ועת פקח עיניך וראה אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר אחר גם לא אישתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרא ופסיקת ושאלתות ויפה כוונ' הקאר שהביא הרבה דברים מהזוהר וזה לא הביא כי לא חש לזה ועוד דע שכוונת רשב"י לחלק תפילין של יד משל ראש וכאלו הן כנויין על שתי יסודו' שתפילין של יד הוא רמז לתפילה מיושב ושל ראש לתפילה מעומד ואזיל לטעמי שכת' נמי המניח תפילין בח"ה חייב מיתה משום שתפילין של יד הוא הרמוז לה ושל ראש רמז לשבתות וי"ט ואנחנו אין חוששין לזה אלא שתיהן ענייין אחת הוא וקשיר' א' היא אלא שזהו כנגד הראש וזהו כנגד הלב ומי שבא לדרוש ידרוש אבל האמ' יורה דרכו ומי שלא ידע להשיג סוד' על הנכון בקל יבא לקצץ בנטיעו' עוד מצאתי בליקוטי' שצרי' להניח תפילין בעמידה דאין לך דבר קדושה יותר מזו ועוד שדומ' לעב' העומ' לפני רבו ומקבל עליו חותמו העשויה לעבדות ולא חילק בין יד לשל ראש וגם משמע להדיא שיעמוד מיד ויקבל חותמו שעיקר חותם תפילין של יד שנ' כחותם על זרוע לכן אהובי אל תלך בדרך אתם ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושי' כאלו הן ויודעים ומבינים רז תורה וצפוניה והלואי שידעו הגלוים מה יפה בח של רבי שמשון מקינין אחר שלמד סתרי הקבלה אמ' שהוא מתפלל כתינוק בין יומו וד"ל עוד אומ' לך שקבלתי מחמי הגדול מהר"ר קלונימוס ז"ל שקבל מהחסיד הגדול מהר"ר דניאל ז"ל שהיה תלמיד מובהק ושימש מהר"ר איסרל בעל תרומת הדשן ז"ל וראה הנהגתו שנהג כמו שאנו נוהגין ע"כ נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה:

A. This practice was originated by the kabalists, who see significance in every petty thing; they pretend to know the mysticism of the Zohar while deficient in rabbinics. Have no recourse to them, but follow the teaching of the Talmud and the accredited rabbinical authorities. Were Rabbi Simeon ben Yohai himself present with us this day we would not incline our ear to him, for he (the Zohar) decided in many cases against the customs of the ancients. The practice of donning the tefillin shel yad while sitting is not mentioned in the Talmud nor in post-talmudic literature. And I have a tradition from my great father-in-law Rabbi Kalonymus to don both the tefillin shel yad and the tefillin shel rosh while standing.