Teshuva 829תתכ״ט
1 א

שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי במה שכתב האשרי ז"ל פ"ק די"ט וז"ל ועגל שנולד בי"ט מותר וכו' וגם צריך שיפריס ע"ג קרקע שיצא מספק ריסוק איברים כדאיתא בפרק אלו טרפות ובאלו טרפות משמע איפכא דאסיקנא התם דבית הרחם אין בו ריסוק איברים וכן כתב הוא ז"ל בהדיא וז"ל אמר רב נחמן בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים ואע"ג דחזינן ביה ריעותא שאינו יכול לעמוד ע"כ וכן כתבו כל הפוסקים:

2 ב

תשובה כבר תמהו הראשונים נ"נ על זה והסכים רבינו ירוחם ז"ל שמה שכתוב בספרים בי"ט טעות סופר הוא כאשר תמצא מפורש בספרו ולדעתי אין צריך למחוק כל הלשון אלא במקום מלת וגם צריך ואין אבל קשיא לי דמתרמי מלתא שטעו הסופרים בפסקים וברמזים וגם בספר הטורים והא ודאי מלתא דלא שכיחא הוא. וראיתי מי שתירץ דבי"ט איירי במקשה לילד ובאלו טרפות מיירי בשאינה מקשה לילד ואינו נכון כלל דאין דרך הפוסק לסתום אלא לפרש. ותו דאיהו ז"ל כתב כדאיתא פרק אלו טרפות ומה ראיה היא זו כיון דהתם איירי בשאינה מקשה לילד והכא איירי במקשה לילד עוד ראיתי שכתבו בשם כה"ר יעקב ן' חביב דברים בתירוץ קושיא זו ומפני שלא נתחוורו אצלי לא כתבתים אבל מה שנראה לי בזה הוא דמאי דמתרצין בגמרא הכא במאי עסקינן שהפריס ע"ג קרקע לדחויי דלא תסייעיה לרב נחמן מההיא דשוין שאם נולד וכו' ופרש"י ז"ל שהפריס ע"ג קרקע שננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד ע"כ משמע דאפי' לא עמד אלא שננער לעמוד סגי בהכי. וק"ל להרא"ש ז"ל אמאי לא דחי ליה הכי בהדיא הכא במאי עסקינן בשננער לעמוד ולא תסייעיה מהכא דהוה עדיפא טפי אלא מדקאמר שהפריס ע"ג קרקע משמע שעמד על רגליו ממש כדאמרינן גבי בן פקוע ומדמשני הכי משמע דבעינן מיהא ננער לעמוד אעפ"י שלא עמד וכן משמע מדכתב ז"ל באלו טרפות ואע"ג דחזינן ביה ריעותא שאינו יכול לעמוד אבל לעולם צריך שיהיה בו שום התעוררות לעמוד דאי לאו הכי לימא ואע"ג דחזינן ביה ריעותא ותו לא משמע דס"ל ז"ל דאין מוציאו מריסוק איברים עד שיהיה בו שום התעוררות אע"ג דאינו יכול לעמוד ומה שכתב בי"ט וגם צריך שיפריס ע"ג קרקע כלומר שיהיה ננער לעמוד כדפרש"י ז"ל באלו טרפות. ומה שכתב כדי שיצא מספק ריסוק איברים כדאיתא בפרק אלו טרפות כלומר מדדחינן דהפריס ע"ג קרקע ולא דחינן בשננער לעמוד משמע דבעינן התעוררות מעט להוציאה מידי ספק ריסוק ואע"ג דבלשון הפריס ע"ג קרקע מפרש בתרי אנפי מצינו כיוצא בזה בתלמוד בכמה מקומות וכ"ש שאין זה הלשון בגמ' אלא מושאל הוא לומר דבעינן שיהיה ננער לעמוד ובפרק אלו טרפות הוי בדוקא עמד כיון דהוה מצי לדחויי עדיפא מינה ולא דחי משמע דוקא הוא שעמד על רגליו:

3 ג

כללא דמלתא באלו טרפות הוי פי' שהפריס ע"ג קרקע שעמד על רגליו והפריס ע"ג קרקע שכתב הרא"ש ז"ל בהלכות י"ט הוי פירושו שננער לעמוד וטעמא רבה איכא דכיון דאין בו כח להתעורר ודאי נתרסק בשעת יציאה מבית הרחם וכמת הוא חשוב ומילתה דרב נחמן הכי מתפרשא בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים דלא בעיא לא הליכה ולא עמידה ולא שהייה מעת לעת אבל צריך שיהיה בו שום כח להתעורר אבל אם אין בו כח כלל איגלאי מלתא דנתרסק. א"נ איכא לתרוצי דאיהו ז"ל כתב בהדיא דהאידנא לא בקיאינן בבדיקה כלל ואפי' עמדה ושהתה מעת לעת לא שחטינן לה עד שתלך הילכך בבית הרחם אע"ג דלפום הלכתא אין בו משום ריסוק איברים מ"מ לא שחטינן לה לכתחלה (מה) [עד] שיפריס ע"ג קרקע משום חומרא דכי היכי דמחמרינן בנפילה עד שתצא מכל צד ספק בנולד נמי מחמרינן עד שתצא מכל צד ספק ובאלו טרפות כתב דינא ובי"ט כתב החומרא וטעמא דמלתא דאפי' בי"ט דאיכא שמחת י"ט [לא] ישחוט עד שתצא מכל צד ספק: