Part II, Siman 107 חלק ב', ק״ז
1 א

סימן קז תפילין בחוה"מ לסמ"ק שכתב וטוב להניח בלא ברכה אותן הנוהגין כן אם מדברים בין תפילין לתפילין נראה דאפי' שאין מברכין אסור להן לדבר ולהסיח בין תפילין לתפילין דאמרינן במס' סוטה סח בין תפילין לתפילין עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ואין הטעם דוקא משום דמביא עצמו לברכה שאינה צריכה לו אלא בלא זה יש עבירה להסיח כדמוכח באשירי פ' בתרא דראש השנה בתשובה המתחלת שאלו מקמיה רבא ריש מתיבתא וכן באשירי בהלכות דהא דמייתי ירושלמי דמפרש טעמא אמאי חוזר עליה מעורכי המלחמה אהאי עבירה טפי מאחריני ע"ש. עיין פ' כיסוי הדם בתוס' ושם מוכח דאסור לדבר אפי' בלא טעם דמרבה בברכה וכן באשירי פ' כיסוי הדם משמע קצת כמו בתוספות: