Paragraph 41מ״א
1 א

והיה אם שמע תשמעו אל מצותי. למה נאמר? - לפי שהוא אומר (דברים ה א) "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה? - ת"ל "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי". מגיד הכתוב שמיד נתחייבו בתלמוד.

(Devarim 11:13) "And it shall be, if hearken you shall hearken to My mitzvoth": Because it is written (Ibid. 5:1) "And you shall learn them (the mitzvoth) and you shall heed them to do them," I might think that there is no obligation for learning until there is an obligation for doing; it is, therefore, written (the redundant) "if hearken (i.e., learn) you shall hearken," Scripture indicating that the obligation for learning is immediate.

2 ב

אין לי אלא מצות שנוהגות עד שלא נכנסו לארץ, כגון בכורות וקרבנות ומעשרות בהמה. מצות נוהגות משנכנסו לארץ, כגון העומר והחלה וב' הלחם ולחם הפנים, מנין? - ת"ל "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי", לרבות שאר מצות.

I might think that this applies only to those mitzvoth which obtain before entry to Eretz Yisrael, such as bechoroth (the first-born), sacrifices, and animal tithes. Whence do I derive that it applies also to those mitzvoth that apply only after entering Eretz Yisrael, such as omer, challah, the two loaves, and the show bread? From "if hearken you shall hearken to My mitzvoth" — to include the other mitzvoth.

3 ג

אין לי אלא שאר מצות עד שלא כבשו. משכבשו וישבו, כגון שכחה ופיאה תרומה ומעשרות שמיטה ויובלות, מנין? - ת"ל "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי", אין לי להוסיף על מצות אחרות.

This tells me (that they are required to learn immediately) only those mitzvoth which obtain (even) before they conquered and settled the land. Whence do I derive (the same for those mitzvoth which obtain) only after they conquered and settled the land, such as leket, shikchah, peah, terumoth, ma'aseroth, shemitah, and Yovloth? From "to My mitzvoth which I command you this day" — to include the other mitzvoth.

4 ד

"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" - מגיד הכתוב שהמעשה תלוי בתלמוד ואין תלמוד תלוי במעשה. וכן מצינו שענש על התלמוד יותר מן המעשה, שנא' (הושע ד א) "שמעו דבר ה' בית יעקב, כי ריב לה' עם יעקב, ועם ישראל יתוכח, כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ."

If so, what is the intent of "And you shall learn them and you shall heed them to do them"? Scripture hereby apprises us that doing (the mitzvah) is contingent upon learning, and not, learning up doing. And thus do we find that the punishment for (not) learning is greater than that of (not) doing, viz.: (Hoshea 4:1) "Hear the word of the L-rd, O children of Israel. For the L-rd has a quarrel with the dwellers of the land. For there is no truth, and there is no lovingkindness, and there is no knowledge of the L-rd in the land."

5 ה

"אין אמת" - אין דברי אמת. נאמר כאן אמת, ונאמר להלן אמת, שנאמר (משלי כג כג) "אמת קנה ואל תמכור".

"there is no truth": Words of Torah are not being spoken, viz.: (Proverbs 22:23) "Buy truth and do not sell it."

6 ו

"ואין חסד" - אין דברי חסד נאמרים, שנא' (תהלים לג ה) "חסד ה' מלאה הארץ".

"and there is no lovingkindness": There is no lovingkindness in the land, viz. (Psalms 33:5) "The lovingkindness of the L-rd fills the land."

7 ז

"ואין דעת" - אין דברי דעת, שנ' (הושע ד ו) "נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת".

"and there is no knowledge": Words of knowledge are not being spoken, viz. (Hoshea 4:6) "My people is silent, without knowledge; for you have silenced knowledge."

8 ח

ואומר (ישעיה ה כד) "לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה". וכי יש לך קש שהוא אוכל אש? - אלא "קש" זה הוא עשו, שכל זמן שישראל מרפים את ידיהם מן המצות - הוא שולט בהם.

And it is written (Isaiah 5:24) "As straw will consume a tongue of fire, and hay will weaken a flame, etc." Now can straw consume fire? — "straw" here is Esav. So long as Israel "weaken" their hand from mitzvoth, Esav prevails over them.

9 ט

ואומר (ירמיה ט יא) "מי חכם ויבין זאת, ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה, על מה אבדה הארץ, נצתה כמדבר מבלי עובר? ויאמר ה': על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה".

And it is written (Jeremiah 9:11-12) "Who is the wise man who will understand this, and to whom the mouth of the L-rd has spoken and who can tell it? Why was the land lost and parched like a desert without a passerby? And the L-rd said: 'Because they forsook My Torah which I placed before them, and they did not keep My voice nor follow it.'"

10 י

ואומר (עמוס ב ד) "כה אמר ה': על שלשה פשעי יהודה, ועל ארבעה לא אשיבנו: על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו".

And it is written (Amos 2:4) "Thus said the L-rd: 'For three offenses of Judah (I looked away), but for the fourth I will not pardon them — for their despising the Torah of the L-rd, and for not observing His statutes.'"

11 יא

וכבר היה רבי טרפון ור' יוסי הגלילי ור' עקיבא מסובין בבית ערוד, נשאלו: מי גדול, תלמוד גדול או מעשה? נענה כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה.

R. Tarfon, R. Yossi Haglili and R. Akiva were once seated in the house of Nitzah in Lod when they were asked: "What is greater? Learning or doing?" R. Tarfon said: "Doing is greater." R. Akiva: "Learning is greater." All of them responded: "Learning is greater, for learning leads to doing."

12 יב

רבי יוסי הגלילי אומר: גדול תלמוד, שהתלמוד קודם לחלה מ' שנה, ולמעשרות נ"ד שנה, וליובלות ק"ל.

R. Yossi says: "Learning is greater, for learning preceded challah by forty years; terumoth and ma'aseroth by fifty-four years; shemitoth by sixty-one years, and Yovloth by one hundred and three years."

13 יג

וכשענש - ענש על התלמוד יותר מן המעשה, כך נתן שכר על התלמוד יותר מן המעשה! שנאמר "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", ואומר "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". ואומר (תהלים קה מד) "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו - בעבור ישמרו חוקיו" וגו':

And just as learning is greater than doing, so is its punishment (i.e., that for not learning) greater than (that for not) doing, as it is written (Proverbs 17:14) "Freeing oneself from water (i.e., Torah) is the beginning of punishment." And just as the punishment for (not) learning is greater than that for not doing, so is its reward greater than that for doing. As it is written (Devarim 11:19) "And you shall teach your sons to speak in them (words of Torah) … (21) So that your days be prolonged and the days of your children, etc." And (Psalms 105:44) "And He gave them the lands of nations, and they inherited the toil of peoples, so that they keep (i.e., learn) His statutes and heed His laws."

14 יד

אשר אנכי מצוה אתכם היום. ומנין אתה אומר שאם שמע דבר מפי קטן כשומע מפי חכם? שנאמר (קהלת יב יא) "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות כולם נתנו מרועה אחד": מה דרבן זה, מכוון את הפרה לתלמיה, להביא חיים לעולם - כך דברי תורה מכוונים דעתו של אדם מדרכי מיתה לדרכי חיים.

(Devarim, Ibid. 13) "Which I command you this day.": Whence is it derived that if one heard a word (of Torah) from a minor it is as if he heard it from a sage? From (Koheleth 12:11) "The words of the wise are like goads, etc."

15 טו

ועוד, השומע מפי חכם - כשומע מפי סנהדרין, שנאמר (שם) "בעלי אסופות", ואין אסופות אלא סנהדרין, שנ' (במדבר יא טז) "אספה לי ע' איש מזקני ישראל".

What is more, if one hears (words of Torah) from a sage, it is as if he hears them from Sanhedrin, it being written (Ibid.) "the man of the gatherings," "gatherings" alluding to Sanhedrin, viz. (Bamidbar 11:16) "Gather unto Me seventy men from the elders of Israel."

16 טז

והשומע מפי סנהדרין - כשומע מפי משה, שנאמר (קהלת יב יא) "נתנו מרועה אחד". ואומר (ישעיה סג יא) "ויזכור ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועה צאנו ואיה השם בקרבו את רוח קדשו".

And if one hears from Sanhedrin, it is as if he hears from Moses, viz. (Koheleth, Ibid.) "given by one shepherd (Moses)." And (Isaiah 63:11) "And they remembered the days of old, Moses and his people. Where is he who brought them up from the Sea? the shepherd of His flock? who placed in their midst His holy spirit?"

17 יז

ולא עוד, השומע מפי משה - כשומע מפי הקב"ה, שנאמר "נתנו מרועה אחד", ואומר (תהלים פ ב) "רועה ישראל האזינה, נוהג כצאן יוסף, יושב הכרובים הופיעה".

And, what is more, if one hears from Moses, it is as if he hears from the Holy One Blessed be He, viz.: "given by one Shepherd," and (Psalms 80:2) "Shepherd of Israel hear, Leader of Joshua as a flock — Dweller above the cherubs, appear!" And it is written (Devarim 6:4) "Hear, O Israel, the L-rd our G-d, the L-rd is One."

18 יח

ועוד, הרי הוא אומר (שיר השירים ז ה) "עיניך בריכות בחשבון על שער בת רבים".

And thus is it written (Song of Songs 7:5) "Your eyes are like the pools in Cheshbon by the gate of Bath-rabbim":

19 יט

"עיניך" - אלו הזקנים המתמנים על הצבור, וכן הוא אומר (ישעיה כט י) "כי נסך ה' עליהם רוח תרדמה ויעצם את עיניכם".

"Your eyes": These are the elders appointed over the congregation, viz. (Isaiah 29:10) "For the L-rd has poured upon you a spirit of deep sleep, and He has closed your 'eyes' from seeing."

20 כ

"בריכות" - מה בריכה זאת, אין אדם יודע מה בתוכה - כך אין אדם עומד על דברי חכמים.

"pools": Just as one cannot plumb (the depths of) a pool, so he cannot plumb the words of the sages.

21 כא

"בחשבון" - בחשבונות, שגומרין בעצה ובמחשבה, והם נגמרים בבתי מדרשות, "על שער בת רבים"

"in Cheshbon": the "accountings" (cheshbonoth) that they conclude with counsel and deliberation (machshavah). These are concluded in the houses of study, by "the gate (of study) frequented by the many (scholars)" — bath-rabbim.

22 כב

וכן הוא אומר (שם) "אפך כמגדל הלבנון, צופה פני דמשק". אם עשיתה את התורה - קוה לאליהו, שאמרתי לו (מלכים א יט טו) "לך שוב לדרכך מדברה דמשק", ואומר (מלאכי ג כב) "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה', והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:

What is the intent of (Song of Songs, Ibid.) "Your nose is like the tower of Levanon which looks towards Damascus"? If you have studied the Torah, hope for (i.e., anticipate the arrival of) Eliyahu, whom I told (I Kings 19:15) "Go, return on your way, to the desert of Damascus." And it is written (Malachi 3:22-24) "Remember the Torah of Moses, My servant, which I commanded you in Chorev for all of Israel, statues and judgments. Behold, I am sending you Eliyahu the prophet before the coming of the day of the L-rd, and he will turn back (to the L-rd) the hearts of fathers with (their) sons, and the heart of sons with their fathers" — this being the purport of "which I command you this day."

23 כג

לאהבה את ה' אלהיכם. שמא תאמר, הרי למדתי תורה בשביל שאהיה עשיר, ובשביל שאקרא רבי, ובשביל שאקבל שכר? - ת"ל "לאהבה את ה' אלהיכם". כל מה שאתם עושים - לא תעשו אלא מאהבה:

(Devarim, Ibid. 13) "to love the L-rd your G-d": Lest you say: I shall learn Torah to be rich, to be called Rebbi, to receive reward in the world to come — it is, therefore, written "to love the L-rd your G-d." All that you do shall be out of love alone.

24 כד

ולעבדו - זה תלמוד. אתה אומר זה תלמוד, או אינו אלא עבודה ממש? - כשהוא אומר (בראשית ב טו) "ויקח ה' אלהים את האדם וינחהו בגן עדן, לעבדה ולשמרה", וכי מה עבודה לשעבר, ומה שמירה לשעבר? - הא למדת: "לעבדה" - זה תלמוד, "ולשמרה" - אלו מצוות. וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה - כך תלמוד קרויה עבודה.

"and to serve Him": This is learning. — But perhaps it is service, literally. It is written (Bereshith 2:15) "And the L-rd G-d took the man and placed him in the Garden of Eden to serve it and to guard it." Now what "service" was there in the past, and what "guarding" was there in the past? We are hereby taught "serving" is learning, (in this instance, the "seven mitzvoth of the sons of Noach) and "guarding" is (the doing of) mitzvoth. And just as the (sacrificial) service of the altar is called "service," so, learning is called "service."

25 כה

ד"א: "לעבדו" - זו תפילה. זו תפלה, או אינו אלא עבודה? - ת"ל "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", וכי יש לו עבודה בלב? הא מה ת"ל "ולעבדו בכל לבבכם"? - זו תפלה.

Variantly: "and to serve Him": This is prayer. — But perhaps it is service, literally. It is, therefore, written "with all your heart." Now is there "service" in the heart? What, then, is the intent of "and to serve Him with all your heart? Prayer.

26 כו

וכן בדוד הוא אומר (תהלים קמא ב) "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב".

Similarly, David said (Psalms 141:2) "Let my prayer stand as incense before You; the lifting of my hands, as an evening offering."

27 כז

ואומר (דניאל ו יא) "ודניאל כד ידיע די רשים כתבא, על לביתיה וכוין פתיחין ליה בעוליתיה נגד ירושלם, וזמנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי ומודי קדם אלהא כל קבל דהוה עבידא מקדמת דנא". ואומר (שם) "ובמקרביה לגובא לדניאל בקל עציב זעיק ענא מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חייא אלהיך די אנת פלח ליה בתדירא היכל לשזבותך מן אריותא". וכי יש פולחן בבבל? הא מה ת"ל "ולעבדו"? - זו תפלה. כשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תפלה קרויה עבודה.

And it is written (Daniel 6:11) "And when Daniel learned that the writing had been inscribed, he went home. He had windows open in his upper storey, facing Jerusalem, and three times a day he fell to his knees and gave thanks before his G-d, exactly as he used to do before this." And (Ibid. 21) "And when he (the king) drew near to the pit, to Daniel, he cried out in a sad voice. The king answered and said to Daniel: 'Daniel, servant of the living G-d, was your G-d, whom you serve continually, able to save you from the lions?'" Now was there (Temple) service in Bavel? What, then, is the intent of "and to serve Him"? Prayer. Just as the sacrificial service is called "service," so, prayer.

28 כח

ר' אליעזר בן יעקב אומר: "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" הרי זו אזהרה לכהנים שלא יהיה לבם מהרהר בשעת עבודה:

R. Eliezer b. Yaakov says: "and to serve Him with all your heart": This is an exhortation to the Cohanim that their hearts not be "preoccupied" at the time of the (sacrificial) service.

29 כט

ד"א: מה ת"ל "בכל לבבכם ובכל נפשכם", והלא כבר נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך"? - כאן ליחיד כאן לצבור. כאן לתלמוד כאן למעשה. הואיל ושמעת - עשה. עשיתם מה עליכם - אף אני אעשה מה שעלי, "ונתתי מטר ארצכם":

"with all your heart and with all your soul": Now is it not already written (Ibid. 6:5) "with all your heart and with all your soul"? Here (above) — vis-à-vis the individual; there — (Devarim 11:13) vis-à-vis the congregation. Here, for learning; there, for doing. If you hearken and do what is yours (to do), I, likewise, will do what is Mine, (Ibid. 11:19) "and I shall give the rain of your land, etc."