ברך ה' חילו - בנכסים. מכאן אמרו: רוב הכהנים - עשירים הם. משום אבא דורש (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם - זה זרעו של אהרן:
(Devarim 33:11) "Bless, O, L-rd, his substance": i.e., his possessions — whence the adage: "Most Cohanim are wealthy." According to Abba the exegete, the verse (Psalms 37:25) "I have been a youth and I have also aged, but I have never seen a tzaddik forsaken nor his children begging for bread" applies to the seed of Aaron.
ופעל ידיו תרצה - שמרצה את ישראל לאביהם שבשמים:
"and desire the work of his hands": For he reconciles Israel to their Father in heaven.
מחץ מתנים קמיו - כל מי שמעורר כנגדו על הכהונה - מיד נופל.
"Break the thighs of those who rise up against him": Whoever contests his right to the priesthood immediately falls.
ד"א מחץ מתנים קמיו - זה קרח; ומשנאיו מן יקומון - זה עוזיהו:
Variantly: "Break the thighs of those who rise up against him" refers to Korach. "and of his foes, that they rise not": This refers to Uzziyahu (viz. II Chronicles 29:16-23).
לבנימין אמר ידיד ה' - חביב בנימין, שנקרא ידיד למקום. שהרבה אוהבים למלך, וחביב מכולם זה עוזיהו אוהבו. ששה נקראו ידידים: הקב"ה נקרא ידיד, שנאמר אשירה נא לידידי; בנימין נקרא ידיד, שנאמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו; שלמה נקרא ידיד, שנאמר ויקרא את שמו ידידיה ואומר וה' אהבו; ישראל נקראו ידידים, שנ' נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה; בית המקדש נקרא ידיד, שנ' מה ידידות משכנותיך; אברהם נקרא ידיד, שנ' מה לידידי בביתי; יבוא ידיד ויבנה בית ידיד לידיד! ויבואו ישראל שנקראו ידידים, בני אב שנקרא ידיד, ויבנו בית המקדש שנקרא ידיד, בחלק בנימן שנקרא ידיד, להקב"ה שנקרא ידיד! לכך נא' ידיד ה':
(Devarim, Ibid. 12) "Of Benjamin he said 'Beloved (yedid) of the L-rd.'": Benjamin is especially beloved because he is called "yedid" of the L-rd. For there are many "lovers," but the most beloved of all is "yedid." Six are called "yedidim": The Holy One Blessed be He," viz. (Isaiah 5:1) "I will sing now of my Yedid"; Benjamin: "yedid of the L-rd; he shall rest securely upon Him"; Solomon, viz. (II Samuel 12:25) "And he called his name 'yedidyah' because of the L-rd" (i.e., because of the L-rd's love for him.) And it is written (Ibid. 24) "And the L-rd loved him." Israel, viz. (Jeremiah 12:7) "I have delivered the yediduth of My soul into the palm of her enemies"; the Temple, viz. (Psalms 84:2) "How yedidoth are Your dwellings (i.e., the Temple)"; Abraham, viz. (Jeremiah 11:15): "What is My yedid (Abraham) doing in My house" (viz. Menachoth 53b). Let the yedid (Solomon) come and build the yedid (the Temple) in the portion of the yedid (Benjamin) for the Yedid (the Holy One Blessed be He); and let the yedidim (Israel), the children of the yedid (Abraham) come and enter therein.
ישכון לבטח עליו - ואין בטח אלא יישוב, שנא' וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים:
(Devarim, Ibid.) "he (Benjamin) shall rest securely upon Him": And there is no "security" but in "dwelling," viz. (Ezekiel 34:25) "And they will dwell securely in the desert and sleep in the forests."
חופף עליו כל היום - זה בנין ראשון: כל היום - זה בנין אחרון: ובין כתיפיו שכן - בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. וכן אתה מוצא באברהם, שראה אותו בנוי, ורא' אותו חרב, וראה אותו בנוי: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה - הרי בנוי, אשר יאמר היום בהר ה' יראה - הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. וכן אתה מוצא ביצחק, שראה אותו בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא: ראה ריח בני כריח שדה - בנוי, שנ' לריח ניחוח. שדה - הרי חרב, שנא' לכן בגללכם ציון שדה תחרש, אשר ברכו ה' - בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא, שנ' כי שם צוה ה' את הברכה חיים. וכן אתה מוצא ביעקב, שראה אותו בנוי, וראה אותו חרב, וראה אותו בנוי ומשוכלל לעולם הבא: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה - הרי בנוי. אין זה - הרי חרב. כי אם בית אלהים - הרי בנוי ומשוכלל לעולם הבא:
(Devarim, Ibid.) "He (the L-rd) hovers over it": This is the first Temple. "all the day": This is the ultimate Temple. "and between his (Benjamin's) shoulders (i.e., in a slight depression on the highest part of Benjamin's land) does it (the Temple) dwell": built and finished in time to come. And thus do you find with Abraham: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built (again), viz. (Bereshith 22:14) "And Abraham called the name of that place 'The L-rd will see'" — built; "of which (place) it will be said (in future generations) 'On this day in the mountain' — in ruins; 'the L-rd shall appear'" — built and finished in time to come. And thus do you find with Isaac: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built (again), viz. (Ibid. 27:27) "See, the smell of my son is like the (pleasing) smell (of the sacrifices)" — built; "field" — in ruins, viz. (Michah 3:12) "Therefore, because of you, Zion will be plowed over like a field"; "which the L-rd has blessed" — built and finished in time to come, viz. (Psalms 133:3) "For there the L-rd has commanded the blessing — life forever!" And thus do you find with Jacob: that he saw it built, and he saw it in ruins, and he saw it built and finished in time to come, viz. (Bereshith 28:17) "And he feared and he said: 'How awesome is this place' — built; 'This is not' — in ruins; 'other than the house of G-d'" — built and finished in time to come.
ובין כתיפיו שכן - בין חרב בין שאינו חרב. וכן הוא אומר כה אמר כורש מלך פרס.
(Devarim, Ibid.) "and between his (Benjamin's) shoulders does it (the Temple) rest": whether in ruins or not in ruins. And thus is it written (Ezra 1:2-3) "Thus said Koresh, king of Paras … He is the G-d which (i.e., whose Temple) is in Jerusalem."
ד"א ובין כתיפיו שכן - מה שור זה אין בו נאה מכתפיו - כך בית המקדש גבוה מכל העולם, שנ' וקמת ועלית אל המקום, ואומר לכו ונעלה אל הר ה', אינו אומר גד מן המזרח ודן מן המערב, אלא עמים רבים! ר' אומר: בכל התחומים הוא אומר וירד הגבול, ותאר הגבול, וכאן הוא או' ועלה הגבול גיא בן הינום כתף היבוסי היא ירושלם!
Variantly: "and between his shoulders does it rest": Just as with an ox, there is nothing higher than its shoulders, so, the Temple is higher than the rest of the world, viz. (Devarim 17:8) "then you shall arise and go up to the place," and (Isaiah 2:3) "Come and let us go up to the mountain of the L-rd." It is not written "Gad from the east and Dan from the west, but (Ibid. 4) "many peoples" (i.e., all go up.) Rebbi says: Of all the boundaries it is written "and the border curved," "and the border descended," but here it is written (Ibid. 15:8) "And the border ascended by the valley of Ben Hinnom to the southern shoulder of the Yevussi, which is Jerusalem."
מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן, וכראש תור יוצא מחלקו של בנימן לחלקו של יהודה, שנ' ובין כתיפיו שכן. ומה ת"ל לא יסור שבט מיהודה? זו לשכת הגזית, שניתנה בחלקו של יהודה, שנ' וימאס באוהל יוסף ובשבט בנימן לא בחר, ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב. אבל בית הגדול היה בנוי בחלקו של יוסף בשילה, שנ' ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה, ואין אפרתה אלא בית לחם, שנא' ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם.
We are hereby taught that the Temple is built in the portion of Benjamin and like the head of an ox extends from the portion of Benjamin to that of Judah, as it is written "and between his (Benjamin's) shoulders (in a slight depression on the highest part of Benjamin's land) does it (the Temple) rest." As to its being written (Bereshith 49:10) "The scepter shall not depart from Judah," that refers to the chamber of hewn stone (in the Temple), which is in the portion of Judah, viz. (Psalms 78:67-68) "And He rejected the tent of Joseph and did not choose the tent of Ephraim. He chose the tribe of Judah, Mount Zion, which He loves." But the Temple was in the portion of Benjamin, viz. (Bereshith 35:19) "And Rachel died, and she was buried on the way to Efrath, which is Bethlehem."
ר' מאיר אומר: בחלקו של בנה מתה, שנ' ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגומר, ואין אפרתה אלא בית לחם, שנ' ואתה בית לחם אפרתה. שומע אני בחלקו של יוסף - זה בנה, שנא' הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. במי שנמשל בחייתו יער, ואיזה? זה בנימן, שנ' בנימן זאב יטרף.
R. Meir says: She died in the portion of Benjamin, her son, as it is written (Ibid. 48:7) "for when I came from Paden, Rachel died upon me … before Efrath, etc." And Efrath is none other than Bethlehem, viz. (Michah 5:1) "And you, Bethlehem, Efrathah." I might think, in the portion of Joseph, her son; it is, therefore, written (Psalms 132:6) "Behold, we heard of it in Efrath; we found it in the field of the forest" — with him who is compared to an animal of the forest. And who is that? Benjamin, as it is written (Bereshith 49:27) "Benjamin is a wolf that will tear."
זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו. וכן אתה מוצא, כשחלק יהושע א"י לשבטים - הניח דושנה של יריחו ה' מאות אמה על ד' מאות אמה, ונתנה לבני יונדב בן רכב חלק בראש, והיו אוכלים אותה ד' מאות ומ' שנה; שנ' ויהי בשמונים שנה וד' מאות שנה - צא מהם אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר, נמצאו אוכלים אותן ד' מאות ומ' שנה. וכששרתה שכינה בחלקו של בנימן עמדו ופינו אותו מלפני ה', שנא' ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים. ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה - וכי עלתה על לב שאמר משה ליתרו בא וניתן לך חלק בא"י? והלא כבר נאמר לכה אתנו והטבנו לך! ומה ת"ל כי ה' דיבר טוב על ישראל? זו דושנה של יריחו, שהיו אוכלים אותה בני בניו של יתרו קודם שיבנה בית הבחירה לשבטים. ויאמר אליו לא אלך - אמר לו: למחר כשתחלק א"י לשבטים, איזה שבט מכם שיתן לי כרם אחד בתוך שלו או תלם אחד בתוך שלו? הריני הולך לארצי, ואוכל פירות מארצי ואשתה יין מכרמי!
Benjamin merited that the Shechinah reside in his portion. And thus you find that when Joshua apportioned Eretz Yisrael among the tribes, he left over of the choice land of Jericho five hundred ells by five hundred ells and gave a first portion to the sons of Yonadav ben Rechav from which they ate four hundred and forty years, as it is written (I Kings 6:1) "And it was in the four hundred and eightieth year after the exodus of the children of Israel from the land of Egypt … he (Solomon) built the Temple for the L-rd." Deduct from that the forty years that Israel was in the desert, whence we find that they ate from it four hundred and forty years. And when the Shechinah reposed in the portion of Benjamin, they arose and vacated it, as it is written (Judges 1:16) "And the children of the Kenite, the father-in-law of Moses, ascended from the city of date palms" (Jericho), and (Bamidbar 10:29) "And Moses said to Chovav (Yithro) the son of Reuel the Midianite, the father-in-law of Moses … it will I give to you, etc." Now would it enter your mind that Moses was telling Yithro: Come and we will give you a portion in Eretz Yisrael? What he was saying to him was (Ibid.) "Come with us and we will do good with you." The reference is to the choice land of Jericho, which fed the descendants of Yithro before the Temple was built for the tribes. (Ibid.) "And he said to him: 'I will not go, etc.'", viz.: In the future, when Eretz Yisrael will be apportioned among the tribes, one of them will give me one of his vineyards or one of his furrows — "but I will go to my land and eat the fruits of my land and drink the wine of my vineyard."
וכן אתה מוצא בישראל, כשהניחו מקום פירות מאכל ומשתה והלכו להם לעדר במדבר - הלכו ללמוד תורה מיעבץ. מי היה יעבץ? זה היה עתניאל בן קנז; וכן הוא אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים, ובמקום אחר הוא אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב שש מאות! אי אפשר לומר שקלי זהב, שכבר נאמר שקלי כסף; ואי אפשר שקלי כסף, שהרי כבר נאמר שקלי זהב! אמור מעתה: בזהב שקל, ובכסף קנה. ואי אפשר לומר נ', שכבר נאמר שש מאות; ואי אפשר לומר ו' מאות, שכבר נאמר חמשים! אמור מעתה: כיון שראה דוד מקום שראוי לו לבנות בית הבחירה - עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט; נמצאו ו' מאות שקלים מכל השבטים.
R. Shimon says: This was not his intent, but what he said was "I will go to my land and to my kindred," and I will convert the people of my land and of my family. Lest you say he went and did not do so, it is written (I Chronicles 2:55) "and the families of scribes who dwelt at Ya'abetz … These were the Kenites who descended from Chammath, the father of the house of Rechav." And thus is it written (Judges 1:16) "And the children of the Kenite, the father-in-law of Moses, ascended from the city of date palms" (Jericho.) They left a place of fruit, food, and drink, and went to the south of Arad to the desert to learn Torah with Ya'abetz. Who was Ya'abetz? Athniel ben Kenaz. And thus is it written (II Samuel 24:24) "And David bought (on the future site of the Temple) the threshing floor and the cattle for fifty silver shekels." And elsewhere it is written (I Chronicles 21:25) "And David gave Ornan for the place golden shekels, six hundred." It cannot mean (literally,) golden shekels, for it is written "silver shekels." And it cannot mean silver shekels, for it is written "golden shekels." It must mean, then, that he weighed in gold and bought in silver. And it cannot mean fifty, for it is written six hundred. And it cannot mean six hundred, for it is written fifty. It must mean, then, that when David saw the place where it was fitting to build the Temple, he collected fifty shekalim from each tribe; all together, six hundred shekalim.
מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אמר: אצלי הוא שורה! קטן שבכולם אמר: אפשר שמניח אבא אחיי הגדולים ושורה עמי? הלך ועמד ופניו כבושות, ונפשו עגומה. ראה אותו אביו, שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו - עכשיו מאכל ומשתה יהיה משלכם, ולינתי אצלו! כך אמר הקב"ה: בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימן, וקרבנות מכל השבטים.
Why did Benjamin merit the reposing of the Shechinah in his portion? This may be compared to (the situation of) a king, who visited his sons from time to time. Each one said let him stay with me. The youngest said: Is it possible that father will leave my big brothers and stay with me? — whereupon he was completely crestfallen. His father, seeing him in this state, said: I will eat by you and sleep by him. Thus, the Holy One Blessed be He said: The Temple will be in the portion of Benjamin, and sacrifices offered by all of the tribes.
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? מלמד שכל השבטים נולדו בח"ל ובנימן נולד בא"י.
Variantly: Why did Benjamin merit the reposing of the Shechinah in his portion? For all of the brothers were born outside of the land, and Benjamin in it.
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? כל השבטים היו במכירתו של יוסף, ובנימן לא היה במכירתו של יוסף. אמר הקב"ה: אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה? לא כשיהיו מתפללים לפני איני מבקש עליהם רחמים, איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם?
Variantly: Because all of the brothers were involved in the sale of Joseph, but not Benjamin. The Holy One Blessed be He said (as it were): Shall I tell these to build the Temple? No. Let them pray before Me and I will be filled with mercy for them; but I will not repose My Shechinah in their midst, for they did not have mercy upon their brother.
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שהיו לו בנים הרבה. משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפש את מקומו. קטן שבכולם היה אביו אוהבו: אוכל עמו ושותה עמו, נשען עליו ויוצא, נשען עליו ונכנס - כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה, והיה יעקב אבינו אוכל עמו ושות' עמו, נשען עליו ונכנס. אמר הקב"ה: מקום שסמך צדיק זה ידיו - שם אני משרה שכינתי! לכך נא' ובין כתיפיו שכן:
Variantly: This may be compared to (the situation of) a king who had many sons. When they grew up, each went his own way. The youngest was beloved of his father. He ate with him, drank with him, and leaned upon him in going out and coming in. Similarly, Benjamin the tzaddik was the youngest of the tribes, and Jacob our father would eat with him and drink with him and lean upon him in going out and coming in — whereupon the Holy One Blessed be He said: The place where this tzaddik reposed his hands, there will I repose My Shechinah. Thus, "and between his (Benjamin's) shoulders does it (the Temple) rest."
