Behar, Chapter 3 בהר, פרק ג
1 א

[א] "יובל הִוא שנת החמשים שנה". שיכול, בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכפורים, שכן מוסיפים מחול על הקדש... תלמוד לומר "יובל הִוא שנת החמשים שנה תהיה לכם"-- אין קדושתה אלא עד ראש השנה.

1) (25:11) ("It is Yovel; the fiftieth year shall be for you. You shall not sow, and you shall not reap its aftergrowth, and you shall not glean (the grapes of) its guarded vine.") "the fiftieth year": What is the intent of this? I might think that just as in its beginning it is sanctified on Rosh Hashanah, so, in its expiration it should extend until Yom Kippur (of the fifty-first year), for "we add from the holy to the profane"; it is, therefore, written: "It is Yovel; the year of the fiftieth year shall be to you" — its sanctity extends only until Rosh Hashanah.

2 ב

[ב] "לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה"-- כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל.

2) "You shall not sow, and you shall not reap its aftergrowth, and you shall not glean its guarded vine": Whatever applies to shemitah (with respect to the tillage of the land) applies to Yovel.

3 ג

[ג] "כי יובל הִוא קדש.."-- מה 'קדש' תופס את דמיו, אף שביעית תופסת את דמיה. אי מה 'קדש' יוצא לחולין ודמיו נתפסים יכול אף שביעית כן?... תלמוד לומר "הִוא"-- הרי היא בקדושתה. נמצאת אומר האחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור. כיצד? לקח בפירות שביעית בשר-- אלו ואלו מתבערים בשביעית. לקח בבשר דגים-- יצא בשר ונכנסו דגים. בדגים שמן-- יצאו דגים ונתפס שמן. --האחרון אחרון נתפס ופרי עצמו אסור.

3) (25:12) ("For it is Yovel; holy shall it be to you. From the field shall you eat its produce") "For it is Yovel; holy": Just as (the holiness of) what is holy attaches itself to its money (i.e., the money with which it was redeemed), so, (the prohibition of) shevi'ith attaches itself to its money. But (in that case, let us say that) just as with what is holy the money is attached but the object loses its holiness, so, with shevi'ith (i.e., let the fruit itself be permitted)! It is, therefore, written "shall it be" — it (Yovel) retains its sanctity. So that "shevi'ith" attaches to the very last (object) and the (original) fruit is forbidden. How so? If he took meat in exchange for the fruits of shevi'ith, both are removed on shevi'ith. If he exchanged the meat for fish, the meat leaves (the category of "shevi'ith") and the fish enters. (If he exchanged) the fish for oil, the fish leaves and the oil is attached. The very last is attached and the (original) fruit remains forbidden.

4 ד

[ד] "מן השדה תאכלו את תבואתה"-- כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מתוך הבית. כלה מן השדה -- כַּלֵה מן הבית.

4) "From the field shall you eat its produce": So long as you eat it (i.e., so long as it is found) in the field, you may eat it in the house. If it has "ended" from the field, end it (i.e., remove it) from the house. And from what you eat in the field, you may eat in the house.

5 ה

[ה] מיכן אמרו: הכובש שלשה כבשים בחבית אחת-- ר' אליעזר אומר כיון שכלה מין אחד מן השדה, יבער כל החבית. ר' יהושע אומר אוכל והולך עד שיכלה האחרון שבה. ר' גמליאל אומר מין שכלה מינו מן השדה, יבער מינו מן החבית. והלכה כדבריו. ר' שמעון אומר כל הירק אחד לביעור. אוכלים ברגילה עד שיכלו סנדריות מבקעת בית נטופה (ס"א בית טיפה).

5) From here they ruled: If one puts three sorts of pressed vegetables into one vessel — R. Eliezer says: If one of them ended from the field, he must remove the entire vessel (from the house). R. Yehoshua says: He keeps on eating until the last (of the three kinds to ripen) ends from the field. R. Gamliel sys: A variety whose kind has ended from the field must be removed from the vessel, and the halachah is in accordance with him. R. Shimon says: Every vegetable is alike vis-à-vis removal (i.e., any kind of vegetable in the house may be eaten so long as any kind of vegetable remains in the field.) Portulacea may be eaten (in the house) until the tares come to an end in the valley of Beth Netopha.

6 ו

[ו] "בשנת היובל הזאת"-- זו מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים. והלא דין הוא! ומה אם היובל --שאינו משמט כספים-- מוציא עבדים, שביעית --שמשמטת כספים-- אינו דין שתוציא עבדים?! תלמוד לומר "בשנת היובל הזאת"-- זו מוציאה עבדים ואין השביעית מוציאה עבדים. קל וחמר ליובל שישמט כספים! ומה אם השביעית --שאינה מוציאה עבדים-- משמטת כספים, יובל --שהוא מוציא עבדים-- אינו דין שישמט כספים?! תלמוד לומר "וזה דבר השמיטה שמוט"-- שביעית משמטת כספים ואין יובל משמט כספים. יובל מוציא עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים. "תשובו איש אל אחוזתו"-- לרבות המוכר שדה ועמד בנו וגאלה שתחזור לאביו ביובל.

6) (25:13) "In the year of this Yovel you shall return a man to his possession." "This" (i.e., Yovel) grants bondsmen their freedom, but not shevi'ith. (For without this verse) it would follow otherwise, a fortiori, viz.: If Yovel, which does not release money (i.e., debts), releases bondsmen, then shevi'ith, which does release money, how much more so should it release bondsmen! It must, therefore, be written "In the year of this Yovel, etc." — This (Yovel) releases bondsmen, but not shevi'ith. — But let it follow a fortiori that Yovel releases money, viz.: If shevi'ith, which does not release bondsmen, releases money, then Yovel, which does release bondsmen, how much more so should it release money! It is, therefore, written (Devarim 15:2): "And this is the word of the shemitah, every creditor shall release, etc." — Shevi'ith releases money, but Yovel does not release money. "you shall return a man to his possession": to include a field dedicated to the sanctuary, which was redeemed by his son, as returning to his father on Yovel.