Kedoshim, Section 2 קדושים, פרשה ב
1 א

[א] "לא תגנובו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "גניבה שנים ישלם" (שמות כב, ג). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "לא תגנובו".

1) (Vayikra 19:11) ("You shall not steal, and you shall not deny, and you shall not lie, one to another.") "You shall not steal": What is the intent of this (i.e., the prohibition against stealing has already been stated.) Because it is written in respect to stealing (Shemoth 22:6) "He shall pay double, we know the punishment. Where is the exhortation? (It is here,) "You shall not steal."

2 ב

[ב] "לא תגנובו" על מנת למיקט. "לא תגנובו" על מנת לשלם תשלומי כפל ולא על מנת לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. בן בג בג אומר לא תגנוב את שלך מאחר הגנב שלא תראה גונב.

2) "You shall not steal": (Even if only) to taunt the owner, (thinking to return the theft afterwards). "You shall not steal": (Even to benefit the owner,) thinking to pay (kefel) double (the amount of what you have stolen) or to pay "four and five" (times the amount of what you have stolen.) Ben Bag Bag says: Do not steal what is yours from behind the thief, so that you yourself not appear to be a thief, (but claim the object from him to his face).

3 ג

[ג] "לא תכחשו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וכחש בה" (ויקרא ה, כב). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ולא תכחשו". "לא תשקרו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ונשבע על שקר" (ויקרא ה, כב). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ולא תשקרו".

3) "and you shall not deny": What is the intent of this"? (i.e., it is already written, viz.: [Vayikra 5:22]). From there, we learn the punishment. Whence do we derive the exhortation? From "and you shall not deny."

4 ד

[ד] "איש בעמיתו". אין לי אלא איש באיש. אשה באיש, איש באשה מנין? תלמוד לומר "בעמיתו" מכל מקום.

4) "one man to the other (amitho)": This tells me of a man vis-à-vis his fellow man. Whence do I derive the same for a man vis-à-vis a woman? From "amitho," which connotes both.

5 ה

[ה] "לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר" – הא אם גנבת סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להשבע לשקר.

5) "You shall not steal, and you shall not deny, and you shall not lie, one man to another. (Vayikra 5:12) "and you shall not swear in My name falsely." If you do steal, in the end you will deny; in the end you will lie; in the end, you will swear in My name falsely.

6 ו

[ו] "ולא תשבעו בשמי לשקר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא תשא שם ה' אלקיך לשוא" שיכול אין לי חייבים אלא על שם המיוחד לבד. מנין לרבות את כל הכינויים? תלמוד לומר "בשמי" – כל שם שיש לי.

6) "you shall not swear falsely in My name": What is the intent of this? Because it is written (Shemoth 20:7) "You shall not take the name of the L–rd your G d in vain," I might think that one is liable for the distinctive name (the Tetragrammaton) alone. Whence would I derive (for inclusion) all of the epithets? It is, therefore, written "in My name" — any name that I have.

7 ז

[ז] "וחללת את שם אלקיך" – מלמד ששבועת שוא חילול השם. דבר אחר: "וחללת" – נעשה אתה חולין לחיה ולבהמה.

7) (Vayikra 19:12) "and (thereby) profane the name of your G d": We are hereby taught that a vain oath is a profanation of the Name. Variantly: "and you profane" — you thereby become profane (and vulnerable to attack) to animals and beasts.

8 ח

[ח] וכן הוא אומר "על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער" (ישעיהו כד, ו).

8) And thus is it written (Isaiah 24:6) "Therefore a (vain) oath has devoured the earth, and the dwellers therein are found guilty. Therefore, the inhabitants of the earth are parched, and few men are left."

9 ט

[ט] "לא תעשוק את רעך" – יכול אפילו אמר "איש פלוני גבור הוא" והוא אינו גבור, "איש פלוני חכם הוא" והוא אינו חכם, "איש פלוני עשיר הוא" והוא אינו עשיר... תלמוד לומר "לא תגזול". מה גזל מיוחד שהוא של ממון אף עושק דבר של ממון. ואיזה? זה הכובש שכר שכיר. "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר". אין לי אלא שכר האדם, שכר הבהמה והכלים מנין? שכר הקרקעות מנין? תלמוד לומר "לא תלין פעולת" כל דבר.

9) (Vayikra 19:13) ("You shall not oppress your neighbor, and you shall not rob. There shall not abide with you the wages of a laborer until morning.") "You shall not oppress your neighbor": I might think even by saying that one is not strong, when he is strong; that he is not wise, when he is wise; that he is not rich, when he is rich; it is therefore, written "and you shall not rob." Just as "robbery" is distinctive in applying to money, so, "oppression" here applies to money. How so? Withholding the wages of a hired worker. "There shall not abide with you the return of a hired man with you until morning.": This tells me only of the wage of a man. Whence do I derive the same for the wage (i.e., the "return") of a beast (that is lent out); of vessels; of land? From "There shall not abide with you the return" of all things.

10 י

[י] "עד בקר" – אינו עובר עליו אלא עד בוקר ראשון. יכול אפילו לא בא ולא תבעו? תלמוד לומר "אתך" – לא אמרתי אלא שלא ילין אתך לרצונך.

10) "until morning": He does not transgress ("There shall not abide) until the first morning. I might think (that he transgresses) even if he did not come and did not claim it; it is, therefore, written (lit.,) "You shall not hold back" (forcibly).

11 יא

[יא] יכול אפילו המחהו אצל החנוני ואצל השולחני יהא עובר עליו? תלמוד לומר "אתך" לא ילין, "אתך" לרצונך.

11) I might think (that he transgresses) even if he diverted him (for his payment) to a storekeeper or to a money changer; it is, therefore, written "with you" — that it not abide with you, by your will.

12 יב

[יב] "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר" – אין לי אלא שכר יום שהוא גובה כל הלילה. שכר הלילה שגובה כל היום מנין? תלמוד לומר "ביומו תתן שכרו" (דברים כד, טו).

12) "There shall not abide the wages of a laborer with you until the morning. This tells me of a day laborer, that he can claim (his wage) all the night. Whence do I derive that a night laborer can claim all the day? From (Devarim 24:15) "In his day shall you give him his hire."

13 יג

[יג] "לא תקלל חרש" – אין לי אלא חרש. מנין לרבות כל אדם? תלמוד לומר "ונשיא בעמך לא תאור". אם כן למה נאמר "חרש"? מה חרש מיוחד שהוא בחיים, יצא המת שאינו בחיים.

13) (Vayikra 19:14) ("You shall not curse the deaf man), and before the blind man do not place a stumbling-block. And you shall fear your G d; I am the L–rd.") "You shall not curse the deaf man.": This tells me only of a deaf man. Whence are all men included? From (Shemoth 22:7) "and a prince among your people you shall not curse." If so, why is "deaf man" written? Just as a deaf man is distinctive in being alive, (so all living men are included) — to exclude a dead man, who is not alive.

14 יד

[יד] "ולפני עור לא תתן מכשול" – לפני סומא בדבר. בא אמר לך "בת איש פלוני מה היא לכהונה?" אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר לו "צא בהשכמה" שיקפחוהו לסטים, "צא בצהרים" בשביל שישתרב, אל תאמר לו "מכור את שדך וקח לך חמור" ואת עוקף עליו ונוטלה הימנו. שמא תאמר "עצה טובה אני נותן לו!" והרי הדבר מסור ללב שנאמר "ויראת מאלקיך אני ה' ".

14) "and before the blind man do not place a stumbling-block.": before one who is "blind" in a certain matter. If he asks you: "Is that man's daughter fit for (marriage into) the priesthood? Do not tell him that she is kasher if she is not. If he asks you for advice, do not give him advice that is unfit for him. Do not say to him "Leave early in the morning," so that robbers should assault him. "Leave in the afternoon," so that he fall victim to the heat. Do not say to him "Sell your field and buy an ass," and you seek occasion against him and take it from him. Lest you say "But I gave him good advice!" — these things are "known to the heart," viz.: "And you shall fear your G d; I am the L–rd."