Bechukotai, Chapter 7 בחוקתי, פרק ז
1 א

[א] "והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה"-- זו מדה קשה לישראל; שבשעה שאדם גולה מתוך כרמו ומתוך ביתו וסופו לחזור, כאילו אין כרמו וביתו חרבים. אתם -- אין אתם כן! אלא "והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה". מפני מה? שאין סופכם לחזור.

1) "and your land will be desolate, and your cities will be waste": These are bad tidings for Israel. For if a man is exiled from his vineyard and from his house and (he knows that) he is destined to return, it is as if his vineyard and his house are not laid waste. But it shall not be so with you, for "your land will be desolate and your cities will be waste" — because you are not destined to return.

2 ב

[ב] "אז תרצה הארץ את שבתותיה"-- אני אמרתי לכם שתהיו זורעים שש ומשמטים לי אחת בשביל שתדעו שהארץ שלי הוא. ואתם לא עשיתם כן. עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאליה כל שמיטין שהיא חייבת לי, שנאמר (ויקרא כו, לד-לה) "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה... כל ימי השמה תשבות".

2) (Vayikra 26:34) "Then shall the land requite its Sabbaths": I told you to sow six (years) and to leave one unsown for Me, so that you should know that the land is Mine. But you did not do so — Arise and be exiled from it, and it will lie waste of itself, all the shemitah years that it owes Me. As it is written: "Then shall the land requite its Sabbaths. All the days of its (unrequited) Sabbaths … shall it rest."

3 ג

[ג] "והנשארים בכם והבאתי מֹרך בלבבם"-- אינו אומר "והבאתי מִרוּך בלבבם" אלא "והבאתי מורך בלבב" ואיזו? זו אימה ופחדה דאגה ורעדה ויראה.

3) (Vayikra 26:36) "And those who are left of you, I shall bring terror into their hearts": It is not written "I shall bring terror into them," but I shall bring terror into their hearts." And which is that? Awe, fright, worry, trembling, and fear.

4 ד

[ד] "ורדף אותם קול עלה נדף"-- אמר ר' יהושע בן קרחה פעם אחת היינו יושבים בין האילנות ונשבה הרוח והטיחו העלים זה בזה; עמדנו ורצנו ואמרנו "אוי לנו שמא ידביקונו הפרשים!". לאחר זמן נפנינו אחרינו, וראינו שאין בריה, וישבנו במקומנו ובכינו, ואמרנו "אוי לנו שעלינו נתקיים הפסוק "ורדף אותם קול עלה נדף". "ונסו מנוסת חרב"-- מפני אימה. "ונפלו ואין רודף"-- מבלי כח.

4) (Vayikra 26:37) "and they will be chased by the sound of a driven leaf": R. Yehoshua ben Karchah said: Once we were sitting between the trees and the wind started blowing and dashed the leaves against each other — whereupon we arose and ran, saying (to ourselves): "Woe unto us if we are overtaken by the horsemen!" After some time we turned around and found no one there — whereupon we sat down and cried, saying "Woe unto us, upon whom has been fulfilled the verse "and they will be chased by the sound of a driven leaf, and they will flee as one flees the sword" — from fright — "and they will fall though none pursue" — from powerlessness.

5 ה

[ה] "וכשלו איש באחיו"-- אינו אומר "איש באחיו" אלא בעון אחיו; מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.

5) (Vayikra 26:37) "And they will stumble, one man by his brother": It is not written "one man because of his brother" (i.e., in running), but "one man by his brother," the sin of his brother — whereby we are taught that all of Israel are responsible, one for the other.

6 ו

[ו] "ולא תהיה לכם תקומה לפני אֹיביכם"-- זו שעה שנלכדה בה ירושלים.

6) "and you will not arise before your foes": This is the hour of the taking of Jerusalem.