Siman 282רפ״ב
1 א

לנהוג כבוד בספר תורה ודין תשמישיה. ובו י"ט סעיפים:
חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר ולא ירוק כנגד ספר תורה ולא יגלה ערותו כנגדו ולא יפשוט רגלו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשוי ולא יחזור (לו) אחוריו אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים אלא ישב לפניו בכובד ראש וביראה ופחד שהוא העד הנאמן על כל באי עולם שנאמר והיה שם בך לעד ויכבדנו כפי כחו:

Respectful behavior toward a Torah scroll, and the law of its use. Herein are contained 19 sections: One must behave with great respect toward a Torah scroll, and is commanded to designate a special place for it which one must treat with respect and which one must decorate (beautify) greatly. One may not spit in front of a Torah scroll, nor may one undress (to the point of nudity) in front of it, nor may one scuff one’s feet (on a dirt floor) in front of it, nor may one place it upside down. Also, one may not turn one’s back on it unless it is [sitting on something] ten handbreadths higher [than the person is tall – to be above the turned back]. Rather, one should sit before it with the proper mindset (for prayer), and with awe and fear, since this (Torah scroll) is [considered] the trusted witness regarding [the deeds of] all who live on earth, as it is said, “(Take this book of the Teaching [which can also be read: ‘Take this Torah scroll’] and place it beside the Ark of the Covenant of Adonai your God,) and let it remain there as a witness against you.” (Deuteronomy 31:26), and one should respect it according to its power.

2 ב

הרואה ס"ת כשהוא מהלך חייב לעמוד לפניו ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד זה שמוליכו ויגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם: הגה אבל לפני חומשים שלנו אין צריכים לעמוד (ב"י בשם הרמב"ם) ויש מחמירים. (רשב"א סי' קמ"ד) השומע קול הנושא ספר תורה אף על פי שאינו רואה אותו חייב לעמוד (ב"י בשם הרב רבינו מנוח):

3 ג

היה הולך ממקום למקום וס"ת עמו לא יניחנו בשק ויניחנו על גבי חמור וירכב עליו אלא מניחו בחיקו כנגד לבו והוא רוכב על החמור ואם היה מפחד מפני הגנבים מותר:

If one is walking from place to place and a Sefer Torah is with one: one should not set it to rest in a marketplace/in sackcloth, or on the back of a donkey and ride upon it, but rather, one should set it to rest in all its accoutrements, opposite one's heart, and it should ride on the donkey by itself. And if one is afraid of thieves, it is permitted.

4 ד

לא יאחוז אדם ס"ת ויכנס בו לבית הכסא או לבית המרחץ או לבית הקברות אע"פ שכרוך במטפחת ונתון בתיק שלו ולא יקרא בו עד שירחיק ד' אמות מהמת או מבית הקברות או מבית הכסא ולא יאחוז ספר תורה בלא מטפחות:

A person should not enter a bathroom, a bathhouse, or a cemetery whilst holding a Sefer Torah, even if it is wrapped in a cloth covering ("mitpachat") and placed in its box. A person should not read from it until they are four cubits distant from the corpse or from the cemetery or from the bathroom. And a person should not hold a Sefer Torah without a cloth covering.

5 ה

אין זורקין כתבי הקדש ואפילו הלכות ואגדות (ואסור להפוך אותו על פניהם וכשמצאו כך צריך להפכו) (מהרי"ל):

We do not throw/discard holy writings, even laws and narrative (halachot and aggadot). And it is forbidden to turn one on its face (upside-down?), and if a person finds one [holy writing] so, one needs to turn it over (Mahari"l).

6 ו

הקמיעין אם היו מכוסין עור מותר ליכנס בהם לבית הכסא ואם לאו אסור:

Amulets (bound texts worn on the body for protection) if covered by skin, may be brought into the restroom, otherwise, they may not be.

7 ז

אסור לישב על המטה שספר תורה עליה: הגה וכל שכן שאסור להניחה ע"ג קרקע והוא הדין שאר ספרים (ב"י בשם הר"ר מנוח ובשם א"ח וכל בו) ואפילו על המדרגות שעושין לפני ארון הקודש אסור להניח ספרים (הגמי"י) ולא יניח אדם ס"ת על ברכיו וב' אצילי ידיו עליו (מהרי"ל) ונ"ל דהוא הדין שאר ספרים:

8 ח

בית שיש בו ס"ת לא ישמש בו מטתו עד שיוציאנו ואם אין לו מקום להוציאו יעשה לפניו מחיצה גבוהה י' טפחים אבל ע"י הנחת כלי בתוך כלי שאינו מיוחד אינו מותר אלא בתפילין ושאר כתבי הקדש וחומשים אבל לא בס"ת והרמב"ם מתיר אף בס"ת ואם פירש טליתו על הארגז שמונח בו חשוב ככלי בתוך כלי:

One may not have sex in a house which contains a Sefer Torah, until one removes it. And if there is nowhere to remove the Sefer Torah to, one should make in front of it a tall partition (mechitza) ten tefachim [fist-heights, about 8cm each] high. But by means of placing it in a vessel within a non-specialised vessel, it's only permitted [to have sex in the presence of] tefillin and other holy writings and chumashim, but it's not permitted regarding a Sefer Torah, though the Ramba"m permits this even with a Sefer Torah. And if one spreads one's tallit over the box that one places it in, this is considered like a vessel within a vessel.

9 ט

כל הטמאים אפילו נדות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו והוא שלא יהיו ידיהם מטונפות או מלוכלכות:

All who are impure, even a menstruating woman, are permitted to hold a Torah scroll and to read from it, provided that their hands are not dirty or soiled.

10 י

ספר תורה שבלה או נפסל נותנין אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל ת"ח וזו היא גניזתו:

11 יא

מטפחות ספרים שבלו עושין אותם תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן:

12 יב

תיק שהוכן לס"ת והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחים בו ס"ת אע"פ שאין מניחים בו ס"ת כשהוא לבדו אלא כשהוא בתיק וכן הכסא שהוכן להניח ס"ת עליו והונח כולם תשמישי קדושה הם ואסורים ולאחר שיבלו או ישברו נגנזים:

13 יג

תיבה שנשברה מותר לעשות ממנה אחרת קטנה אבל אסור לעשות ממנה כסא לספר תורה וכסא שנשבר מותר לעשות ממנו כסא קטן ואסור לעשות ממנו שרפרף (פי' ספסל קטן) לכסא:

14 יד

הבימות שעומד עליהם האוחז הספר אין בהם קדושת ס"ת אבל יש בהם משום קדושת בית הכנסת:

15 טו

כל מה שעושה לספר תורה אם עשאו על תנאי להשתמש בו שאר תשמיש אם רצה מועיל בו התנאי:

16 טז

תפוחי כסף וזהב שעושים לספר תורה לנוי תשמישי קדושה הם ואסור להוציאם לחולין אם לא לקנות בהם ס"ת או חומש:

17 יז

כל מה שאסור לשנותו לקדושה קלה אם מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר מותר:

18 יח

יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו יש מי שמתיר להשתמש בדמיו ויש מי שאוסר. (ואם היו בה טעיות לכ"ע שרי (ריב"ש סי' רפ"ו) ועיין בא"ח סימן קנ"ג):

19 יט

מותר להניח ספר תורה על ס"ת ומניחים חומשים ע"ג נביאים וכתובים אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים ולא חומשים על גבי ס"ת: הגה אבל כתובים על גבי נביאים (או איפכא שרי) (ב"י בשם הר"ן בשם תוספות פ"ק דב"ב) וכל זה מיירי בב' כריכות שכל א' כרוך בפני עצמו אבל בכרך א' הכל שרי (מרדכי פ' השותפין) וע"ל סי' רמ"ו דאסור להרהר בדברי תורה במקומות המטונפים והוא משום כבוד תורה: