Siman 103ק״ג
1 א

דין נותן טעם לפגם. ובו ז' סעיפים.
כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו ואפילו אין טעמו פגום מחמת עצמו שבפני עצמו הוא מוטעם ומשובח אלא שפוגם תערובתו מותר: הגה מיהו דברים החשובים כבריה או כיוצא בה אם אינן פגומים בעצמן אע"פ שפוגמין התבשיל אינן בטלים אפילו באלף (וכן כתב הארוך כלל ל"ב):

Any forbidden thing with a rancid taste cannot render a mixture prohibited. And even a case where the item's taste is not rancid by itself, but rather tasty and enhancing, but if it is rancid in this mixture, the mixture is permitted. Rema: However, important things, like a biryah (complete organism) and other similar things, if they do not themselves have a rancid taste, even if they make the mixture taste worse, they are not nullified, even in a thousand times their volume.

2 ב

פגם זה אין צריך שיפגום לגמרי עד שיהא קץ לאכלו אלא אפילו פוגם קצת אינו אוסר תערובתו ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשנתערב איסור מועט עם היתר מרובה אבל איסור מרובה לתוך היתר מועט ואפילו מחצה על מחצה אין אומרים נותן טעם לפגם מותר עד שיפגום לגמרי שאינו ראוי למאכל אדם ואם אין שם ממשו של איסור אלא טעמו בלבד אפילו איסור מרובה והיתר מועט מותר אם פוגם קצת ויש מי שחוכך (פי' מקוה להחמיר ואוסר) לומר שאם הגדיל האיסור מדתו של היתר עד שהוא משביח יותר כשאוכלו בגודל מדתו ממה שהוא פוגם בהפסד טעמו אסור עד שיפסל מלאכול אדם במה דברים אמורים שפוגם מתחילתו ועד סופו אבל אם השביח ולבסוף פוגם או פוגם ולבסוף השביח אסור: הגה י"א אף על גב דהאיסור [נ"ט] לפגם והמאכל מותר מ"מ הקדירה אסורה ואם בשלו בה אח"כ תוך מעת לעת תבשיל שהאיסור הראשון נותן בו טעם לשבח נאסר התבשיל השני אם לא היה בו ס' נגד האיסור הראשון אבל אם נערו התבשיל הראשון בכף ותחבו אח"כ הכף לתבשיל שני שהוא ג"כ פוגם לא נאסרה הקדרה וכן בדבר שאין לו טעם כלל כגון היורה שמתיכין בו הדבש אע"פ שיש שם רגלי הדבורים לא נאסרה היורה וכל כיוצא בזה (שם בארוך):

Rancid – this does not to be so disgusting that one stops eating it, just even a little disgusting [and] it does not forbid its being mixed. And there is he who says that this is really when the forbidden item mixed in is small compared to much of the permissible item, but if the forbidden item is much within a small amount of permissible item, and even when it is half and half, we do not say that “giving a rancid taste is permissible” until it makes [the mixture] totally rancid [such] that it is not fit as human food. And if there are not there any substantial pieces of the forbidden item, but rather its taste alone, even if there is a much of the forbidden item and a little of the permissible item, it is permissible if it is only a little detrimental. And there is one who hokheikh (the meaning is [this posek] hopes to be stringent, and he forbids) to say that if the forbidden item has raised the measurement of the permissible one until it is better when it is eaten in its measure than how much it worsens in missing its flavor, forbidden until [the point at which] is becomes unfit for human consumption. About what things do we speak, those that make detrimental from beginning to end, but those that [initially] improve [the flavor] and at the end make it worse, or [a food that] makes worse [initially] and at the end makes better, [these items are] forbidden. NOTE: There are those who say that even though the forbidden item gives a taste [that is] detrimental and the food is permitted, in any event the pot is forbidden, and if one cooked in it within 24 hours a food that the original forbidden item will got a positive taste, the second food is forbidden if there were not 60 parts against the first forbiddenness. But if one stirred the first mixture with a spoon, and afterwards thrust the spoon into the second mixture that it will also be detrimental to that, then the pot is not forbidden. And likewise, for a thing that does not have any taste at all, for example the cauldron in which one melts honey, even if there are bees’ legs in it, the cauldron is not forbidden and other things like this.

3 ג

אפילו אין כח באיסור לבדו לפגום אלא על ידי דבר אחר שמסייעו כגון שנפל איסור לקדרה שיש בה מלח או תבלין מדוכין (בטור מרובין) ואלמלא המלח והתבלין שבה לא היה כח באיסור לפגום אפילו הכי מותר:

Even [if] the forbidden food does not have the power to give a negative flavor by itself, but rather it requires another thing to assist it, for example if the forbidden item fell into a pot that has in it salt or a powdered spice and were it not for the salt or the spice which is in it [the forbidden item] would not have the strength to give a detrimental flavor, even in this case it is permitted.

4 ד

שמן ודבש של עובד כוכבים אע"פ שהם מבושלים מותרים מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו וכן לדבש: הגה ויש אומרים דבשר אינו פוגם דבש עצמו רק משקה הנעשה מדבש (מהרי"ל בהגהת ש"ד סימן כ"ב ועוד הרבה פוסקים עיין ס"ק י"ג) ובמקום שאין הפסד גדול יש להחמיר. בשר או חלב ביין הוי לפגם ומותר (הגהות אשיר"י פ"ב דעבודת כוכבים):

Oil and honey of a non-Jew, even though they are cooked, they are permitted because the meat gives a negative flavor to the oil and makes it stinky, and likewise for honey. NOTE: And there are those who say that meat does not give a detrimental flavor itself, only the drink that is made from the honey; and in a place where there is not a great loss, it is worth being stringent. Milk or meat in wine, this is detrimental, and it is permitted....

5 ה

כל קדירה שאינה בת יומה חשיבה טעמה לפגם ואינה אוסרת ונקראת בת יומה כל זמן שלא שהתה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור וכיון שעבר עליה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור אינה נקראת בת יומה ואם בישל בה כשאינה בת יומה התבשיל מותר דהוי נותן טעם לפגם והוא שתהיה מודחת שלא יהיה שומן על פניה שאם לא הדיחה אוסר והרי היא כחתיכת איסור שלא נפגמה ויש מתירין אפילו בישל בה קודם שהדיחה: הגה ואם יש ס' נגד מה שדבוק עליו לכולי עלמא שרי מאחר דהקדירה אינה בת יומא והכי נהוג (או"ה):

Any pot which is not bat yoma is considered [that] its taste is detrimental and it is does not make forbidden [food cooked in it]. And it is called "bat yoma" all time that it has not sat from one moment to another moment that the forbidden thing was cooked in it, and once “from one moment to another moment that the forbidden thing was cooked in it” has passed [i.e. it has sat for 24 hours since the forbidden food was cooked in it] it is not called bat yoma. And if one cooked in it when it was not bat yoma, the cooked food is permissible for this will be a “giving a detrimental flavor” and this is [only] that [the pot] is rinsed such that there isn’t any residue on the inside, and if one did not rinse it, it makes things [cooked in it] forbidden and this is like a piece of forbidden [food] that is not detrimental. And there are those who allow even [the food that] one cooked in it before rinsing it. NOTE: And if there are 60 against that which was stuck to its inside, everyone [agrees that this is] permissible from when the pot is not bat yoma. And this is how one acts.

6 ו

יש מי שאומר שאם שמו פלפלין בקדרה של איסור שאינה בת יומא הכל אסור דחורפיה משויא ליה לשבח (הכרעת עצמו בב"י):

7 ז

קדרה שהיא בלועה מבשר וחלב שנתבשל בה ביחד או בזה אחר זה וקודם שעבר לילה אח' הוחמו בה מים חשיבה בת יומא עד שתשהה מעת לעת משעה שהוחמו בה המים: הגה אבל אם עברה לילה מותר וכן אם עברה לילה בין בישול בשר לחלב אע"ג דאח"כ הוחמו המים מיד נמי דינא הכי וה"ה בכל האיסורים לפי מאי דקיימא לן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה (ב"י וסברת הרב) וע"ל סימן צ"ב ובמקום הפסד יש להתיר בכה"ג בשאר איסורים בכל ענין רק שיהא מעת לעת מזמן בישול האיסור:

A pot that has absorbed from meat and milk that were cooked in it together or one after the other, and before a night had passed water was heated in it, it is considered bat yoma until it will have sat 24 hours from the time that the water was heated in it. NOTE: But if a night has passed, [it is] permitted. And likewise if a night passed between cooking meat and milk, even though water was heated immediately afterwards, the law is likewise thus. And this is the law for all forbidden items according to what is established for us regarding all forbidden items [that] a piece is transformed to non-kosher [meat]. And look above at siman 92. And in a place of loss it is worth permitting this behavior for all forbidden items in all matters, so long as there are 24 hours from the time of cooking the forbidden item.