Siman 90צ׳
1 א

מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הציבור ודין ההולך בדרך ובו כז סעיפים:
המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ואפי' אינן גבוהין ג' [ב"י בשם מהרי"א] ולא על גבי מקום גבוה אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור:

One who prays, he should not stand on a bed, a chair, a bench (even if they are not 3 [hand-breadths tall]- Beit Yosef in the name of Mahari"ya), and not on top of any high place, except if he was old or sick [and thus cannot descend], or if his intent was to make the congregation hear him [ie: a chazzan].

2 ב

שיעור מקום גבוה שאמרו ג' טפחים היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו שאין גבהו ניכר כיון שחלק רשות:

The measure of a high place is three hand-breadths. If it is three [hand-breadths] tall, and it has an area of four cubits by four cubits, it is like an upper story and it is permissible to pray upon it. And so too, if it was surrounded by dividers, even if it is not an area of four [cubits] by four [cubits], it is permissible to pray upon it, for it's height is not recognized once its domain is separated.

3 ג

האומנין שעושין מלאכה לבעל הבית יכולין להתפלל בראש הזית ובראש התאנה ואין בזה משום לא יעמוד על גבי מקום גבוה ויתפלל דכיון שעלו לעשות מלאכתם הוי כמו שעלה לעלייה ובשאר אילנות צריכים לירד והטעם שנשתנה הזית משאר אילנות מפני שיש להם ענפים הרבה יותר משאר אילנות ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ויתבטלו ממלאכתם ולפיכך אמרו שיתפלל שם אבל שאר אילנות דליכא ביטול ירדו ובעל הבית אפילו מראש הזית והתאנה צריך לירד להתפלל דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו ואם הקילו אצל פועלים מפני ביטול מלאכה לא הקילו אצל בעל הבית:

The craftsmen doing work for the house-owner may pray at the top of the olive tree, and at the top of the fig tree, and the rule of 'One should not stand on a high place and pray' does not apply in this case, for as soon as they have ascended to do their work, they are considered like someone who ascended to the second story of a house. But with regard to all other trees, it is necessary to descend, and the reason that [the rule of] the olive tree is changed from all other trees is that they have many more leaves than other trees and thus it is a hardship to climb them and descend them, and so they [the craftsmen] will take breaks from work [normally, and stay up in the tree], and therefore they said that they should pray there, but regarding the other trees, which do not have [the craftsmen taking] breaks from work [and remaining in the tree], they should descend. And the house-owner, even if he is at the top of the olive or date tree, must descend to pray, for he is not bound to his [place of] work, for he is in his own property. And even though they were lenient regarding workers because of breaks from work, they were not lenient regarding the house-owner.

4 ד

צריך לפתוח פתחים או חלונו' כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיו בב"ה י"ב חלונות:

It is necessary to open openings or windows in facing Jerusalem, so as to pray opposite them. And it is recommended for a synagogue to have twelve windows.

5 ה

לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:

One should not pray in an open place, such as a field, for one someone is in an enclosed place, the fear of the king falls upon him and his heart breaks [in prayer].

6 ו

ולא בחורבה מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים:

And [one should] not [pray] in a ruin, because of the fear, because of collapses, and because of the evil spirits.

7 ז

ולא אחורי ב"ה אם אינו מחזיר פניו לב"ה ואחורי ב"ה הוא הצד שפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים וי"מ בהפך וראוי לחוש לדברי שניהם וגם כשמתפלל בשאר צדדים חוץ לב"ה יש להחמי' שיחזי' פניו לב"ה וכל זה כשניכר שמחזיר אחוריו לב"ה אבל אם הוא מתפלל בבית הסמוך לב"ה ופניו כנגד א"י כראוי ואחוריו לכותל ביתו שהוא כותל ב"ה מותר שאינו ניכר שמחזיר פניו מב"ה:

Neither should one pray behind a synagogue, if one does not face the synagogue. Behind a synagogue means the side of the opening, which is opposite the side that the community faces in prayer. There are, however, those who understand [the term 'behind'] differently, and it is fitting to heed to both opinions, and even when praying on other sides on the outside of the synagogue one should take care to face the synagogue itself. All of this applies when it seems obvious that one is turning their back to the synagogue, but if one prays in a house attached to a synagogue and turns one's face toward the Land of Israel, as is proper, and one's back faces the wall of the house which is also the synagogue - this is permitted, because it doesn't appear as if one's face is turned away from the synagogue.

8 ח

אסור לעבו' חוץ לב"ה בצד שהפתח פתוח בו בשעה שהצבור מתפללים מפני שנראה ככופר כיון שאינו נכנס להתפלל ואם נושא משאוי או שלבוש תפילין או שיש ב"ה אחר בעיר או שיש לב"ה זה פתח אחר [או שרוכב על הבהמה] מותר [ב"י בשם רי"ו]:

It's forbidden to pass outside a synagogue on the side that the door opens when the community are praying, since it seems as though one is an apostate because one has not entered to pray. And if one is carrying baggage, or wearing tefillin, or there is another synagogue in the city, or the synagogue has another door, [or one is riding on an animal] it is permitted [Beit Yosef in the name of the Ri"v]

9 ט

ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור ואם הוא אנוס שאינו יכול לבא לב"ה יכוין להתפלל בשעה שהציבו' מתפללין [וה"ה בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהצבור מתפללים סמ"ג] וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבו' והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בב"ה:

A person should try to pray in the synagogue with a congregation, and if they are unable (lit. "anus", coerced) to come, they should intend to pray while the congregation is praying [This applies to people living in small setttlements, unable to pray in a minyan -- they nevertheless, should pray shaharit and arbit during the time of congregational prayer -Sma"g] If they (the person) could not pray at the time when the community pray, and is praying alone, nevertheless they should pray alone in the synagogue.

10 י

כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור אא"כ השעה עוברת ואין הציבור מתפללים לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת: [אבל בלא שעה עוברת יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפי' לעסוק בדברי תורה וע"ל סי' ס"ח]:

When one stands in prayer with the community, it's forbidden to advance one's prayer before the prayer of the community (i.e., pray faster than them), unless if one does so the time [of prayer] will pass without the community having prayed, since they lengthen the service with poems and other things. [But, if the time [of prayer] will not have passed, one must pray the poems and the pleas with the community and not separate from them, even to learn Torah]

11 יא

מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו:

One who has a synagogue in their city and does not enter it to pray is called a bad neighbour and one who causes exile for themself and their children.

12 יב

מצוה לרוץ כשהולך לב"ה וכן לכל דבר מצוה אפי' בשבת שאסו' לפסוע פסיעה גסה אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ:

It is a mitzvah to run, when one travels to synagogue and to every other matter of a mitzvah -- even on Shabbat, when it is [otherwise] forbidden to take big steps! But when one leaves the synagogue, it is forbidden to run

13 יג

מותר לרוק בבית הכנסת ודורסו ברגלו או מכסהו בגמי:

It is permitted to spit in a synagogue, and one should rub it with one's foot or cover it in dirt.

14 יד

ישכים אדם לב"ה כדי שימנה עם הי' הראשונים:

A person should get up early to go to synagogue, in order to be counted with the first ten.

15 טו

אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבה"כ שבשדות או אפילו בב"ה שבעיר אם היא תפלת ערבית (שמתפללין בלילה) חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים תפלתו כדי שלא יתבלבל בתפלתו (ויש מחמירין אפי' ביום ובב"ה שלנו שהם בעיר) (הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פ"ק דברכות) ואם מאריך בבקשות ותחנונים אינו חייב להמתין לו:

If an individual remains praying in a rural synagogue, or even in an urban synagogue if it is the evening prayer, their friend is obligated to wait for them until they have finished their prayer, in order that they should not be distracted in their prayer [presumably by worry about getting home safely]. (And there are those who are strict [and apply this to] the day and to our synagogues which are urban) (The Tur and the Mordechai in the name of the R"i, and the R"i on פ"ק [perek kuf??] of Brachot). And if [the individual] lengthens their prayer with additional requests and pleas, one is not obligated to wait for them.

16 טז

ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים בי' צריך לילך שם ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בי':

One who travels and reaches a city and wishes to spend the night there, if there is a place up to 4 mil ahead of them where the inhabitants pray in a minyan, the traveller needs to go there. And if the place is behind them, they need to go to it up to a distance of 1 mil, in order to pray in a minyan....

17 יז

יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בי' אם יכול לבא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפל':

There are those who say that [שמכ"ש] that one should not get up early to go from a city where they pray in a quorum, if it's possible to go to their destination later in the day, and so that they should not need to go alone after praying.

18 יח

בית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת והוא שיתפלל בי': [הגה וי"א דאפילו בלא י' עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו ודוקא מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל בלאו הכי] [תר"י פרק קמא דברכות] ואפי' הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מב"ה [תשובת הרא"ש כלל ד' והטור] וכ"ש שלא יעסוק בתורה בב"ה בזמן שהצבור אומרים סליחות ותחינות [הגהות אלפסי החדשים]:

A fixed study hall is more holy than a synagogue, and it is a mitzvah to pray in it more than in a study hall -- and this is if one can pray there in a minyan. [A note [from the Rem"a] -- and there are those that say, even without a minyan it is better to pray in a study hall that is fixed for him -- and this is specific to one whose Torah is their livelihood, and should not be wasted by not doing this [i.e. by taking time and effort to go to a synagogue]. [Tr"i, chapter 141 of Brachot] And even so, one should not accustom oneself to do so, since they should not teach the unlettered masses ("amei ha'aretz") by example to be nullified from the synagogue. [Teshuvat haRa"sh, klal 4 and the Tur] And even so, one should not learn Torah in a synagogue at the time that the community says slichot and techinot. [Hagahot Alfasi hachadashim]

19 יט

יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע:

One should fix a place to pray and not change it if one does not need to. And this is not enough, to fix a synagogue for oneself to pray in, rather one must also fix a place within the synagogue.

20 כ

יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. י"מ שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאו ישיבת ב"ה ולפי זה אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח אין בכך כלום וי"מ שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום וי"מ שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים ונכון לחוש לכל הפירושים:

A person should enter the distance of two doors, and after that pray. And there are those who interpret the distance of two doors to be 8 tefachim (roughly 80cm). One should enter within, so as not to be right next to the door, since that would appear like it was a burden to be sitting in synagogue. And because of this, if one has a fixed place beside the door there is no concern for this prohibition [of sitting next to the door]. And there are those who interpret that the meaing of this is because one thinks about outside and cannot focus [one's thoughts on prayer]. And because of this, if the door is not open to a public space, there is no [concern] for this prohibition. And there are those who interpret that one should not be quick to begin praying immediately upon entering the synagogue, but should rather wait the amount of time it takes to enter two doors. And it is correct to be concerned about all these commentaries.

21 כא

צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים ולא חשיב חציצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשיב הפסק [אבודרהם ואורחות חיים בשם הראב"ד] וכן בעלי חיים אינם חוצצים אפי' אדם אינו חוצץ: הגה ולי נראה דבעלי חיים חוצצים ואדם אינו חוצץ וכן נראה סברת הפוסקים ואפשר נפל טעות בספרים:

There needs to be nothing interposing between one and the wall. And a fixed thing does not count as an interposition ("chatzitza"). (And only large things, which are higher than 10 [tefachim?] and wider than 4 [tefachim?], count as interposition, but small things do not separate -- Abudraham and Orchot Chayim in the name of the Ra'ava"d). And so, living things do not interpose, and even human beings do not interpose. (Note of the Rem"a -- and it appears to me that animals interpose, and human beings do not interpose, and so seems to me the logic of the poskim, and it is possible that [the alternative view] is a scribal error ("ta'ut bisofrim"))

22 כב

ויש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם וטוב לחוש לדבריו:

There are those who say that one should be careful not to pray behind any person, and it is good to be concerned about this.

23 כג

הבגדים המצויירים אע"פ שאינ' בולטת אין נכון להתפלל כנגדם ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו: הגה ולכן אסור גם כן לצור ציורים בספרים שמתפללים בהם שלא תתבטל הכוונה [מרדכי ריש פרק כל הצלמים] אבל בגדים שמצוייר עליהם דברי תפלות אפי' לישב עליהם בב"ה אסור [תשובת הרא"ש סימן ב' כלל ה']:

Illustrated garments, even if they are not protruding (i.e. graven), it is not correct to pray opposite them. And if it befalls one, that one is praying in front of an illustrated garment or wall, one should avert one's eyes. [Note {of the Rem"a} -- and so, it is forbidden to illustrate prayer-books, so that people's focus should not be nullified {Mordechai Reish, perek "kol hatzlamim/all the images"}, but illustrated clothes which have words/things of lightness (or sexual promiscuity? "divrei tiflut"), even to sit on them in synagogue is forbidden {a responsa of the Ro"sh, siman 2 clal 5}

24 כד

לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו [יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו אין לחוש אם מתפלל לפניו או אחוריו [ב"י בשם מהרי"א ואוהל מועד] ואע"פ שטוב להחמיר המנהג להקל אם הרחיק ד' אמות מותר ועיין ביורה דעה סימן רמ"ב סעיף ט"ז:

One should not pray beside one's teacher or behind one's teacher or in front of them. [And some say that all of this is not applied except when one prays alone/not in a minyan, but with communal prayer, if it is the layout of the room, there is no concern about praying in front or behind them (one's rabbi) {Beit Yosef in the name of the Mahary"a and Ohel Mo'ed}. And despite this, it is good to be stringent, and the custom is to be lenient] If one distances oneself (from one's rabbi) four cubits, it is permitted. [And see Yoreh Deah siman 242 saif 16]

25 כה

תלמיד חבר מותר להתפלל אחורי רבו:

A student who is a colleague (of his teacher) is allowed to pray behind his teacher.

26 כו

כל מקום שאין קורין בו קריאת שמע אין מתפללים בו וכשם שמרחיקים מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיות הערוה לק"ש כך מרחיקין לתפלה:

Any place that we may not read Shema in, we may not pray there. And just as we distance from feces, urine, a putrid smell, a corpse, and from the seeing of ervah for the reading of Shema, so too we distance in prayer.

27 כז

היה עומד בתפלה והשתין תינוק בב"ה ישתוק עד שיביאו מים להטיל על המי רגלים או יהלך לפניו ד' אמות או לצדדיו או יצא מב"ה ויגמור תפלתו: הגה ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק שמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש [ב"י בשם רוקח סימן רכ"ד ועיין לעיל סימן ע"ט]:

If he was standing in prayer and a child urinated in the synagogue, he should remain silent [ie. stop praying] until they bring water to dilute the urine [thus 'removing' it], or he should walk in front of it four cubits, or to the side, or he should exit the synagogue, and he should finish praying. A thought: And it is better to go to a different place rather than be silent, for he might wait as long as [the time required] to finish the whole [Amidah], and [thus] he shall be required to return to the beginning (Beit Yosef in the name of the Rokeach, Siman 224. And see above [in the Orach Chayyim], Siman 79).