דיני הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים ובו ה סעיפים:
פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין (והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות) (כל בו) והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורקני של מלכים דשרי: הגה ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (ת"ה סי' קי"ב):

1. The laws concerning bewailing, fasting and the performance of Shabbos labor on Purim, 8 Seifim: One may do work [which is forbidden on the Sabbath] on Purim, but places that have the custom not to should not, (And today, all places have the custom not to) (Kol Bo), and anyone who does [work] will never see blessing from that work, unless it is a joyful building, such as a house for a newly-married son, or an arbor for kings and officers. RAMA: And it is permitted to do work for a mitzva, such as writing Torah law decisions. And similarly it is permitted to do even work in the fullest sense for the needs of Purim (T"H Siman 112).

אפי' במקום שנהגו לא נהגו אלא ביום מקרא מגילה בלבד אבל לאסור את של זה בזה אינו מנהג:

2. Even in a place that has the custom [to do work], this only applies on the day of the reading of the Megillah itself. But to forbid this for that is not our custom

יום י"ד ויום ט"ו אסורים בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום בין לבני כרכים שהם עושין ט"ו בלבד בין לבני עיירות שהם עושין י"ד בלבד והנשים מענות בהם שכולם עונות כאחת ומטפחות שמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מקוננות :

3. The 14th and 15th are forbidden from eulogies and fasting for everyone in every place, whether for residents of a walled city who read on the 15th only or whether residents of cities who read on the 14th only. And the women, when they answer (the eulogies) all answer as one. And the kerchiefs, where they strike hand on hand. But not a professional mourner, where only one speaks and the others answer after her. They bury the dead without answering and without lamenting.

כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים: הגה ומכל מקום ילך לבית הכנסת לשמוע המגילה (תוספות פרק קמא דמועד קטן) ואם יוכל לאסוף מנין לביתו לקרות המגילה עדיף טפי. (מהרי"ל) ויש אומרים שאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט"ו (הרא"ש ומנהגים) וכן נוהגין ואפי' אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים (ד"ע) אבל דברים שבצנעה נוהג ואע"פ שאינו נוהג אבילות בפורים עולה לו למנין שבעה ימי אבילות כמו שבת וכן פסק הרב בעצמו בטור י"ד סי' ת"א:

4. All of the elements of mourning we observe on Chanukah and Purim: RAMAH- never the less one goes to the synagogue to hear the megillah. If one can assemble a minyan in their home this is preferable. And there are those who say that no mourning (practices) are performed on Purim, not on the 14th or the 15th and this is the way to behave. Even the (public practices) of the first day of mourning are pushed off because of Purim but the private practices are still observed. And even though we don't (publically) observe mourning practices on Purim you can be counted for the minyan of 7 (for Torah Reading) like on Shabbat and thus ruled the Rav on his own.

יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות: הגה אבל אין שולחין לאבל כל י"ב חדש (מהרי"ל) וכמו שיתבאר בי"ד סי' שפ"ה ע"ש ואם אין בעיר אלא האבל עם אחר חייב לשלוח לאבל כדי לקיים משלוח מנות אלא אם כן מחל האבל על מנתו (מהריב"ש):

One says that a mourner is still obligated in sending gifts on Purim. (Rema: One should not send gifts to a mourner during their 12 months of mourning. If one though is in a city where the only person is a mourner one is obligated to send to the mourner to fulfill the obligation of sending gifts on Purim, unless the mourner declines the gift.)