איסור אכילה ביו"כ ושיעור כמותה ובו י"ס
האוכל ביום הכפורים ככותב' הגסה חייב והוא פחו' מכביצה מעט ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן:
1. The Prohibition of Eating on Yom Kippur and related measurements and in it is 10 paragraphs. One who eats on Yom Kippur (an amount) like a large date is obligated (for punishment having transgressed the Torah prohibition) and it is little less that egg-size. This measurement is equal to all people where Nanas (who was small) or Og, the King of Bashan (who was a giant).
כל האוכלים מצטרפים לשיעור זה אפי' מלח שעל הבשר וציר שעל ירק אבל אכילה ושתיה אינן מצטרפות:
2. All eating combines to this measurement even salt on meat, and juice on vegetables, but eating and drinking do not combine.
אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין:
3. (In the case of) one who eats, (pauses), and returns and eats (again) - if from the beginning of the first eating until the end of the last eating was (the time) in order to eat a slice of bread, it combines. If not, it does not combine.
שיעור אכילת פרס י"א ד' ביצים וי"א ג' ביצים (שוחקות רשב"א):
4. The measure of (the time) to eat a slice of bread - some say is (the time to eat) 4 eggs, and some say (the time to eat) 3 eggs. Parentheses (Rema): (each egg is slightly) engorged [Rashba.]
הא דבעינן שיעור היינו לחיוב כרת או חטאת אבל איסורא איכא בכל שהוא:
5. Behold in this matter of measurement, this is to obligate Kares (spiritual excision - done if purposeful) or a Chatas Offering (a Sin Offering - if done negligently) but there is a prohibition of any amount (of eating or drinking).
אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה או שאכל אכילה גסה כגון מיד על אכילה שאכל ערב יום הכפורים עד שקץ במזונו פטור: הגה ואם אכל מאכלים מבושמים או מטובלים על אכילתו חייב דרווחא לבסומי שכיחא (כל בו) ואסור בי"כ לטעום דבר להפליט אפי' עצי בשמים וע"ל סי' תקס"ז סעיף ג' בהג"ה:
6.
אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים שלבלבו קודם ר"ה פטור דעץ בעלמא הם ואם לבלבו (בארץ ישראל) מראש השנה עד יום הכפורים חייב:
כס (פי' שכסס ופצע אותם בשיניו) פלפלי או זנגבילא אם הם יבשים פטור דלא חזו לאכילה ואם הם רטובים חייב:
השותה ביום הכפורים מלא לוגמיו (פי' מלא פיו) חייב ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו והוא פחו' מרביעי' באדם בינוני וכל המשקים מצטרפים לכשיעור: הגה שתה משקין שאינן ראוין לשתיה כגון ציר או מורייס וחומץ חי פטור אבל חומץ מזוג חייב. (טור):
שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונ' עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעי' מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין ויש אומרים ששיעור צירוף השתיו' כדי אכיל' פרס כמו צירוף אכילו': הגה מותר ליגע ביוה"כ באוכלים ומשקים ליתן לקטנים ולא חיישינן שיאכל או ישתה אם יגע (תה"ד סי' קמ"ז):